תפקיד בעלי המניות בחברה/ עו"ד נועם קוריס

תפקיד בעלי המניות בחברה/ עו"ד נועם קוריס

לכל חברה יש הון מניות המחולק לפי תקנון החברה. בעלות במניה מבטאת ומממשת את ההשקעה הממונית ברכישתה, והמניה היא המקור המשפטי להענקת זכויות לבעליה. בעל המניה הוא משקיע אשר מעביר ערך לחברה תמורת מניה שהוא רוכש. המניה מייצגת עבורו חלק ממערך הנכסים האישי שלו, והוא מצפה לעשות בה שימוש כמו בכל נכס אחר שבבעלותו. למרות שהמניה מהווה מנגנון מתווך בינו לבין נכסי החברה, יש לה ערך עצמאי משלה, והוא עצמו זכאי ליהנות מיתרונות הבעלות.[1]

צבר הזכויות שטמון במניה כולל זכויות מכוח חוק, שקובצו בחוק החברות בסעיפים 183-191, וזכויות מכוח התקנון. הזכויות, המוענקות בחוק הן: הזכות למידע, הזכות להצביע, רשות לערוך הסכמים, זכות לדיבידנד, זכות במקרה של קיפוח. כל הזכויות הללו, לרבות הזכות שלא להיות מקופח; הן זכויות שמוענקות לבעלי המניות כלפי החברה, והם זכאים לדרוש אותן ממנה כביטוי למעמדם כבעלים. יתרה מזו: הזכות שלא להיות מקופח היא זכות בעלת כפל פנים, ובעל המניות יכול לתבוע אותה לא רק מן החברה, אלא גם מבעלי המניות האחרים. הזכויות מכוח התקנון עשויות להקיף עולם ומלואו, והן מותנות במערכת ההסכמות בין הצדדים וכפופות לחוק.

המחוקק יצר גם סוגים מיוחסים של בעלי מניות כאמצעי להתייחסות מיוחדת אליהם, לרבות הטלת חובות: בעל מניות־מהותי הוא מי שמחזיק 5% או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה; בעל עניין הוא כל מי שהוא בעל מניות מהותי, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, וכן מי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי. חוק ניירות ערך כולל הגדרה מקבילה של בעלי עניין. נראה מכאן, כי בעל מניות מהותי ובעל עניין הם בעלי מעמד מיוחס בחברך; מכוח אחזקותיהם, ויש להם האפשרות להשפיע על תהליכי קבלת החלטות. מעמדם במידרג בעלי המניות גבוה יותר מבעל מניות רגיל, אך נחות מזה של בעל מניות שליטה.

סוג נוסף הוא בעל השליטה, כלומר מי שיש לו "שליטה" בחברה. להגדרת שליטה מפנה חוק החברות לחוק ניירות ערך, ושם היא מוגדרת כיכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד. "אמצעי שליטה״ בתאגיד מוגדרים בחוק ניירות ערך ככל אחד מאלה: זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי[2].

עולה מאלה, כי למרות שבעל מניות מהותי אינו בעל שליטה מובהקת, ראה המחוקק לנכון לחייבו להזדהות במסגרת מרשם בעלי מניות מהותיים ששומה על כל חברה ציבורית לנהל (סעיף 128). מרשם זה פתוח לעיונו של כל אדם. הטעם לכך הוא אספקת מידע למשקיעים הנוכחיים והפוטנציאליים באשר לזהותם ולפעולותיהם של בעלי מניות מהותיים: היקף האחזקות ומידע על השינויים באחזקות של בעלי מניות מהותיים עשויים לאותת על תהליכים בחברה, ולספק מידע רב חשיבות בהקשר לשיקולי השקעה.

עוד עולה מהכללים הללו, כי בעלי עניין בחברה מחויבים לקבל אישורים לעסקאות שהם מבצעים עם החברה, כאמור בסעיפים 283-268 לחוק. תהליכי האישור מותנים בגילוי מעמדו של מבצע העסקה כבעל עניין. מידע זה אמור לספק למשקיעים הנוכחים אמצעי ראשון במעלה לפיקוח על פעילותם של בעלי העניין, להכפיף את בעלי העניין לחובת השקיפות שיש בה אלמנט הרתעתי, ולחייבם לקבל אישורים מגופי האישור. נוסף על אלו, בעל שליטה שהוא בעל עמדת כוח קריטית בחברה, וכן מי שהוא בעל השפעה באסיפה הכללית, מוכפפים לחובות.

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נועם קוריס

מאמרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s