עו"ד נועם קוריס: על בועת הביטקוין ומטבעות וירטואלים

טכנולוגיית הבלוקצ'ין היא אכן טכנולוגיה מהפכנית וחדשנית שמאפשרת על ידי פיזור מידע מוצפן על פני מחשבים רבים לכך שהמידע מוגן, לא ניתן עוד לפרוץ למחשב הראשי וממנו להשפיע על המחשבים האחרים ואף לא ניתנת האפשרות לאדם אחד לשלוט בנעשה או לסגור את השאלטר.

יש מי שסבור, שמהפכת הטכנולוגיה של הבלוקצ'ין דומה למהפכת האינטרנט עצמו, שכן גם האינטרנט מבוסס על כך שאין אדם אחד שיכול לשלוט בנעשה בו ועצם השיתוף והעדר ההיררכיה ברשת יצרו כעובדה רשת עוצמתית למדי, שאין אדם בעולם שיוכל לשלוט עליה בעצמו.

בתור טכנולוגיה כאמור, אין ספק שהביטקוין הביא חידוש משמעותי שעוד ישנה את העולם אך דווקא השימוש בטכנולוגיה לצורך מטבע וירטואלי מטעה רבים על פני הכוכב הנשבים בעליונות הטכנולוגיה והחזון שהולבש עליה בדבר כסף שאינו מצוי בשליטת הבנקים או המדינות.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

בתור השקעה למשל, ביטקוין הינו מוצר השקעתי מסוכן למדי ולא באמת יכולה להיות מחלוקת אמיתית על העובדה שמדובר בבועה שהתנפחה והתנפחה עד שהגיעה לשווי של מדינה בינונית או של חברות הענק- למרות שבפועל אין בעצם שום ערך מאחורי המטבע הדיגיטלי.

יוצא, שהשקעה בביטקוין היא הרבה יותר הימור מהשקעה ואין שום דרך כלכלית להעריך האם הביטקוין יעלה או יירד והאם יש הצדקה לעליותו או ירידתו של שער הביטקוין.

בין לבין, ודווקא בגלל שאין אף מדינה שעומדת מאחורי הביטקוין ושכל המנגנון הוא אנונימי לחלוטין, שדווקא הניצול לרעה של השיטה הוא זה שמסוכן למשקיעים מכל, כאשר איבוד קוד או סיסמא יובילו בהכרח לאיבוד כל הזכות שלנו בביטקוין, ללא שום דרך שחזור של המערכת.

בעיה נוספת שבה מערכת הביטקוין נתקלת שוב ושוב היא הפריצה לבורסאות הביטקוין וגניבת המטבעות הוירטואליים ממחזיקי הביטוקין, על ידי האקרים. בעיה זו הינה בעיה משמעותית למדי שכן להבדיל מכספים שאנו שומרים בבנק ואותם הבנק מבטח, הרי שבורסות הביטקוין אינן מבוטחות ובכל פעם נפרצת בורסת ביטקוין אחרת – דבר המוביל לפשיטת הרגל של הבורסה ולאובדן כספי הציבור המחזיק בביטקוין באמצעותה.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

פורסם ע"י

נכתב ב:

27 בדצמבר 2017

תגובות

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין מבית המשפט העליון הכריע בעתירה שהוגשה על ידי התנועה להגינות שילטונית, תוך שקבע שהעתירה שהוגשה בפניו הינה עתירה ראויה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בפסק דינו, קבע בית המשפט העליון שהעתירה היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. בין היתר הדרישה כי משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

במסגרת פסק הדין, הודיע בית המשפט העליון שהוגש אל שולחנו דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל בראשות הרב מיכה הלוי – רבה הראשי של פתח תקוה.

חברי הצוות, שפעל למעלה משנה, היו – כאמור – הרב מיכה הלוי (יו"ר), הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי לרבנות הראשית, הרב אליהו מלול, יועץ לרב הראשי ומר ז'ילבר כהן, נציג ציבור, ולימים, גם מר משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית ומר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

הדו"ח עצמו מחזיק 64 עמודים, ועוסק במגוון סוגיות. כאשר בית המשפט העליון סיכם הדברים כך:

סיכום עבודת הצוות"

המבנה הארגוני של מערך הכשרות בכל רשות מקומית יהיה מורכב מרב מקומי, מנהל מחלקת כשרות, רכז כשרות, בקר כשרות ונאמן כשרות.
מעבר למאפיינים ההלכתיים והמקצועיים של תחום הכשרות, ניהולו מחייב שלד ארגוני ניהולי יציב והקמת מערכת מודרנית העומדת באמות מידה מקצועיות ראויות ברמה ניהולית.
בכל מועצה דתית ימונה מנהל מחלקת כשרות שיהיה כפוף לרב המקומי מבחינה הלכתית ומקצועית ולראש המועצה הדתית מבחינה מנהלתית. ייקבעו תנאי סף למינויו של מנהל המחלקה שיביאו לידי ביטוי את הכישורים הדרושים לרבות בהיבטים של השכלה וניסיון ניהולי. במועצות דתיות קטנות ימונה מנהל מחלקת כשרות בחלקיות משרה.
תפקיד משגיח הכשרות יפוצל באופן שמרכיב עבודת הפיקוחעל בית העסק יבוצע מעתה על ידי בקר כשרותואילו המרכיב הביצועישל עשיית פעולות הלכתיות-כשרותיות יבוצע בידי נאמן כשרות.
בקר הכשרות יהיה נעדר זיקה לבית העסק ותפקידו לפקח על עמידת בית העסק בנהלי הכשרות לטובת ציבור שומרי הכשרות.
ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות, שיתייחסו, בין השאר, לגיל מינימום, אורח חיים דתי, הכשרה מתאימה, תעודת הסמכה מטעם הרבנות הראשית לישראל והעדר הרשעות פליליות.
מספר העסקים שיהיה נתון לפיקוח בקר כשרות ייקבע בהתאם לכללים ברורים, אחידים ושוויוניים ובהתחשב במאפייני בית העסק. כל בקר כשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית על מנת להבטיח יעילות.
בקר כשרות יידרש לעסוק בתפקידו בהיקף שלא יפחת מחצי משרה.
בפני הוועדה הועלו מספר חלופות למודל ההעסקה הראוי של בקרי הכשרות:

9.1 החלופה האחת, העסקה ישירה כעובדי המועצה הדתית.

9.2 החלופה השנייה, העסקה באמצעות חברה ממשלתית.

9.3 חלופה שלישית, הקמת הרשות להשגחה על הכשרות.

9.4 החלופה הרביעית, הקמת חברות בת שליד המועצה הדתית ללא כוונת רווח.

9.5 החלופה החמישית, העסקת הבקרים כנותני שירות חיצוניים למועצה הדתית.

9.6 החלופה השישית, פרסום מכרז לרכישת שירותי השגחה על הכשרות באמצעות תאגידי כשרות למטרות רווח.

לאחר בחינה מעמיקה של החלופות השונות שנזכרו לעיל, ממליצה הוועדה כי מודל ההעסקה של בקרי הכשרות יהיה התקשרות ישירה עם המועצה הדתית כנותני שירות חיצוניים, פרי לנסר. בעדיפות שנייה, ממליצה הוועדה על מודל העסקה ישירה של בקרי הכשרות כעובדים שכירים של המועצה הדתית. התמורה לבקרי הכשרות תהיה הולמת וראויה באופן שניתן יהיה לגייס אנשים ראויים למערך הכשרות ובאופן שיביא לידי ביטוי את שינוי הסטטוס מבחינה תעסוקתית, ככל שתאומץ העדיפות הראשונה של העסקה כנותני שירות חיצוניים.
בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן הכשר, ובכלל זאת, מימון רכישת שירותיהם של בקרי הכשרות, בין השאר, בהתאם להיקף הבקרה הדרוש, והוצאות נלוות. בקר הכשרות לא יהיה מעורב בגביית אגרת הכשרות מבית העסק.
בקר הכשרות ייבחר על פי הליך פומבי ושוויוני על ידי הרב המקומי והמועצה הדתית, ולבית העסק לא תהיה כל מעורבות בשיבוץ בקר הכשרות שיפקח עליו.
אחת לתקופה שתיקבע, תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר כשרות, כך שכל פרק זמן כזה הוא יופקד על אשכול בתי עסק אחר, באופן מחזורי ושוויוני. זאת, כדי להבטיח צמצום הזיקה שבין בית העסק לבין בקר הכשרות.
על בקרי הכשרות להתמקצע במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הכשרות, כך שיתאימו לפעילות במגוון בתי עסק המקבלים שירותי כשרות.
בקרי הכשרות יחויבו בדיווח נוכחות סדור ושקוף בבתי העסק תוך שימוש בטכנולוגיה הקיימת בשוק בין באמצעות המכשיר הסלולרי ובין באמצעים ביומטריים ואחרים. דיווח הנוכחות של בקר הכשרות בבית העסק המתייחס לאותו יום, יוצג במקום בולט בבית העסק כחלק מן השירות שמוענק לציבור שומרי הכשרות במקום.
בכדי להביא להתמקצעות עובדי מערך הכשרות ובהתחשב בדינמיות של תחום הכשרות, הרבנות הראשית תקים יחידת הדרכה שתעסוק בין השאר, בפיתוח תכניות לימוד ובעריכת השתלמויות לבעלי התפקידים במערך הכשרות, בכלל, ולבקרי הכשרות, בפרט.
בתחום רשויות מקומיות בהן מספר גדול של עסקים מקבלי הכשר בכדי לשפר את מוטת השליטה הניהולית, ימונו תחת מנהל מחלקת הכשרות, רכזי כשרות שתפקידם לרכז את פעילות בקרי הכשרות. רכזי הכשרות ימונו מקרב מפקחי הכשרות המועסקים היום.
בבתי העסק יועסק אחד מעובדי בית העסק שהוא בעל אורח חיים דתי כנאמן כשרות לאחר שאושר לכך על ידי הרב המקומי. תפקידו של נאמן הכשרות ביצוע פעולות כשרותיות מוגדרות שייקבעו על ידי הרבנות הראשית. תפקיד זה יוטל על העובד, בנוסף לתפקידים אחרים שהוא ממלא בבית העסק, בהתאם לצרכי בית העסק, ובלבד שהעובד יהיה נוכח בו בכל משך פעילותו. בית עסק הפועל במשמרות יידרש להציב נאמן כשרות בכל משמרת. לרבנות המקומית לא תהיה סמכות להתערב בגובה שכרו של נאמן הכשרות, בתנאי העסקתו או בהחלטה אודות סיום העסקתו. בתי עסק בעלי מאפיינים של נפח פעילות מצומצם, בהתאם לתבחינים שוויוניים שתקבע הרבנות הראשית, יהיו פטורים מהעסקת נאמן כשרות, ובקר הכשרות יבצע בהם את הפעולות הכשרותיות הנדרשות. בבית עסק שלא הוצב בו נאמן כשרות, ייקבע היקף פעילות משמעותי יותר של בקר הכשרות.
ייקבעו כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות ובכלל זאת, בקרי הכשרות, לרבות איסור העסקת קרובי משפחה. כמו כן, ייקבעו כללים ברורים לעניין עיסוק נוסף של גורמי מערך הכשרות הממלכתי-מוסדי בגופי כשרות פרטיים.
לצורך הגברת השקיפות וחיזוק אמון הציבור, ובמטרה להבטיח ודאות במישור הכלכלי, יקבעו אגרות כשרות על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בעד שירותי הכשרות, בין השאר בהתחשב במאפייני בית העסק.
ככל שבית עסק יהיה מעוניין בכך, תישקל האפשרות להציב מצלמות בבית העסק לצורך ניהול בקרה על הכשרות, תוך הפחתת היקף הבקרה הפיזי הדרוש באמצעות בקר כשרות, וייקבע עבורו שיעור אגרה מופחת.
לצורך אחידות, שוויוניות ושקיפות באכיפת נהלי הכשרות, תיקבע בכללים שיטת ניקוד לאכיפת נהלי הכשרות באופן שהפרות כשרות בבית העסק יתורגמו למספר נקודות, בהתאם לחומרתן. צבירת נקודות בסך מסוים שייקבע מראש, תביא להסרת תעודת ההכשר, או להגברת היקף הבקרה, לפי העניין. בחלוף תקופה מסוימת שתיקבע מראש בכללים, ככל שבמהלכה לא יימצאו תקלות כשרות בבית העסק, סך הנקודות הנצבר יימחק והוא יוכל לפתוח "דף חדש".
נוכח מגמות של גלובליזציה המשפיעות אף על תחום המזון ועל מנת ליצור ודאות בקרב ציבור שומרי הכשרות, תקבע מועצת הרבנות הראשית נהלי כשרות אחידים הן לרמת כשרות רגילה והן לרמת כשרות מהודרת, שיחייבו את כלל הרבנים נותני ההכשר.
על מנת לתת מענה לאוכלוסיות שיש להן דרישות ייחודיות בתחום הכשרות, לבקשת בית עסק, רב מקומי יהיה רשאי לאשר רמת כשרות נוספת 'למהדרין מן המהדרין', שתיקבע על פי אמות מידה שוויוניות וענייניות, ונהליה יפורסמו בקרב הציבור.
בנסיבות בהן רשות מקומית שלא פועלת בתחומה מועצה דתית, לא הקימה מערכת ראויה לניהול שירותי הכשרות, בהתאם לנהלי הרבנות הראשית, ממליצה הוועדה להסמיך את הרבנות הראשית להטיל, בהתייעצות עם המשרד לשירותי דת, את ניהול שירותי הכשרות במקום בידי מחלקת כשרות של מועצה דתית סמוכה שתוסמך, בין השאר, לגבות אגרות מבתי העסק בתחום הרשות המקומית ולהעסיק לשם כך את כח האדם הדרוש.
תנאי לשיפור מערך הכשרות ולהבטחת רמת כשרות ראויה, הוא יצירת תקנים ואיושם על פי סרגלים שייקבעו, הן במערך הכשרות המקומי והן באגף הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.
בפני הוועדה הועלו 3 הצעות להפרטת מערך הכשרות לפיהן הרבנות הראשית תתמקד ברגולציה על תחום הכשרות ואילו שירותי הכשרות בפועל יינתנו על ידי גופי כשרות פרטיים שיקבלו רישיון מטעם הרבנות הראשית לאחר שעמדו בתנאים שייקבעו. הרבנות הראשית תפקח על גופי הכשרות הפרטיים ויהיו בידיה סמכויות כלפיהם לרבות סמכות לשלילת רשיון, סנקציות כספיות וכיוצ"ב. לאחר בחינה מעמיקה ההצעות נדחו פה אחד על ידי כלל חברי הוועדה. הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי, בין השאר, נוכח מאפייני תחום הכשרות, אין מקום להפרטת מערך הכשרות. להרחבה בעניין זה, נא לעיין בגוף הדו"ח.
כדי להתמודד עם טענות לשרירותיות, ניצול סמכות לרעה והעדר רמת שירותיות ראויה, נבחנו בוועדה חלופות שונות, כדלהלן:

28.1 דעת רוב – תוקם ועדת בדיקה מקצועית שתוסמך לבטל את הסמכתו של רב למתן הכשר, ככל שנמצא כי לא פעל על פי נהלי הכשרות שקבעה מועצת הרבנות הראשית או ככל שנמצא כי לא פעל כשורה בתחום הכשרות. הוועדה תוסמך עוד, להמליץ בפני מועצת הרבנות הראשית והגורמים המתאימים על השינויים המתבקשים לטובת ייעול מערך הכשרות במקום.

28.2 דעת מיעוט – לפתוח "אזורי כשרות" באופן מבוקר, כך שבית עסק יוכל לקבל הכשר ממספר רבנויות מקומיות הסמוכות גיאוגרפית, על פי בחירתו, ובלבד שרבנויות אלו קיבלו אישור מהרבנות הראשית להעניק הכשר מחוץ לתחומן, לאחר שוועדה מקצועית אישרה כי הן פועלות על פי נהלי הכשרות ומתנהלות כראוי. באופן זה ניתן יהיה לאפשר תחרות תוך יצירת איזונים שיבטיחו כי רמת הכשרות לא תיפגע. גם בהתאם לדעת המיעוט, יש להקים ועדה כמפורט בדעת הרוב, אולם לא ניתן להסתפק בכך."

בהחלטת מועצת הרבנות הראשית מיום 3.5.17 נכללה הקמתו של צוות היגוי ליישום ההחלטות. נוכח אופיו של הנושא, המחייב פעילות יומיומית נמרצת מאוד מול גורמי ממשל שונים, סוכם בעקבות הצעתנו כי בראשו יעמוד, לצד הרב י' גליקסברג יו"ר ועדת הכשרות של הרבנות כאיש הלכה, גם הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות, כגורם המינהלי הבכיר; החברים הנוספים יהיו הרב י' סבג, ראש אגף הכשרות הארצית, עו"ד ע' פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד ע' פילבר, מנהל תחום הכשרות במשרד, שלושה מנהלי מחלקות כשרות שימנה הרב הראשי והרב א' מלול מרכז הועדה.לצוות זה חשיבות עצומה, לתפיסתו של בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, כי בהיעדר כל מחלוקת כיום, על כך שיש לנתק זיקה בין משגיח למושגח. ניתוק הזיקה הוא בהקשר דנא ביטוי של הציווי "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד), ולדברי רש"י שם (בעקבות מדרש ספרא – תורת כהנים) "לפני סומא בדבר לא תתן לו עצה שאינה הוגנת לו"; כלומר, אין הכוונה רק לאי הצבתו של מכשול פיסי לפני עוור, אלא להכשלתו חלילה של מי שאינו בקי בנושא פלוני. מבלי לפגוע במשגיחים רבים העושים מלאכתם נאמנה, פירצת הרצון לשמור על מקום עבודה עלולה ליתן מכשול לפני עוור, לפני המאמינים בהשגחה ובאחריות הכשרות, אם חלילה הקשר בין משגיח למושגח יניב במקרים מסוימים פירות באושים. הערת שוליים היסטורית: במאמרו "קוים לדמותו של הרבי נתן לוין" כותב הרב ד"ר שלמה טל (ספרופרי חיים (תשמ"ג) 313, 314), על הרבנות בעיר ריישה (ז'שוב) בפולין בראשית המאה העשרים: "כמו כן דאג (הרב לוין – א"ר) שהאופים שלא מבני ברית ישלמו את משכורתם של משגיחי הכשרות לבית הדין, ובית הדין ישלם למשגיחים, כדי שהמשגיחים לא יהיו תלויים באופים…". עינינו הרואות, כי עוד לפני כ-120 שנה השתדל רב בעיר חשובה בגולה, אמנם שם לגבי מושגחים לא יהודים, לנתק בין משגיח למושגח, אך במהות אין כמובן הבדל של ממש, כשעסקינן ביחסי עובד-מעביד ובניגוד עניינים פוטנציאלי.

בסופו של יום נתן בית המשפט העליון תוקף לעקרון הניתוק וההפרדה בין משגיח למושגח, במסגרת פסק הדין הסופי בעתירה.

בית המשפט העליון אף חייב את הרבנות הראשית בהוצאות העתירה בסך של 30,000 ₪, בעיקר לאור היות העתירה מוצדקת ולאור העיכובים הרבים ביישום ההפרדה, אשר בפועל הייתה ועודנה מקובלת על כל הצדדים.

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

פורסם ע"י

נכתב ב:

25 בדצמבר 2017

פורסם בנושאים

kurislaw, L.L.M, noam kuris, NRG, SEO, אורלי וילנאי, אינטרנט, אינטרס ציבורי, בלוג, בלוגר, בר אילן, גוגל, וואלה, חופש הביטוי, יומן רשת, כל הזמן, כללי, לשון הרע, לשכת עורכי הדין, מאמרים, משמעתי, משפט, משרד נועם קוריס, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין, סטודנטים, ספאם, עו"ד נועם קוריס, עורך דין, עורכי דין, ערוץ 10, פוסטים, פייסבוק, קוריס, תביעה ייצוגית, תביעה יצוגית, תוצאות, תל אביב, תרומה לקהילה

תגובות

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק- על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק- על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

כותרות בדבר מעצרים וחקירות פליליות אנו רואים בכל אתרי החדשות ובתקשורת בכל יום כמעט, חקירת המשטרה בעניינו של ראש עיר כזה ואחר, על מעצרו של איש העסקים התורן, חברי הכנסת, השר, ראש הממשלה ואפילו רעייתו. אין סקטור של קראנו כבר על רבים ממנו שנחשדו, שנחקרו, שנעצרו, על חלק מסוים מהם קראנו שבסופו של יום הועמדו לדין או אפילו הורשעו אבל על אף אחד כמעט לא קראנו שנגנזה נגדו החקירה, למרות שבמקרים רבים למדי חקירות המשטרה נגנזות, ובדיקת הרשויות מלמדת שאין מקום להעמיד לדין או להגיש כתב אישום נגד האדם שנגדו קראנו כותרות מרובות, שלא רק שלא עודכנו, אלא שברוב המקרים גם עדיין מתנוססות בכל חיפוש בגוגל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה – החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.

תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.

גניזת פרשת איקיוטק

נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.

אומנם החוק בישראל עושה הפרדה מלאה בין עורך הדין לבין הלקוח, וכולנו זוכרים שגם את איוון האיום (איוון דמיאניוק) ייצג עורך דין, שכן כל הרעיון וכל השיטה עוסקים בדיוק בכך שכל אחד זכאי לייצוג עורך דין- בלי קשר למה הוא עשה או במה הוא נחשד.

בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.

הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.

בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

פורסם ע"י

נכתב ב:

21 בדצמבר 2017

תגובות

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו"ד נועם קוריס: על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

קשה להתעלם מהעניין הרב שמגלה המטבע הוירטואלי ביטקוין בקרב הציבור, בכותרות בתקשורת ובכל המערכת הפיננסית, בארץ ובעולם. אחרי עלויות חדות מאוד בשערי הביטקוין ועוד סערות קשות בשוק ההון בישראל ולאור הודעת הרשות לניירות ערך יש מי שממהר לפתוח פוזיציית שורט לביטקוין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

קשה להתייחס לביטקויין כאל השקעה שכן התנודות הקיצוניות של הביטקוין אינן מאפיינות השקעה רגילה אלא דומות יותר להימורים. כאשר שער הביטקוין עולה ויורד בעשרות אחוזים ביום משמעות הדבר שניתן להרוויח הרבה אבל גם להפסיד כמעט הכל, בתוך יממה.

שיגעון הביטקוין העולמי ייצר בשבועות האחרונים עניין רב גם בישראל, כאשר שלד בורסאי בשם משאבי טבע הודיע על כוונתו לחתום עסקת מיזוג עם חברה קנדית העוסקת בכריית ביטקוין ובתוך פחות משבוע נהרו משקיעים ישראליים להשקיע בחברה והקפיצו את שוויה ממילונים בודדים לכמעט מיליארד ₪.

משמעות הקפיצה בשווי החברה הייתה בין היתר שאותה חברה עלומה הפכה בין לילה להיות אחת החברות הגדולות בישראל (במקום ה 100 בערך) ומשכך בהתאם לתקנון הבורסה בתל אביב הייתה אמורה החברה להיכנס למדדי תל אביב ובעצם לקבל השקעות גם מקרנות הפנסיה של כולנו.

מסתבר, שבהתאם לתקנוני קרנות הפנסיה וחלק מקרנות הנאמנות המנהלים את כספי הציבור, מרגע שחברה נכנסת למדדי תל אביב היא זוכה אוטומטית להשקעות מסויימות של הציבור, למשל השקעות שמבוססות על המדד הכללי.

בשלב הזה, קפץ יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' האוזר, והנחה את מנהל הבורסה למנוע את כניסת חברת משאבי טבע (שבינתיים התפרסמה גם כמניית הביטקוין) אל מדדי תל אביב ואף הנחה את מנהלי קרנות הנאמנות להימנע מלהשקיע את כספי הציבור בביטקוין.

קישור: לקבלת הצעות על השקעות

בין לבין לצד מרוץ המשקיעים להשקעה בביטקוין עלו גם קולות של משקיעים מתוחכמים יותר שטענו שלאחר עלייה כל כך גדולה בשער הביטקוין צפויה עתה ירידה משמעותית בשערו ולכן בכלל כדאי לקנות פוזיציית שורט על הביטקוין. פוזיציית שורט משמעותה מכירה בחסר וקנה מאוחרת.

הרעיון מאחורי פוזיציית שורט הינו להרוויח דווקא מירידת הערך של מניה או סחורה מסויימת, כאשר לאור שקודם מוכרים את המוצר ורק לאחר מכן רוכשים אותו- הרי שירידה בערכו בפרק הזמן כאמור מניבה רווחים לשורטיסט.

אותי זה לא הפתיע, ששיגעון הביטקוין עצום כל כך עד שאפילו פוזיציית שורט על הביטקוין תהיה מסוכנת מדי, מה גם שאפשר להניח לאור השתוללות השער שגם לאחר הצלחתה של פוזיציית שורט על הביטקוין ימצא עצמו המשקיע השורטיסט מול שוקת שבורה, כאשר הצד השני בעסקה שכן האמין בביטקוין בדיוק הפסיד את מרבית כספו וכאשר אם בכלל יוכל לשלם את זכייתו של השורטיסט.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

פורסם ע"י

נכתב ב:

20 בדצמבר 2017

פורסם בנושאים

kurislaw, L.L.M, noam kuris, NRG, SEO, אורלי וגיא, אינטרנט, אינטרס ציבורי, אתיקה, בכרמל, בלוג, בלוגר, בנקים, בר אילן, גוגל, גיא מרוז, וואלה, חופש הביטוי, יומן רשת, כל הזמן, כללי, לאה דורפמן, לשון הרע, לשכת עורכי הדין, מאמרים, משמעתי, משפט, משרד נועם קוריס, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין, ניצול לרעה, סטודנטים, עו"ד נועם קוריס, עורך דין, עורכי דין, ערוץ 10, פוסטים, פייסבוק, קוריס, תביעה ייצוגית, תביעה יצוגית, תוצאות, תל אביב

תגובות

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק- על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק- על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

פורסם ע"י

נכתב ב:

19 בדצמבר 2017

תגובות

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: על ספאם אוף ומדיניות משפטית

עו"ד נועם קוריס: על ספאם אוף ומדיניות משפטית

בשנים האחרונות נחשפים ישראלים רבים לפרסומיה של חברת ספאם אוף שמציעה סיוע בהגשת תביעות כספיות לבתי המשפט לתביעות קטנות, בהתאם לפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק הספאם.

לאחרונה סדרת פסיקות של בתי המשפט השונים הביעו מורת רוח רבה על התנהלותה של חברת ספאם אוף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

כתבתי כאן לא מזמן כתבתי שני טורים, האחד אודות פרוטוקול דיון מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה שבו ניכר שחייל משוחרר הסתבך בתביעה שהגיש בסיוע ספאם אוף.

ובטור השני הזכרתי עוד מספר פסיקות מבתי המשפט, בנוגע לחברת ספאם אוף.

אני חייב לציין, שאחרי שפירסמתי את שני הטורים ובהם ציטוטים מבתי המשפט השונים, התחילו לזרום אלי עוד לא מעט ציטוטים בנוגע לאותה חברה ולצורה שבה בתי המשפט מתייחסים לתביעות שהוגשו באמצעותה במקרים מסויימים.

הלך הרוח הכללי הנלמד מפסקי הדין של הערכאות השונות, ולמשל בפסק דינו בתא"מ (שלום ת"א) 16-08-26873 אברהמי נ' ישראלי ( 25.12.2016) מפי כבוד השופט ט' חבקין קובע, כך:

"מאז פסקי הדין שניתנו בעניין גלסברג ובעניין חזני, מים רבים עברו בנהר. בתי המשפט, בעיקר לתביעות קטנות, החלו מתמודדים עם שטף, הולך וגובר של תביעות ספאם. אף שלא הוצגו נתונים כמותיים במסגרת תיק זה, דומה שהגידול במספרם הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. הגם שחלק מתביעות הספאם הן תביעות ראויות שמשרתות את אינטרס הציבור, חלק לא מבוטל מהן אינו משרת אותו. לא אחת מתחו בתי המשפט ביקורת על תובעים המנהלים תביעות כאלה בדרך שאינה ראויה… לאחרונה התעצם שטף תביעות הספאם בעקבות פעילותה של חברה מסחרית פלונית המעניקה שירות הכנת תביעות ספאם לתובעים פרטיים בתמורה לחלק מהפיצוי שייפסק … התנהלות זו מעוררת שאלות לא פשוטות. עידן הספאם הנוכחי שונה אפוא מזה שנהג בעת שניתנו פסקי הדין בעניין גלסברג וחזני "

בתק (ב"ש) 47628-11-16 השאש נ' טוטוקרד 5 בע"מ, שניתן על ידי כב' השופט עידו רוזין מבית המשפט בבאר שבע, נקבע כך:

"שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין התובעים. הנתבעת טוענת שהיא נרדפת ע"י ספאם אוף כאשר הוגשו נגדה למעלה מ- 300 תביעות קטנות ברוב בתי המשפט בארץ מתוך מטרה להוציא ממנה כספים שלא כדין כאשר במהלך מגעים למשא ומתן בינה לבין חברת ספאם אוף, דרשה ממנה ספאם אוף סכום העולה על מיליון ₪, בתמורה להפסקת התביעות כנגדה (מכתב הדרישה הוגש וסומן באות א'). במסגרת הדיון שבפניי נציג ספאם אוף לא הכחיש את האמור (דרישת הסכום). עוד הוברר כי התובעים נעזרו בספאם אוף בהגשת התביעות באופן הבא:

א. עו"ד מטעם ספאם אוף ניסח את כתבי התביעה שבכותרת.

ב. תשלום האגרה של התובעים בגין התביעות שולם לספאם אוף.

ג. הגשת התביעה לבית המשפט באמצעות מערכת נט – המשפט נעשתה ע"י ספאם אוף.

ד. ספאם אוף שותפה באחוזים ברווחים במידה ויינתן פסק דין לזכות התובעים.

ה. איסוף הראיות שצורף כנספחים לתביעות בוצע ע"י נציגי ספאם אוף.

ו. במידה וייפסקו הוצאות לחובת התובעים ספאם אוף מתחייבת לשאת בהוצאות (סומן באות ג').

מקריאת פסקי דין העוסקים בתביעות ספאם שונות עולה כי ספאם אוף והנתבעת הינם "שחקנים חוזרים" בבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ. נראה כי הטעם לכך מצוי בכך שספאם אוף היא הכוח המניע של ההליכים כנגד הנתבעת, תוך שהיא נעזרת בתובעים שונים כדי לעקוף את הוראות סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984. התמונה המצטיירת במהלך ניהול ההליכים בתיק זה ובתיקים נוספים מעלה תחושה לא נוחה בנוגע למעורבות של חברת ספאם אוף בתביעות שבפניי. לטעמי, יש פגם בכך שספאם אוף פועלת בלהיטות יתר על מנת לקדם תביעות ספאם כנגד הנתבעת וכנגד חברות אחרות המפרות לכאורה את חוק התקשורת. אילו הדבר היה נעשה בתום לב ובשקידה סבירה הרי שהיה ניתן לומר שפעולותיה של ספאם אוף רצויות. אולם, לצערי לא כך הדבר ועולה חשש ממשי כי שיתוף הפעולה בין ספאם אוף לבין תובעים המקבלים הודעות ספאם, נהפך לעסק של ממש.

יש לזכור שהרציונל בהקמת בתי המשפט לתביעות קטנות הוא "פתיחת שערי בית המשפט בפני האזרח הקטן" (רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ [פורסם במאגרים משפטיים]. יש להניח, כי השאלות המתעוררות מעצם שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין תובעים יובאו לערכאות אחרות ואלה יאמרו את דברם".

ראו גם ת"ק 48952-12-16 (עכו) יעקובוב נ' אל.טי. ואח', כב' השופטת זהבה קאודרס בנר:

"אני קובעת כי חברה בע"מ היא המגישה תביעה זו בעצם (יחד עם התובע)… והיות ואין לחברה בע"מ סמכות להגיש תביעה בביה"מ לתביעות קטנות, התביעה נמחקת ללא צו להוצאות."

לא רק בתי המשפט לתביעות קטנות הביעו מורת רוח מההתנהלות של אותה חברה, וגם בתי המשפט המחוזיים, כבוד השופטת אביגיל כהן ברת"ק 43995-11-16 אוהד צוויק נגד לאומי קארד בע"מ, קבעה:

"אתחיל דווקא מהערת הסיום שנכתבה בפסק דינו של בית משפט קמא בנוגע לריבוי ההליכים אשר ננקטים בבתי המשפט על ידי תובעים בעניין חוק התקשורת, כאשר פעמים רבות לא ניתן לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שתובעים רבים (לא כולם כמובן) הפכו את החוק כ"קרדום לחפור בו", שלא תמיד בתום לב ובדרך מקובלת, ותביעותיהם אינן משרתות כלל את התכליות שבבסיס חוק התקשורת. ג) בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי משפט השלום ואף בתי המשפט המחוזיים ובכלל זה גם בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור על בתי משפט לתביעות קטנות, מקדיש זמן שיפוטי לא מידתי ואף לא סביר לטעמי בכל הקשור לטיפול בתביעות המוגשות לפי חוק התקשורת… ברור, כי בזבוז זמן שיפוטי על חשבון צדדים שתביעותיהם הצודקות ממתינות להכרעה שיפוטית, המתעכבת בשל הצורך להשקיע זמן ניכר בתביעות ספאם, אינו בא לשרת את התכליות שבבסיס חוק התקשורת ". ראה גם דברי כבוד השופטת ב' טאובר בר ת"ק (חי') 16-11-42578 בן עמי נ' האוניברסיטה הפתוחה, הלישכה המשפטית "בשנים האחרונות הוגשו לא מעט תביעות מכוח חוק התקשורת ובפרט מכוח סעיף 30א לחוק, זאת על רקע התפשטותה של תופעת הספאם אשר הפכה למטרד ציבורי רחב היקף… עם זאת, פעמים רבות מוגשות תביעות סרק, שאי ביסוד כל תשתית המצדיקה פיצוי מכוח סעיף זה".

באותו עניין ראו גם למשל ת"ק 13390-11-16 מארק ואח' נ' כוכבית סטאר פון ישראל בע"מ, מבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, שנדון בפני כבוד השופטת אושרית הובר הימן, כדלקמן:

"משזו מסקנתי, הרי שהתייתר למעשה הצורך לדון בכל יתר השאלות שעלו באשר ליריבות בין הצדדים, תם ליבם, ואופן הגשת התביעה על ידם, כפי שפורטו בסעיף 6 לעיל. למעלה מן הצורך, יצוין באשר לתובעים 1-7 ו – 9, כי כבר נפסק שהגשת תביעה באמצעות חברת "ספאם אוף", ממילא לא תזכה את התובע בפיצוי. כך, שבעניינם אף אם קביעתי הייתה שונה ביחס לטיבו של המסר שנשלח, הרי שהתוצאה המתקבלת ממילא לא הייתה שונה"

וראו גם למשל ת"ק 57377-05-17 הורביץ נ' אגד, שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב כדלקמן:

"במקרים רבים ניסוח התביעות על ידי גורם חיצוני מביא לתוצאה של הכבדה על בירור עובדתי של התביעה, מאחר והתובע אינו מתמצא בעובדות הכתובות בכתב התביעה, ולעתים העובדות הנרשמות אינן מדויקות.
אציין כי במקרה זה הסתייעות בגורם חיצוני הביאה למצב, בו התובע, על אף שהכיר היטב את העובדות שבבסיס כתב התביעה, כלל לא היה מודע לסכום התביעה, דבר שאינו ראוי בלשון המעטה."

ואת החלטתו של כבוד השופט השופט אמיר ויצנבליט, מבית המשפט בהרצליה שקבע במסגרת ת"ק 59642-12-16 אננבורג ואחרים נ' גיל גלוגובר, כדלקמן:

"ניתן לסבור כי תובע שהסתייע בחברת "ספאם אוף" המתנגד לייצוגו של הנתבע על-ידי עורך דין שייצגו בעשרות תביעות מאוחדות שהוגשו נגדו, אף לוקה בחוסר הוגנות. מחד גיסא, אותו תובע הסתייע בגורם מקצועי שיסייע לו בהגשת התביעה. באמצעות אותו גורם מקצועי לקח התובע הבודד חלק במהלך מתואם נגד הנתבע, שננקט על-ידי עשרות תובעים נוספים כמוהו. מאידך גיסא, כשמבקש אותו נתבע כי יינתנו בידו כלים מספקים כדי להתמודד עם אותן עשרות תביעות על סכומן המצטבר הגבוה כגון ייצוג על-ידי עורך-דין, משנה התובע את עורו מאדם שהוא חלק מקבוצה כוללת שנקטה במהלך נרחב ומתואם, לתובע הטוען כי הוא בודד ויחיד ולא יהיה כלכלי מבחינתו לשכור עורך-דין גם כן. אם כן, אות ו תובע מבקש ל יהנות מיתרונות הסיוע המקצועי, ההתאגדות וחוכמת ההמונים כשהדבר נוח בעיניו, ומיתרונות פיצול התביעות וראייתו כתובע נפרד ומובדל מחבריו כשהדבר נוח בעיניו. אף ניתן לסבור כי הדבר עולה לכדי שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הקטנה. ומנקודת מבט נוספת: אם התובעים שהגישו תביעתם באמצעות "ספאם אוף" לקחו חלק באותו מהלך מתואם באמצעות "גורם צללים" שסייע להם בהגשת התביעה , אין זה ברור מדוע אין הם יכולים לשתף פעולה פעם נוספת וגם לשכור יחדיו עורך-דין מטעמם שייצגם אם מבקש הנתבע שיותר לו להיות מיוצג .

אוסיף, כי אף שהחלטתי הראשונה בנושא הייצוג ניתנה נוכח העובדה שאחד התובעים בתביעות שלא הוגשו בסיוע ספאם אוף הוא עורך-דין, הרי שלאחר שקילה ומחשבה, איחוד עשרות התיקים שמרביתם הוגשו בסיוע "ספאם אוף" הוא הטעם העיקרי למסקנתי שיש להיעתר לרצון הנתבעים.".

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

פורסם ע"י

נכתב ב:

13 בדצמבר 2017

תגובות

עו"ד נועם קוריס כותב על 9 מיליארד דולר, דונלד טראמפ ושיקום כלכלי

עו"ד נועם קוריס כותב על 9 מיליארד דולר, דונלד טראמפ ושיקום כלכלי

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים, מאסטר מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם

קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק – אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס- בית השאנטי

תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי

פורסם ע"י

נכתב ב:

10 בדצמבר 2017

תגובות