עו"ד נועם קוריס – איפה אתם שמים את הטלפון הנייד שלכם ?

עו"ד נועם קוריס – איפה אתם שמים את הטלפון הנייד שלכם ?

5 ימים לאחר שנרכש מכשיר טלפון חכם מחב' דינמיקה סלולר (סלקום) הפסיק הטלפון לעבוד לחלוטין, פשוט הפסיק להידלק. אומר כבר עתה, שבמועד רכישת הטלפון מבטיחה סלקום שהטלפון מגיע עם שנה אחריות.

אז הטלפון התקלקל ולוקחים אותו ראשית כל למעבדה של חב' הסלולר. במעבדה של דינמיקה (סלקום) הודיע איש שירות הלקוחות שאין מה לעשות, מדובר בבעיה שנוצרה מלחיצה חזקה על הטלפון כך שהאחריות על הטלפון אינה מכסה את הנזק.

איש שרות הלקוחות אף הודיע, שמחיר החלק שיש להחליף הוא כמעט כמו מחירו של טלפון חדש ושבכלל אין בנמצא את החלק הזה בארץ, כי עוד לא הביאו חלפים לאותו דגם חדיש של מכשיר טלפון חכם.

בקיצור, סיכם איש שירות הלקוחות, צריך לקנות טלפון חדש ואת הישן אפשר לזרוק לפח, אפילו שהוא נקנה רק לפני חמישה ימים ואפילו שלפחות כלפי חוץ שום דבר בו לא נשבר.

המקרה הגיע לבית המשפט בתל אביב במסגרת ת"ק 56476-06-15 שם עלו מספר שאלות מעניינות שיכולות להגיע לכיס של כל אחד מאיתנו.

הסתבר למשל, שלטענת סלקום כאשר אנו נושאים את הטלפון החכם שלנו בכיס שלנו, מדובר בשימוש לא סביר ובלתי אחראי שיכול לבטל את אחריותה של סלקום על האחריות שנתנה לנו למכשיר הטלפון.

לא יודע מה איתכם אבל לי זה נשמע מאוד מוזר, בעיקר כשגם השופט נטה לקבל את עמדת סלקום לכך שנשיאת מכשיר טלפון בכיס מהווה שימוש לא סביר… אתם מבינים, אם תקנו מכשיר טלפון ותשימו אותו בכיס, יש מצב שתוותרו בכך על האחריות למוצר שקיבלתם.

בסופו של דבר דרך אגב, זה באמת מה שהשופט קבע, שהאחריות נעלמת בגלל שימוש לא סביר ושלשים טלפון בכיס זה לא סביר.

מנגד, בית המשפט קיבל את טענות התובע לכך שלפי חוק הגנת הצרכן מחוייב היבואן להחזיק חלפים למוצר אלקטרוני שנמכר על ידו, ולא עזרו טענות דינמיקה שממילא לא היה כדאי להחליף את החלק שנפגם לאור העלויות הגדולות שלו יחסית לעלות הטלפון עצמו ואפילו לא העטנות שניתן להזמין את החלק ותוך חודש הוא יגיעו, ולכן בית המשפט החליט לבטל את עסקת רכישת הטלפון והשבת סכום הרכישה לקונה, ועוד בתוספת פיצוי לא מבוטל לקונה, בגלל שנמכר לו טלפון מבלי שבדינמיקה החזיקו חלפים מתאימים.

אז איפה אתם נושאים את מכשיר הטלפון שלכם ?

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – על ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה

עו"ד נועם קוריס –  על ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה

נראה שרוב רובם של האנשים כלל לא יודעים מה ההבדל בין הוצאת דיבה ובין לשון הרע. מסתבר, שכל פרסום שלילי או אמירה רעה כנגד אדם מהווה בעצם לשון הרע.

הוצאת דיבה לעומת לשון הרע הנה פרסום שלילי או אמירה רעה שאינם מוגנים בחוק לשון הרע.

כלומר אם לפשט את הדברים, הרי שלפי המשפט הישראלי פרסום לשון הרע אינו דבר בלתי חוקי בהכרח ואילו הוצאת דיבה אינה חוקית.

ההגנות המנויות בחוק איזור לשון הרע מתפרסות על פני מספר נושאים, החל מהעדר רכיב פרסום- כלומר שפחות משני אנשים כולל הנפגע ראו או שמעו את הפרסום, דרך הגנת אמת דיברתי ובתום לב, ועד הגנות מסוג חסינות, למשל על עניינים הנאמרים תוך כדי דיון משפטי, על ידי שופט, דיין, בעל דין או עורך דין, או החסינות המקובלת על הנאמר במליאת הכנסת.

 

חוק לשון הרע אף מבחין בין פרסום עובדות לכאורה, שיש בהם משום לשון הרע והן אינן אמת לבין פרסום דעות או פרשנויות שבדרך כלל יחסו תחת חופש הביטוי.

במסגרת תביעות בגין לשון הרע, אסור להביא עובדות אודות עברו של הנפגע מהפרסום, אלא אם העובדות קשורות במישרין לפרסום.

בתיקי לשון הרע בבתי המשפט יוצא גם שהצדדים כאילו מהפכים, כך שלאחר שהוכח שהנתבע אכן פרסם את פרסומי לשון הרע, יהא מוטל עליו להוכיח את אחת ההגנות המנויות בחוק, ופעמים רות מלאכת הוכחת האמת בפרסום בדיעבד אינה מלאכה פשוטה, ולו לאור הנטל להוכיח הדברים בראיות כשרות ומתאימות, על ידי הנתבע.

 

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

תגיות:

 

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על שימוע, שרה נתניהו ועבירות מסוג פשע

עו"ד נועם קוריס –  על שימוע, שרה נתניהו ועבירות מסוג פשע

בימים האחרונים מלאה התקשורת בדיווחים על כך שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד הגב' שרה נתניהו, בכפוף לקיום שימוע בעניינה.

יש בתקשורת מי שכבר חרץ את גורלה של הגב' שרה נתניהו ופרשנים שונים אף הציעו אפשרויות להסדר טיעון של שרה נתניהו עם התביעה.

לא ברור האם אינטרס או חוסר ידע הוביל למסקנות נחרצות וחפוזות אצל פרשנים רבים בתקשורת, אך ניכר שהסדר טיעון הנו שלב המצוי בדרך כלל לאחר הגשת כתב אישום וכאשר הנושא כבר נמצא באולמו של בית המשפט ואיל שימוע הנו שלב מקדמי בהרבה, אשר אינו מרמז בהכרח על הגשת כתב אישום.

עוד במקורות העם היהודי, הסבירו גדולי הפוסקים את חשיבות מתן זכות השימוע דווקא טרם מתקבלת החלטה בעניינו של אדם, למשל כפי שהדברים נאמרו על-ידי ר' משה איסרליש, הרמ"א, מגדולי הפוסקים

ובעל המפה (ההגהות) שעל השלחן הערוך, וממנהיגו של המרכז היהודי בפולין במאה השש עשרה. ואלה דבריו: (שו"ת, הרמ"א, קח): פשיטא דאי אפשר לדון בדבר בלי שמיעת הנתבע, כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז: "ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר

שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו'

כך, בהתאם לדין בישראל של שנת 2017, מחוייבת הפרקליטות להעביר הודעה לחשוד כאשר מועברים לטיפולה חומרים מהמשטרה בחשדות לעבירות מסוג פשע, או במקרים מסויימים בהתאם לתפקידו של החשוד.

מכתבי היידוע נועדו לשמור על זכויות החשוד, לייעל את מהלכי התביעה ולחסוך בהגשת כתבי אישום מקום שאין בכך הכרח. ברי, כי הליכי השימוע שהוסדרו בהנחיות נותנים סיכוי מהותי ומשמעותי לחשודים לשכנע שאין מקום להגיש נגדם כתב אישום. כזה הוא מצבה של שרה נתניהו. התביעה בראשותם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הם שאמורים לאכוף הליכי שימוע במצב שדעתם של התובעים אינה נעולה. כך מחייבת ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, מכוחה הוצאה ההנחיה שלעיל

"השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו…" (ע"פ 1053/3 הייכל נ' מדינת ישראל).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס: על הספאם של גרופר קניות חברתיות בע"מ וחסימת זכויות הצרכנים לאחר התביעה הייצוגית

עו"ד נועם קוריס: על הספאם של גרופר קניות חברתיות בע"מ וחסימת זכויות הצרכנים לאחר התביעה הייצוגית

בית המשפט העליון נדרש להחליט לאחרונה לגבי מידת החסימה של זכויות הצרכנים לתבוע, לאור הליכי תביעה ייצוגית שנוהלו בעבר נגד גרופר קניות חברתיות

 לאתר משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות',

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני חדלות פירעון מאז שנת 2004.

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א  7294/17 עו"ד זילברג נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ נדונה בערכאה השלישית (כערכאת ערעור שניה) השאלה שהוגדרה בכתב התביעה כך: "האם פסק הדין שהתקבל במסגרת התובענה הייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי התביעה לפיצוי הסטטוטורי (פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק) של התובע?" וזאת לאחר ששתי ערכאות קבעו שאכן פסק דין שניתן בתביעה ייצוגית לגבי דואר זבל, יהווה מעשה בית דין כנגד חברי הקבוצה שלא ביקשו לפרוש ממנו, מייד עם אישור התביעה הייצוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון קבע, כי המבקש נמנע מלהתייחס בבקשתו לשאלה מדוע לא עשה דבר על מנת לצאת מן הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, דבר שהיה מונע תחולתו של מעשה בית דין בעניינו. בית המשפט אף לא מצא צורך להכריע האם שאלת היותם של הסעדים הקבועים בסעיפים 30א(ט) (פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]) ו-30א(י)(1) ("פיצויים שאינם תלויים בנזק") לחוק התקשורת – הינם סעדים מצטברים או חלופיים-, וקבע כי אף אם מדובר בסעדים מצטברים ולא חלופיים, עדיין מדובר בשני סעדים בגין אותה עילה, וממילא חסום המבקש מלהגיש תביעה נוספת, אישית, בגין אותה עילה אשר כבר מוצתה בתובענה הייצוגית.

 

מלכתחילה, המבקש הגיש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבה, בגין קבלת מאות הודעות פרסומת מטעמה, חרף הודעת סירוב ששלח חזרה, במסגרתה ביקש להסירו מרשימת התפוצה (להלן: התביעה האישית). בתביעתו, דרש המבקש כי בית המשפט יפסוק לטובתו את סכום הפיצוי הסטטוטורי המרבי, לפי חוק התקשורת התשמ"ב-1982 (בזק ושידורים) (להלן:חוק התקשורת) (1,000 ₪ בגין כל הודעת פרסומת), ברם העמיד את תביעתו על הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בסדר דין מהיר.

במסגרת התובענה הייצוגית אליה התייחס המבקש (ת"צ 10440-07-12 טל רבי נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ (להלן: התובענה הייצוגית), אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הסדר פשרה מתוקן, אשר חל על כל מי שהיה מנוי ברשימות התפוצה של המשיבה מיום הקמתה בחודש מרץ 2010 ועד למועד אישור הסכם הפשרה. אין חולק, כי התקופה שבגינה הוגשה התביעה האישית חופפת לתקופה עליה חל הסכם הפשרה, לפי הקבוע בו. ואולם, בכתב התביעה נטען כי הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית הורחבה שלא כדין, שכן במסגרת הסכם הפשרה נכללו בה חברים שלא נכללו במועד הגשתה (ובהם המבקש), ומשכך המבקש אינו נמנה על חברי הקבוצה ולא חל ביחס אליו מעשה בית דין.

בית המשפט השלום דחה את התביעה ובית המשפט המחוזי אף קבע, כי עסקינן ב"מקרה מובהק של תביעת סרק" וחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיבה בסך של 2,500 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 12,500 ₪.