עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי או הפופוליזם של הדמוקרטיה

עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי או הפופוליזם של הדמוקרטיה

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

 עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן נועם קוריס 

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.

תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.

אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.

אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.

נועם קוריס - עוד נועם קוריס

עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.

אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל על תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם.  

 עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה,  ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.

אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.

זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידון הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס- ח"כ יואל חסון – שאילתא לפסח

עו"ד נועם קוריס- ח"כ יואל חסון – שאילתא לפסח

עו"ד נועם קוריס שלח  לח"כ יואל חסון במייל hyoel@knesset.gov.il את המכתב הבא, בינתיים לא התקבלה תשובה ואנו עדיין מחכים לשמוע ממנו.

ח"כ יואל חסון

חג חירות שמח,

פניתי בעבר אל אדוני בעניין שאילתא כוזבת שנחתמה ונשלחה על ידיך ובה הנחות עובדתיות כוזבות, כאשר בסופה נשאלת שרת המשפטים על ידייך מדוע לאחר שנחשדתי במשטרה (ומאז הופרכו החשדות נגדי), עדיין לא הוגש נגדי כתב אישום ואני עדיין משמש כעורך דין מן המניין.

אזכירך, שהח"מ הנו עורך דין פעיל ובעל משרד עורכי דין מאז שנת 2004.

לח"מ אין עבר פלילי או משמעתי אך לח"מ יש רקורד משמעותי של עשייה ציבורית ותרומה לקהילה, שכן לצד ייצוג משפטי של חברות מובילות במשק, דוגמת בזק וניופאן, וידוענים דוגמת אורלי וילנאי וגיא מרוז עוסק משרדי זה שנים בתרומה ועשייה פרטית במסגרת התנדבות בעשרות עמותת חסד, ספורט וסיוע, מאז הקמת המשרד.

לא מיותר לציין, שהח"מ אף פעל בעשייה ציבורית בין היתר כפעיל בתנועת המושבים,  וכיו"ר אגודת סטודנטים.

לאור פנייתי אליך לפני מספר חודשים, חזר אלי עוזר פרלמנטרי מטעמך וטען שהשאילתה הכוזבת הוסרה מהאינטרנט ומהבלוג הספציפי של פלוני נגדו ניתנו צווים זמניים וקבועים בנושא על ידי בית המשפט השלום בתל אביב ואף עדיין מתנהלות נגדו תביעות דיבה על סך של כ 2 מיליון ₪.

בפועל, השאילתא לא הוסרה מהבלוג של אותו פלוני ומהאינטרנט- ולהיפך- נעשה בה שימוש ציני ומטעה כאילו אדוני פועל במרץ על מנת לפגוע שלא כדין בח"מ- על לא עוול בכפו.

בהתחשב באמור, לאור שלכאורה אדוני הוטעה על ידי אותו פלוני לפחות פעמיים מחד ומאידך לאור השפעתו של אדוני על דעתם וחייהם של מיליוני אנשים בישראל. אבקש את אדוני למצוא מזור ופתרון לנזקים הנגרמים מהשאילתא הכוזבת ומפירוסמה, שכן גם נכון לרגע זה, לאחר שאדוני הבטיח להפסיק את פרסום השאילתא הכוזבת- עדיין מתנוססת השאילתא כוזבת החתומה על ידי אדוני, אשר בה הנחות עובדתיות כוזבות המוצגות כעובדות, ואשר גורמת לח"מ לנזקים ולעוגמת נפש שלא בצדק.

אודה לפתרון לכבוד החג,

נועם קוריס, עו"ד

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, שאילתא, יואל חסון

חישוב פיצויים בנזקי גוף / עו"ד נועם קוריס

חישוב פיצויים בנזקי גוף / ד"ר שמואל ילינק

תרגיל לסיום שנה

מאת עו"ד נועם קוריס.

מקורות:

חקיקה:

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968

תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978

 

פסיקה:

ע"א 4641/06 מנורה נ' עזבון חנא כרכבי ז"ל ואח.

ת"א (נצרת) 1216-08-08  עיזבון המנוח זרקה אלפרד ואח' נ' אלדד דוד זרקה ואח

ע"א 6246/92 קופ"ח כללית נ' לוי נזירה, פ"ד מט(1), 742)

ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח, מה(3)374

ע"א 610/75 אמנון רותם נ'אברהם נוף ואח', פ"מ (1) 799

רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח ואח'

ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נ"ח(4) 486

 

דנ"א  4011/04 ודנ"א  4533/04 עיריית ירושלים ואח' נגד עזבון המנוח מיכאל אטינגר ואח' ניתן ביום 7.12.2004

 

מאמרים וטבלאות היוון:

הוצאת "דון" תל אביב – (1977, 1979, 1990) שלוש מהדורות ד"ר שמואל ילינק, ההיוון בתביעות נזיקין ולפי חוק הביטוח הלאומי

ד"ר שמואל ילינק, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוצאת יבנה, תל אביב 1994

א' ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 897-893 (מהדורה רביעית,

תשע"ב-2012)).

טבלת היוון 3 %

טבלת היוון כפול 3

 

תחשיב נזק מטעם התובעים, תאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה

השלמת עובדות והנחות שהנחתי לצורך ביצוע התרגיל:

הכנסות המנוח- ההכנסה של המנוח עמדה על סך של 16,000 ₪ ברוטו, הוכחתי לצורך העבודה שהמנוח היה צפוי לקבל העלאה בשכרו כבר מהחודש הקרוב, באמצעות פרוטוקול דיון השכר האחרון של המנוח בבנק לאומי, בסך של 6,167 ₪ לחודש, בנוסף הנחתי שהמנוח אכן הרוויח ב'שחור' 2,500 ₪ אשר גם אותם הוכחתי, למשל באמצעות רמת החיים או יומן השיעורים של המנוח. חישוב המס בת"ד הוא שרירותי ועומד על לכל היותר 25% אותם יש להפחית ס' 4(א)(2) לפלת"ד, קרי שכרו של המנוח הנו 18,500 ₪ לאחר מס. אין רלוונטיות לס' 4(א)(1) לפלת"ד.

בהתאם שווי הקופה המשותפת של בני הזוג עומדת על סך של 25,000 ₪ לחודש. בהעדר נתונים בתרגיל, הנחתי שיום מתן פסק הדין הינו 12.12.2017.

הנחתי שהתלויים שלפנינו הינם גם היורשים, כתלויים עומדת להם זכות תביעה משל עצמם על הפסד תמיכת המנוח בתקופת האשפוז ובשנים האבודות (ראה הלכת אטינגר), אך ממילא לא ניתן לפצות פעמיים בגין השנים האבודות, כך שיש להגיש התביעות יחד בכדי שתביעת התלויים לא תנוכה מבלי שהוגשה, ומאידך (שורה תחתונה) תביעת התלויים תיבלע בתביעת העיזבון הכוללת בחישוב את אובדן השכר בתקופת האשפוז ובשנים האבודות, בהפחתת הוצאות המנוח לגבי השנים האבודות, ובהתאם גם את שוויה של ידת החסכון. ראה פס"ד ע"א 4641/06 מנורה נ' עזבון חנא כרכבי ז"ל ואח. ראה גם ת"א (נצרת) 1216-08-08 – עיזבון המנוח זרקה אלפרד ואח' נ' אלדד דוד זרקה ואח

 

תקופה ראשונה- מיום התאונה ועד ליום הפטירה.14.4.2008- 10.10.2008 עיזבון המנוח זכאי למלוא הכנסתו הצפויה, (16,000 שכר + 2,500 שיעורים פרטיים + 6,187 ₪ העלאה צפויה בשכר, בהפחתת שיעור המס של עד 25% ובסך הכל 18,500 ₪ כפול 5 חודשים ו 26 ימים, קרי 108,533  ₪, בתוספת ריבית והצמדה מהיום בו הייתה אמורה להשתלם ועד ליום מתן פסק הדין. (יש מס על הריבית)

תקופה שניה- מיום הפטירה עד הגיע הבת לגיל 18 (וגם יום פס"ד) 11.10.2008 – 12.12.2017 את שווי הקופה המשותפת נחלק ב6 שהוא מספר הידות לתקופה זו, קרי, המנוח, שני היתומים, האלמנה, יד משק הבית ויד החסכון. שווי כל ידה הינה 4,167 ₪. נפחית את ידת הקיום של המנוח בסכום זה ואת שכרה של רבקה שימשיך להשתלם ויוצא לנו סך של 14,333 ₪ לחודש, או 1,576,630 ₪ לכל לתקופה זו, עליהם יש לצרף ריבית והצמדה עד ליום ממתן פסק הדין. (יש מס על הריבית)

את הסכומים בגין נזקי עבר שעד מתן פסק הדין יש להצמיד למדד נכון ליום מתן פסק הדין. סכומים עתידיים אם קיימים יש להוון (בתחשיב כאן יצאנו מנקודת הנחה שפסק הדין ניתן ב 12.12.2017 ועל כן לגבי התקופה השניה יש להוסיף ריבית ולהצמיד למדד, עד ליום מתן פסק הדין. (יש מס על הריבית)

תקופה שלישית- מיום הגיע הבת לגיל 18 עד הגיע הבן לגיל 18. 12.12.2017 – 1.6.2020 (סה"כ 30 חודשים ו- 18 ימים), מחשבים את הידה של חנה עד גיל 21 כשליש ועל כן מחלקים את הסך של 25,000 ₪ ל 5 ושליש לצורך חילוץ ידת הקיום 4,716, יוצא 13,784 ₪ לאחר הפחתת ידת המנוח ושכרה של רבקה, נבצע היוון כאן לפי חודשים בלבד ולפי 3% ריבית (למרות שרק בביטוח לאומי זה מחייב ותוך קריצה להמלצותיו של וינוגרד להוריד את הריבית בהיוון ל2% ובכך להגדיל את הפיצויים המשולמים בפועל), ראה גם 536/76 סעדה נ' חמדי 2099/94 ציון חיימס נ' איילון, כלומר בפועל יש להכפיל את הסך של 13,784 ₪ במספר 28.8678 בהתאם לטבלת ההיוון של 3% ריבית והסכום המהוון נכון ליום מתן פסק הדין יעמוד על סך של 397,913 ₪ לאחר היוון.

תקופה רביעית הינה עד הגיע הבת לגיל 21, מ 1.6.2020 עד 12.12.2020  יש לחלק את הקופה המשותפת ל- 4.66 בלבד, (שליש בעבור חנה ושליש בעבור עומר עד גיל 21) בהפחתת ידת הקיום 5,364 ₪ של המנוח מגיעים ל 19,636 ₪ לחודש, פחות הכנסתה של רבקה 6,500 ₪ לחודש ובסך הכל 13,136 ₪ למשך 6 חודשים ו- 11 ימים, שווה 83,682 ₪ לתקופה זו. סכום זה יש להוון פעמיים, פעם ראשונה נהוון את התקופה עצמה, כלומר נכפיל את הסך 13,136 ב- 5.9478 לפי טבלת ההיוון ויוצא לנו 78,130 ₪ ואז נכפיל שוב, הפעם לפי טבלת היוון כפול 3%, כלומר נכפיל ב- 0.9151 (כשלוש שנים מיום פסק הדין ועד תחילת התקופה) ויוצא לנו הסך המהוון ליום פסק הדין, בסך של 71,496 ₪.

אם נוכיח תמיכה צפויה בחנה מעבר לחזקה של גיל 21 ניתן להחשיב זאת ולהמשיך להתחשב גם בידה של חנה, כך שסכום הפיצוי יגדל (גם לעניין עומר) בתקופה הרביעית. (פס"ד ע"א 5/87 יחזקאל אליהו)

תקופה חמישית הינה מיום 12.12.2020, יום הגיעה של חנה לגיל 21 ועד ליום 1.6.2023, יום הגיעו של עומר לגיל 21, בתקופה זו יש לחלק את הקופה המשותפת ל 4.33 (שליש בגין עומר בלבד), כך ששוויה של כל ידה הינו 5,774 ₪ והסכום שיש לחשבו (ללא ידת הקיום) הינו 19,226 ₪ לחודש, בהפחתת הסך של 6,500 ₪ משכורתה של רבקה, ובסך הכל 12,726 ₪, שיש להוון, סך של 12,726 כפול הערך הרלוונטי בטבלת ההיון 28.8678. יוצא 367,372 ₪, אז מבצעים היוון כפול בכדי להגיע לערכי יום פסק הדין, במכפלת 0.9151 לפי טבלת ההיוון הכפול ומגיעים לסך של 336,181 ₪, בערכים מהוונים ליום מתן פסק הדין.

תקופה שישית הינה מיום 1.6.2023 ועד ליום 22.11.2036, בו היה אמור המנוח להיות בן 67 ולצאת לפנסיה בהתאם לחזקה (ניתן לטעון שהמנוח היה עובד גם עד גיל  70), בתקופה זו יש לחלק את הקופה המשותפת ל-4, כך ששווי ידת הקיום עומדת על סך של 6,250 ₪, מהסכום שנותר 18,750 ₪ בהפחתת הכנסתה של רבקה בסך 6,500 ₪ ובהס"כ 12,250 ₪ כפול 161 חודשים ו – 11 ימים, ובסה"כ 1,976,742 ₪ שיש להוון. כלומר להכפיל את הסך 12,250 ₪ בערך שבטבלת ההיוון 133.0744, מגיעים לסך של 1,630,161 ₪ מהוון לתחילת התקופה ואז מבצעים היוון כפול לפי הערך שבטבלת ההיוון הכפול 0.8626, וכך מגיעים לסכום המהוון למועד פסק הדין, 1,406,177 ₪.

תקופה שביעית הינה מיום 22.11.2036 ועד 22.11.2051, מגיל 67 של המנוח ועד לגיל הפטירה הממוצע בישראל, 82 שנים. (אפשר לטעון גם יותר) בתקופה זו היו זכאים בני הזוג לקבל קיצבת זיקנה לזוג בסך 1,670 ₪, בעוד קצבת הזקנה ליחיד הנה 1,114 ₪ בלבד ולאור שהאלמנה תהא זכאית לקצבת תלויים אז היא תוכל לקבל רק מחצית מקצבת הזקנה, קרי רק 557 ₪, נחלץ את ידת הקיום לפי הקיצבה לזוג יוצא 417, כך שמההפרש 1,252.5 יש להפחית את מחצית הקיצבה שרבקה תקבל כיחיד ויוצא 695.5 ₪ בהוון ל 15 שנים, קרי כפול 144.8054 מבצעים היוון כפול ליום פסק הדין לפי 19 שנים ויוצא 57,426 ₪, נכון ליום פסק הדין. ( אפשר לחליפין להתייחס להפסד החלק היחסי של הקיצבה כניכוי מתוך ניכויי המל"ל שיש לנכות מסכום הפיצוי (ניכוי מהניכוי), ראה ע"א 6246/92 קופ"ח כללית נ' לוי נזירה, פ"ד מט(1), 742)

סה"כ לכל התקופות יוצא 3,954,356 ₪

מתוך הסכומים שלעיל יש לנכות את קצבאות המל"ל הצפויות להשתלם לתלויים, בניכוי קצבאות שהמנוח או התלויים הפסידו לאור התאונה. (אין בעניינו לאור חישוב קיבצת הזקנה בנפרד), בהתאם לס' 320 לחוק המל"ל מי שמקבל קצבת תלויים אינו זכאי לקצבה נוספת, פרט למחצית קצבת הזקנה, כאשר בעניינו קצבת התלויים גבוהה יותר מקצבת השאירים ולכן נחשב על פיה.

במהלך התקופה 11.10.2008–12.12.2017, (אלמנה ושני קטינים) זכאים התלויים לקצבת תלויים מהמל"ל, שהנה בתקופה זו 90% מתוך ה- 75% של הסך המדווח מתוך הכנסתו של המנוח (16,000 ₪), ובסך הכל ניכוי של 10,800 ₪ לחודש ולכל התקופה סך של 1,188,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה עד יום מתן פסק הדין.

בתקופה שבין 12.12.2017 ל 1.6.2020 (אלמנה וקטין אחד) יש לנכות את קצבת התלויים מהב"ל, שהנה בתקופה זו 80% מתוך ה- 75% של הסך המדווח מתוך הכנסתו של המנוח, ובסך הכל ניכוי של 9,600 ₪ לחודש או סכום מהוון לפי תקנות ההיוון של המל"ל, של 277,130 ₪

בתקופה שבין 1.6.2020 ועד 22.11.2021, יש לנכות את קצבת התלויים, (אלמנה בגיל 40) שהנה בתקופה זו 40% מתוך ה- 75% של הסך המדווח מתוך הכנסתו של המנוח, ובסך הכל ניכוי של 4,800 ₪, מהוונים לפי תקנות ההיוון של המל"ל ל- 18 חודשים יוצא 84,381 ולאחר היוון כפול 79,529 ₪.

בתקופה שבין 22.11.2021 גיל 50 של האלמנה ועד גיל הפטירה הממוצע 22.11.53 (גיל 82 שלח האלמנה) יש להפחית ניכויי קצבת התלויים של רבקה בסך של 60% מתוך 75% מתוך המשכורת המדווחת, קרי 7,200 ₪, למשך 32 שנים, יוצא 1,775,946 ₪, ובהיוון כפול לערכי יום מתן פסק הדין 1,577,750₪.

סה"כ ניכויים בגין קצבאות מוערכות מהמל"ל, 3,122,409 ₪ אותם יש להפחית מהפיצוי.

נזק שאינו ממון – כאב וסבל לניזוק שנפטר (לעזבון); קיצור תוחלת חיים לניזוק שנפטר (לעזבון); פגיעה באוטונומיה;  מוגבל ל 173,000 ₪ לפי ס' 4(א)(4) לפלת"ד ובהתאם לתקנה 4 לתקנות הפלת"ד יקבע לאור הפטירה סכום שרירותי של 25 % מהסכום המקסימלי, בסך של 43,250 ₪. אם המנוח לא היה נפטר היה צריך להוריד מהסכום המקסימלי 1% מכל שנה מעל גיל 30 של המנוח לפי תקנה 3 לתקנות הפלת"ד (סה"כ 157,430 ₪), ולהכפיל את ימי האשפוז (174) ב- 0.2 אחוז מהסכום הנותר. (34.8 %  X 157,430  = 54,785 ₪).אך אירוע הפטירה אינו מאפשר גם וגם ורכיב זה יעמוד על סך של 43,260 ₪ בלבד.

עזרת הזולת– מיטיבי נזק בתקופת האשפוז ועד הפטירה, בני המשפחה המורחבת יהיו זכאים להחזר הוצאותיהם ותמורת זמנם, הפסדי שכר וכו' בקשר לסיוע למנוח, ולרבות נסיעות, בתוספת ריבית והצמדה עד יום מתן פסק הדין. לחליפין, גם העזבון זכאי להחזר בגין הוצאות המנוח על עזרת הזולת בתוספת ריבית והצמדה עד יום מתן פסק הדין, לא ניתן לדרוש פעמיים.

על חברת הביטוח לשאת גם במלוא ההוצאות הרפואיות, ככל והיה על המשפחה לשאת בעלויות רפואיות ו/או סיעודיות כולשהן (מיטיבי נזק) ובתוספת ריבית והצמדה עד ליום פסק הדין. העיזבון זכאי לפיצויי פיטורין מן המעסיק ועל חברת הביטוח לשאת גם בהוצאות הקבורה, בתוספת ריבית והצמדה עד יום מתן פסק הדין.

שווי שירותים של המנוח כבן זוג וכהורה, להבדיל משירותי המנוח שאינם ניתנים לכימות כמו הרעפת אהבה על בני משפחתו, הרי שקיימים גם נזקי ממון שהינם שירותי בן זוג והורה והמנוח היה זכאי לתיתם והתלויים היו זכאים לקבלם, למשל בארוחות שהיה מבשל, בניקיונות שהיה מבצע בבית, בהסעת ילדיו לחוגים, מתן שיעורים פרטיים לילדיו שלו ועריכת קניות עבור כל המשפחה (ההליכה עצמה לסופר), שכעת יצטרך משהו בשכר לבצע, בסכום מוערך של 2,000 ₪ לחודש, בהיוון עד ועד 22.11.2051 (סה"כ 34 שנים), כלומר במכפלת 255.5783, ובסה"כ  511,157 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.

שווי ביטוח מנהלים ופנסיה– למנוח הייתה קופת פנסיה וביטוח מנהלים אשר הייתה צריכה להיות משולמת ולהיצבר עבורו אילולא התאונה, בהעדר נתונים נניח שהפנסיה והביטוח היו אמורים להניב למנוח קיצבה קב  ועה בשווי 100% משכרו המדווח, ממועד הפנסיה ועד יום הפטירה הצפוי (הממוצע), מיום 22.11.2036 ועד 22.11.2051, קרי סך של 16,000 ₪ מהוון לפי 15 שנים ומהוון בהיוון כפול ליום מתן פסק הדין (19 שנים), בסך מהוון של 1,321,088 ₪. (ראה הלכת ניסן) אפשר גם לקבוע שרירותית שהנזק ברכיב זה הינו חלק מסויים מאובדן ההכנסה, נניח 15%.

אין להתחשב בסכום ששולם לאלמנה כדמי ביטוח חיים ואין לנכותו מהפיצוי ועל הסכום הפיצוי שיש לשלם לאחר ניכוי והיוון יש להוסיף שכר טרחת עורכי דין בסך של 13% בתוספת מע"מ וכן את אגרת בית המשפט ששולמה.

  

ההבדלים בחישוב במידה ותאונת העבודה אינה תאונת דרכים-

  1. במידה ואין מדובר בתאונת דרכים יש להגיש את התביעה לפי הפקנ"ז ואז להוכיח ראשית את התרשלותו של המזיק, חובת הזהירות, קש"ס וכו' ומנגד עלולים לעמוד מול אשם תורם. במידה וימצא אשם תורם יש להפחית מהפיצוי את אחוז האשם התורם, קרי נניח שהמנוח היה אשם בתאונה במידה של 40%, הרי שמכל נזק שנפסק לטובתו יש להפחית 40%.
  2. בתביעה שלא לפי הפלת"ד אלא לפי הפקנ"ז לא יחושב המס 25% הקבוע שרירותית בפלת"ד והשכר יחושב כמות שהוא, ברוטו.
  3. נזק שאינו ממוני, פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, שירותי הורה ובן זוג שאינם ניתנים לכימות כספי כמו הרעפת אהבה- אינו מוגבל לסכום הקבוע בפלת"ד, בית המשפט יעשה אומדנה לאור סבלו של המנוח בעקבות התאונה, יש להניח שרכיב זה יגדל משמעותית בתביעה לפי הפקנ"ז. ראה למשל ע"א 9927/06 פלוני נ' מ"י, 1303/09 קדוש, 4576/08 בן צבי, 1326/07 המר נ' עמית.
  4. בתביעה לפי הפקנ"ז גבול הניכויים יהיה עד 75% מהנזק, קרי בהנחה ואין אשם תורם מחד ואילו הניכויים שיש לנכות יהיו גבוהים מ75% מהנזק, עדיין יקבל הניזוק סך שלא יפחת מ 25% מהנזק.

עו"ד נועם קוריס, בר אילן 

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי…
עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד…
עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים
עו"ד נועם קוריס – חובת האמון הכללית של בעלי מניות …
נועם קוריס עו"ד – מגע משלים


עו"ד נועם קוריס – ס.א.ל
נועם קוריס עו"ד – ניופאן
עו"ד נועם קוריס – עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס – מד"א
עו"ד נועם קוריס – עמותת ידיד
משרד עורכי דין נועם קוריס – ל.א לאלימות נגד נשים
נועם קוריס -עיגולי שמחה
משרד עורכי דין נועם קוריס המלצה עמותת "מגע משלים"
ירידה בכמות העסקאות – מחירי הנדל"ן קורסים…
עו"ד נועם קוריס – "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
עו"ד נועם קוריס – בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי…
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים – שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / …
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס

על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו…
היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
בין המעולה למושל בנפשו – עו"ד נועם קוריס…
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם…
ערכים במבחן התיאולוגיה והאתיקה / עו"ד נועם קוריס…..
עו"ד נועם קוריס – מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות-…
משפט עברי – סקירה של סוגי מערכות השיפוט…
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
על סדרי הדין במשפט העברי / עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

דין משמעתי של עורכי דין בארץ ובעולם

ערכנו השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/
הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.
המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"… כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.
הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.
ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.
ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.
לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.
נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.
אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  
המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.
בלגיה
         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.
         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.
         השיפוט הפלילי
         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.
         שבדיה
         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).
         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.
         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.
         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   
         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.
         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.
         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.
         דנמרק
         השיפוט המשמעתי
         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 
         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.
         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.
         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).
         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     
לסיכום
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.