עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת 2018?

עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת  2018?

אחרי שכתבתי כמה מאמרים על השקעות ובחנתי כמה הצעות להשקעה שכולנו רואים את הפרסומים שלהן כל הזמן, אני קורא לכם הגולשים להציע ולספר על הזדמנויות להשקעה שבהם נתקלתם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בכמה כתבות שפרסמתי סקרתי כמה סוגי השקעות שאולי יכולות להתאים לחלק מאיתנו ואפילו הגעתי לכמה מסקנות לא סופיות בקשר לכמה מאפשרויות ההשקעה הנפוצות היום.

עכשיו אני קורא לכם הקוראים לספר לי על סוגי השקעות שפגשתם, בין אם השקעתם בסוף ובין אם לא, בין אם הרווחתם ואתם רוצים לחלוק את ההצלחות שלכם ובין אם עבדו אליכם ואתם רוצים שאחרים לא יפגעו כמוכם. מוזמנים לפנות אלי במייל כאן.

חשוב להבהיר, שאני ממש לא מייעץ לאף אחד ואולי גם יצא לי להשקיע בעצמי בהשקעה זו או אחרת, אז אנא תקפידו לא להתייחס למה שאני כותב בנושא כאל הצעה, יעוץ או שידול- כי זה לא!

בכתבה קודמת בנושא ציינתי שבאופן אישי, יצא לי לחוש בתחושה לא נוחה כלל, כאשר גוף השקעות מוכר הזמין אותי להשקיע אצלו בהשקעה בנדל"ן באמצעות שותפות מוגבלת רשומה, ולאחר שננקב בהצעה מועד הסיום של ההשקעה, או האקזיט בשפת המשקיעים המיומנים, הסתבר שבדיעבד הפרוייקט בנדל"ן לוקח יותר זמן משהיה צפוי, ונקודת היציאה של מההשקעה פתאום כלל לא הייתה לי עוד ברורה.

קישור: לקבלת הצעות על השקעות

באופן עקרוני, אני רואה בעייתיות עם מרבית הצעות ההשקעה בנדל"ן בחו"ל ואני מניח שלפחות לגבי חלק מההשקעות המוצעות היום לציבור, בטח כמשקיעים פוטנציאליים כבר סיפרנו לכם איפה לא מומלץ להשקיע סכומים פנויים. למרות שיש אפיקים רצויים יותר. אפיקים שהם מסוכנים פחות, ובכל זאת יכולים להניב לכם תשואה נאה. חלקם ידרשו מכם עבודה, בגלל הביורוקרטיה. חשוב לזכור שמדובר בדעה כללית בלבד, והיא אינה מחליפה התייעצות עם בעלי מקצוע. הבחירה הסופית, כמו תמיד, חייבת להיות שלכם.

נועם קוריס - משה אביב

שוק ההון והבורסה הינם מטבעם בעלי סיכון, אבל הם עדיין אופציה מבוקרת, המפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, אין ספק שאם הסכום הפנוי בידיכם הוא 100 אלף שקל ומעלה, הרי ששוק ההון יכול לעניין אותכם במיוחד גם בגלל התשואות שהוא יכול להניב וגם משום שמדובר בהליך פשוט, לעיתים של לחיצת כפתור בלבד.

אבל, חשוב להזהיר – בעיקר למשקיעים לא מיומנים – כגודל הסיכוי כך גודל הסיכון. לכן, כשאתם חושבים על שוק ההון תעשו את זה באמצעות בית השקעות מוכר, יועץ השקעות מנוסה, ורצוי מצליח, שיפזרו את הסיכונים במגזרים שונים מחד – אבל שימו לב- יגבו ממכם עמלות לא מבוטלות מאידך.

מתן הלוואות חברתיות נתפס כתחום בטוח יחסית, בשנתיים האחרונות קמו גופים למתן "הלוואות חברתיות" כמו "בלנדר" הגופים האלה מציעים הלוואות לציבור הרחב (החל מ-4.5 אחוזים לשנה), והם אטרקטיביים גם למשקיעים, להם מבטיחים מינימום של כ 6 אחוזים לשנה – ריבית טובה בהרבה מכל השקעה במסלול בנקאי או מסלול שמרני בשוק ההון, רק חשוב לציין, שמתוך התשואה המובטחת עוד  גובות הפלטפורמות עמלות, כך שלפחות מניסיוני, נותר בידי המשקיע לאחר גם הפקדה ל'קרן הביטחון' המוצעת על ידי האתר, תשואה של פחות מ 4%.

פתרון אפשרי נוסף הנו רכישת חניה והשכרתה, לאחרונה נמכר מקום חניה בבניין משרדים הסובל ממצוקת חניה כמו כל מרכז תל אביב, בכ-160 אלף שקל, והוא מושכר ב-900 שקל לחודש – תשואה ברוטו של כ- 7 אחוזים.

הבעיה היכולה לצוץ– חניות למכירה בבנייני משרדים בתל אביב הן מצרך נדיר. ככל שמתקדמים אל ערים אחרות במרכז ניתן לרכוש חניות בבנייני משרדים גם ב-40 עד 50 אלף שקל ולהשכירן ב-400-300 שקל לחודש ואף להשיג תשואות גבוהות יותר. איפה מוצאים חניות למכירה? בלוחות הנדל"ן באינטרנט, אצל מתווכים העוסקים בנדל"ן מסחרי וכו'.חשוב לומר,. שעל פי החוק אסור להעביר חנייה רשומה בטאבו לידיים אחרות (שכן היא חלק ממבנה המגורים), בנוסף מדובר בעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ולכן היא חייבת במס רכישה, הסכמים מפורטים ואם מדובר בעסק, גם בתשלום מע"מ.

אפשרות נוספת אשר יכולה להיחשב בטוחה, הינה הלוואה להאצת צמיחה של עסקים יציבים וקיימים, ללא מתווכים ופלטפורמות, והמדובר בהשקעה שיכולה להניב בין 8% ל 10% אחוזי ריבית לשנה, בצורת תשואה מובטחת ומגובה בערבויות, ובתשלומים קבועים וידועים מראש, אשר מאפשרים למשקיע שליטה בהשקעתו.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס: על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו"ד נועם קוריס: על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

קשה להתעלם מהעניין הרב שמגלה המטבע הוירטואלי ביטקוין בקרב הציבור, בכותרות בתקשורת ובכל המערכת הפיננסית, בארץ ובעולם. אחרי עלויות חדות מאוד בשערי הביטקוין ועוד סערות קשות בשוק ההון בישראל ולאור הודעת הרשות לניירות ערך יש מי שממהר לפתוח פוזיציית שורט לביטקוין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

קשה להתייחס לביטקויין כאל השקעה שכן התנודות הקיצוניות של הביטקוין אינן מאפיינות השקעה רגילה אלא דומות יותר להימורים. כאשר שער הביטקוין עולה ויורד בעשרות אחוזים ביום משמעות הדבר שניתן להרוויח הרבה אבל גם להפסיד כמעט הכל, בתוך יממה.

שיגעון הביטקוין העולמי ייצר בשבועות האחרונים עניין רב גם בישראל, כאשר שלד בורסאי בשם משאבי טבע הודיע על כוונתו לחתום עסקת מיזוג עם חברה קנדית העוסקת בכריית ביטקוין ובתוך פחות משבוע נהרו משקיעים ישראליים להשקיע בחברה והקפיצו את שוויה ממילונים בודדים לכמעט מיליארד ₪.

משמעות הקפיצה בשווי החברה הייתה בין היתר שאותה חברה עלומה הפכה בין לילה להיות אחת החברות הגדולות בישראל (במקום ה 100 בערך) ומשכך בהתאם לתקנון הבורסה בתל אביב הייתה אמורה החברה להיכנס למדדי תל אביב ובעצם לקבל השקעות גם מקרנות הפנסיה של כולנו.

מסתבר, שבהתאם לתקנוני קרנות הפנסיה וחלק מקרנות הנאמנות המנהלים את כספי הציבור, מרגע שחברה נכנסת למדדי תל אביב היא זוכה אוטומטית להשקעות מסויימות של הציבור, למשל השקעות שמבוססות על המדד הכללי.

בשלב הזה, קפץ יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' האוזר, והנחה את מנהל הבורסה למנוע את כניסת חברת משאבי טבע (שבינתיים התפרסמה גם כמניית הביטקוין) אל מדדי תל אביב ואף הנחה את מנהלי קרנות הנאמנות להימנע מלהשקיע את כספי הציבור בביטקוין.

קישור: לקבלת הצעות על השקעות

בין לבין לצד מרוץ המשקיעים להשקעה בביטקוין עלו גם קולות של משקיעים מתוחכמים יותר שטענו שלאחר עלייה כל כך גדולה בשער הביטקוין צפויה עתה ירידה משמעותית בשערו ולכן בכלל כדאי לקנות פוזיציית שורט על הביטקוין. פוזיציית שורט משמעותה מכירה בחסר וקנה מאוחרת.

הרעיון מאחורי פוזיציית שורט הינו להרוויח דווקא מירידת הערך של מניה או סחורה מסויימת, כאשר לאור שקודם מוכרים את המוצר ורק לאחר מכן רוכשים אותו- הרי שירידה בערכו בפרק הזמן כאמור מניבה רווחים לשורטיסט.

אותי זה לא הפתיע, ששיגעון הביטקוין עצום כל כך עד שאפילו פוזיציית שורט על הביטקוין תהיה מסוכנת מדי, מה גם שאפשר להניח לאור השתוללות השער שגם לאחר הצלחתה של פוזיציית שורט על הביטקוין ימצא עצמו המשקיע השורטיסט מול שוקת שבורה, כאשר הצד השני בעסקה שכן האמין בביטקוין בדיוק הפסיד את מרבית כספו וכאשר אם בכלל יוכל לשלם את זכייתו של השורטיסט.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

עו"ד נועם קוריס כותב על מימוש אג"חים והמחאות זכות

עו"ד נועם קוריס כותב על מימוש אג"חים והמחאות זכות

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני, מאסטר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב  בחדשות כל הזמן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'בלינקדין נועם קוריסנועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.

היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:

"המחאת זכות

  1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.

כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.

בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.

בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.

ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.

בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.

בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבותתת לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),

בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיההה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:

"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.

על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.

…אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות…"

יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו)

יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 12111, כדלקמן:

"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."

בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.

"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:

'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה…"

ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח

בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעההה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.

"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."

הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.

כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.

כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.

"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"

ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס –  על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

בשנת 2004 כאשר רק הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, אחד מלקוחותיי היה ח', בעל עסק בינוני שהיה מעביר אל משרדי את כל השיקים החוזרים שהתקבלו אצלו בעסק, לצורך גבייתם באמצעות ההוצאה לפועל.

יום אחד, במסגרת ישיבות העבודה ביננו, משך ח' את אחד מהשיקים החוזרים בחבילה אותה הביא אל משרדי לצורך הטיפול המשפטי בהם, ואמר לי: "את השיק הזה חבל לתת לך, זה שיק של שוכר בדירה שלי ואגש עליו בעצמי, חבל לשלם שכר טרחה…

לא היה מדובר בשיק גדול, אלא בשיק בגין שכר דירה לחודש אחד בדירה קטנה בפריפריה ואחרי שהבעתי את תמיהתי מה ההבדל בין שיק זה לבין יתר השיקים שח' קיבל במהלך עסקיו הרגיל בעסקו, התראתי בחצי פה בפני ח' שחבל שיסתבך ועדיף לו לגבות את סכום השיק באמצעות משרדי ולאחר שהתעקש לגבות בעצמו את השיק הספציפי הזה, המשכתי בשגרת יומי.

כמה שעות לאחר מכן, בשעת לילה מאוחרת, התקשר אלי ח' מספר פעמים ולבסוף שעניתי סיפר לי ח' שהוא עצור בתחנת המשטרה מסובים, שכן ויכוח קולני בינו לבין השוכר החייב הביא את השכנים להזעיק משטרה, כאשר הבירור הראשוני שערכה המשטרה במקום, הצדיק לטעמה את הובלתו של ח' לעיכוב ולחקירה בתחנת המשטרה

אז לא היה לי נעים לומר לח' "אמרתי לך" ולמרות שלא עסקתי בדין הפלילי כלל, נסעתי עוד באותו הלילה לתחנת מסובים של משטרת ישראל, שכנעתי את הקצינה האחראית לשחרר את ח' לדרכו, ונאלצתי לחייב את ח' בשכר טרחה המצדיק יציאת חירום של עורך דין באמצע הלילה ונסיעתו לתחנת משטרה…

אני לא זוכר בדיוק את הסכום של שכר הטרחה שדרשתי, אבל אני בטוח שהוא היה גבוה יותר מסכום השיק או מחודש שכירות של דירה קטנה בפריפריה (זה גם היה בשנת 2004, כשמחירי השכירות של הדירות היו פחות גבוהים), אבל מה שבטוח, הסיפור הזה הוא מהות המקצוע שלי וגם היום, כאשר משרדי מייצג חברות ענק כניופאן, בזק ואח', אני תמיד מזכיר את הסיפור הזה.

מוסר השכל: מסתבר שבישראל כמעט תמיד תצטרך עורך דין, ועורך דין ששוכרים לפני הבעיה תמיד יעלה פחות מעורך דין ששוכרים אחרי הבעיה.

תחשבו על זה. 

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חובות, פלילים

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס כותב בכל הזמן…

עו"ד נועם קוריס כותב על המהפכה בדיני חדלות פרעון

עו"ד נועם קוריס כותב על המהפכה בדיני חדלות פרעון

מ' מהנדס במקצועו חלה בשנת 2001 במחלת הפרקינסון עובדה שהובילו לקריסתו הכלכלית, כמו גם לפירוק משפחתו. עד להתפרצות מחלתו היה מ' מהנדס פעיל וחבר מועצת הנהלה במספר גופים מובילים, לאור המחלה שפרצה נכנס מ' לתסבוכת