עו"ד נועם קוריס – איך מסירים איזכור שלילי מגוגל ?

למעבר: לאתר משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc,

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il,

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

י' היא דמות בתחום החינוך, מנהלת בית ספר תיכון מוכר כבר עשרות שנים ואישה שמשדרת במינונים הנכונים את הסמכותיות הנדרשת והרכות המחייבת בכדי להיות אשת חינוך כמותה, שמנהלת בית ספר תיכון ואשר אלפים רבים של תלמידי תיכון עברו תחת ניהולה.

י' הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י' בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי ynet, כאשר בכותרת הכתבה ב ynet התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי' שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י' הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י', והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

Ynet כולנו יודעים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים ב ynet ונותן להם גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי' נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י' הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י' בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה ב ynet שבה מופיעה שמה של י' ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את ynet לא מעניין שהחשדות נגד י' נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון זכר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י', תלמידיה של י' בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י' חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על ynet להסיר כתבה שהייתה "אמת לשעתה", ונכון שי' יכולה לפנות ל ynet לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י' בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י' היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר "הזכות להישכח" מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק "כתבה" ב ynet ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י', בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

תגיות:

 

עו"ד נועם קוריס, משטרת ישראל, הסרה מגוגל, הזכות להישכח

תמונה נועם קוריס מערוץ 2

עו"ד נועם קוריס – מה עושים עם איזכור שלילי בגוגל ?

עו"ד נועם קוריס – מה עושים עם איזכור שלילי בגוגל ?

למעבר: לאתר משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc,

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il,

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

י' היא דמות בתחום החינוך, מנהלת בית ספר תיכון מוכר כבר עשרות שנים ואישה שמשדרת במינונים הנכונים את הסמכותיות הנדרשת והרכות המחייבת בכדי להיות אשת חינוך כמותה, שמנהלת בית ספר תיכון ואשר אלפים רבים של תלמידי תיכון עברו תחת ניהולה.

י' הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י' בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי ynet, כאשר בכותרת הכתבה ב ynet התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לאא מחמיא,, עלל כךך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי' שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י' הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י', והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

Ynet כולנו יודעים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים ב ynet ונותןן להםם גםם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי' נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י' הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י' בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה ב ynet שבה מופיעה שמה של י' ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את ynet לא מעניין שהחשדות נגד י' נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון זכר והתוצאה החד משמעיתתת היוםםם היא, שכאשר ילידה של י', תלמידיה של י' בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י' חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על ynet להסיר כתבה שהייתה "אמת לשעתה", ונכון שי' יכולה לפנות ל ynet לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספתתתת לפיהה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר ענייןןןן ושתמידד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י' בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י' היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר "הזכות להישכח" מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק "כתבה" ב ynet ולא צריך אפילווו לפנותתת לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י',,, בתוררר המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 20044444.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, משטרת ישראל, הסרה מגוגל, הזכות להישכח

תמונה נועם קוריס מערוץ 2

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית

בית המשפט העליון בפס"ד סלע נ' מדינת ישראל אימץ את הגדרתו של חשין, לפיה מעשה שלא כדין הוא מעשה "ללא הצדק בדין". בית המשפט העליון הוסיף כי "ההצדק… יכול שהיא קיים בכל דין שהוא" איון ספק שמעשים רבים  מסכנים את החיים של הציבור, את בטיחותו וכו'. מבלי שאיש יחשוב שבעצם ביצועם מבצע אדם עוולה אזרחית. למשל, נהיגה במכונית. מאחר שמדובר במעשה רגיל, שאינו חורג מהמקובל, ואינו יוצר סיכון בלתי רגיל, אין לומר שהמעשה הוא מעשה שלא כדין. לעומת זאת, שימוש בלתי שיגרתי בכביש, המגדיל את הסיכון הכרוך  בשימוש הרגיל של הציבור בו, יכול שיהיה מעשה שאינו כדין. היסוד של "שאינו כדין" איננו יסוד נפרד של העוולה, אלא חלק מעצם הגדרת טיבו של המעשה המהווה את ההתנהגות הדרושה להולדת אחריות משפטית. אלמלא הכללת המושג "שאינו כדין" בעצם הגדרת העוולה, היה כל מעשה המסכן את הציבור נחשב, לכאורה, כמעשה של מטרד לציבור, שעה שלא הייתה למחוקק כל כוונה לראות זאת כך. המונח "שאינו כדין" הוא מונח גמיש, ובית המשפט צריך למלאו תוכן. קרצ'מר סבור, כי בית המשפט רשאי לשקול את סבירותו של המעשה  לאור נסיבותיו השונות, כולל הסכנות או המכשולים שהוא עלול לגרום. פירוש הדבר, שבמקרים רבים תיווצר הקבלה בין עוולת הרשלנות ובעין עוולת מטרד לציבור, אך אין זאת אומרת ששתי העוולות חופפות. (אמנם כל מעשה רשלני, הגורם לציבור סכנה מן הסכנות המפורטות בסעיף 42, או המעמיד לציבור מכשול להשתמש בזכויות הכלל, יהיה גם "מעשה שלא כדין", לעניין מטרד לציבור, אך לא כל "מעשה שאינו כדין" גורר אחריו גם אחריות בגין עוולת הרשלנות, שכן לא תמיד קיימת חובת זהירות של הנתבע. ולא תמיד צריך בית המשפט לשקול את סבירותו של המעשה (למשל: עבירה על החוק תיחשב "כמעשה שלא כדין" ללא צורך בשקילת סבירות המעשה).

הצורך לבסס תביעה על מחדל ממילוי חובה יתעורר רק כשלא הייתה לנתבע יד ביצירת הסכנה או המכשול, והטענה היא שהוא היה חייב לדאוג למניעתם או להסרתם.

  1. סכנה או מכשול לציבור

עיקר העוולה של מטרד לציבור הוא בפגיעה שגורם המעשה או המחדל לציבור. לכן צריך להוכיח, שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה למספר בלתי מוגדר של אנשים, או שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה ברשות הרבים, במקום ציבורי. סכנה לציבור אינה חייבת להיות אך בנושאים של איכות הסביבה. אדם המתחזה לרופא, ומעניק טיפולים רפואיים, שעה שאין רשיון לכך – יכול להיתבע במטרד של עוולה לציבור. אין שומעים לטענה, כי המעשה עצמו אין בו כל מטרד, אלא רק תוצאתו מהווה מטרד, למשל: אדם משקה את גינתו, והמים דולפים מגינתו למדרכה. החשיבות היא בתוצאה של המעשה.

 

אדם יכול לתבוע בעוולה של מטרד לציבור, רק אם נגרם לו נזק ממון, כפי שקובע סעיף 43. סעיף 2מגדיר "נזק ממון" כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"פרופ' טדסקי סבור, כי זאת הדרך לפירוש "נזק ממון" בעוולה זאת. לעומתו, פרופ' אנגלרד סבור כי אין זה הגיוני לדרוש שכאשר קיימת סכנה לחיים, יוכל אדם לתבוע הסרת הסכנה רק כאשר ייגרם לו נזק ממון. לכן, סבור פרופ' אנגלרד, יש לפנות ל – COMMON LAW האנגלי מכוח סעיף 1, ולכן הפירוש של נזק ממון יהיה "נזק מיוחד", דהיינו נזק המיוחד לתובע ואיננו משותף, לאחרים. פרופ' קרצ'מר מגדיר נזק ממון כנזק גשמי הנובע מגרימת הסכנה או העמדת המכשול, ולא אי הנוחות הטמונה בחשיפה לסכנה או בהיתקלות במכשול. בית המשפט העליון בפס"ד בלומנשטיין נ' המועצה המקומית בת ים (העותרים ביקשו צו מניעה כנגד המשיבות, על שגידרו את חוף הרחצה, וכתוצאה מכך התמעט מספר הלקוחות של העותרים) הגדיר נזק ממון: "מקום שאדם סבל, בעטיו של המטרד, "נזק ממון", היינו נזק מיוחד לו, להבדיל מן הנזק הכללי שבפגיעה בציבור, קנה לו, מחמת נזק מיוחד זה, זכות תביעה אשר אינה קנויה בידי הציבור". בית המשפט הגדיר נזק ממון לפי הגישה של פרופ' אנגלרד, אך הגדרה זאת לא ניתנה בעקבות דיון באפשרויות ההגדרה השונות.

מהדברים המצוטטים לעיל מפס"ד בלומנשטיין עולה, כי אמנם יכול אדם לתבוע פיצוי רק אם נגרם לו נזק ממון, אך הסעדים עצמם אינם מוגבלים לפיצויים בלבד, ויכול אדם לבקש גם צווי מניעה.

ההגבלה המצויה בסעיף 43 (1) לפיה כאשר לא נגרם נזק ממון, יכול רק היועץ המשפטי לתבוע צו מניעה, היא ארכאית בתקופה שהציבור רגיש יותר ויותר לנושא של איכות הסביבה. המחוקק היה מודע לעניין זה, ולכן בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב – 1992, הקנה המחוקק זכות לאגודות ולעמותות הפועלות לשיפור איכות הסביבה לבקש צווי מניעה. בלי קשר אם היה נזק לאדם פרטי, כי שנקבע בתיקון לסעיף 6 משנת  1996. התוספת לחוק קובעת רשימה של שבע עמותות, כמו המועצה לגנים לאומיים, רשות שמורות הטבע ואחרות. השר לאיכות הסביבה רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עמותות נוספות. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) נועד לתת כלים אזרחיים לדאוג לנושא של איכות הסביבה. החוק פועל כנגד  "מפגעים סביבתיים" וסעיף 1 קובע הגדרה רחבה למדי "למפגע סביבתי". (זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, והכל כשהם בניגוד לחקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו שלא אדם או גרימת סבל ממשי לאדם). מפגעים אלה מהווים עבירות פליליות, אך בשל העומד על רשויות התביעה, מאפשר החוק לאנשים שנפגעו, או לעמותות הנ"ל להגיש תביעות אזרחיות. החוק מסמיך את בית המשפט לתת צו להימנע מעשיית המפגע, להפסיק לעשותו, לתקן את המעוות, ואף לעשות דברים הדרושים כדי למנוע הישנות המפגע (סעיף 2). אכן, סעד הציווי הוא הסעד העיקרי שמעניק החוק. פיצויים יינתנו רק במקרה של "מפגע סביבתי חוזר" (סעיף 9) בכל זאת יש הסבורים כי צו לתיקון המצב כמוהו כפיצוי, ולכן פורת סבור כי בית המשפט לא יטה לתת צו לתיקון המצב, אלא כאשר מדובר במפגע סביבתי חוזר. כמובן, שהנפגע לא יוותר ללא פיצוי, שכן כאמור בסעיף 17 לחוק: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חקוק אחר ולא לגרוע מהן".

עו"ד נועם קוריס- ח"כ יואל חסון – שאילתא לפסח

עו"ד נועם קוריס- ח"כ יואל חסון – שאילתא לפסח

עו"ד נועם קוריס שלח  לח"כ יואל חסון במייל hyoel@knesset.gov.il את המכתב הבא, בינתיים לא התקבלה תשובה ואנו עדיין מחכים לשמוע ממנו.

ח"כ יואל חסון

חג חירות שמח,

פניתי בעבר אל אדוני בעניין שאילתא כוזבת שנחתמה ונשלחה על ידיך ובה הנחות עובדתיות כוזבות, כאשר בסופה נשאלת שרת המשפטים על ידייך מדוע לאחר שנחשדתי במשטרה (ומאז הופרכו החשדות נגדי), עדיין לא הוגש נגדי כתב אישום ואני עדיין משמש כעורך דין מן המניין.

אזכירך, שהח"מ הנו עורך דין פעיל ובעל משרד עורכי דין מאז שנת 2004.

לח"מ אין עבר פלילי או משמעתי אך לח"מ יש רקורד משמעותי של עשייה ציבורית ותרומה לקהילה, שכן לצד ייצוג משפטי של חברות מובילות במשק, דוגמת בזק וניופאן, וידוענים דוגמת אורלי וילנאי וגיא מרוז עוסק משרדי זה שנים בתרומה ועשייה פרטית במסגרת התנדבות בעשרות עמותת חסד, ספורט וסיוע, מאז הקמת המשרד.

לא מיותר לציין, שהח"מ אף פעל בעשייה ציבורית בין היתר כפעיל בתנועת המושבים,  וכיו"ר אגודת סטודנטים.

לאור פנייתי אליך לפני מספר חודשים, חזר אלי עוזר פרלמנטרי מטעמך וטען שהשאילתה הכוזבת הוסרה מהאינטרנט ומהבלוג הספציפי של פלוני נגדו ניתנו צווים זמניים וקבועים בנושא על ידי בית המשפט השלום בתל אביב ואף עדיין מתנהלות נגדו תביעות דיבה על סך של כ 2 מיליון ₪.

בפועל, השאילתא לא הוסרה מהבלוג של אותו פלוני ומהאינטרנט- ולהיפך- נעשה בה שימוש ציני ומטעה כאילו אדוני פועל במרץ על מנת לפגוע שלא כדין בח"מ- על לא עוול בכפו.

בהתחשב באמור, לאור שלכאורה אדוני הוטעה על ידי אותו פלוני לפחות פעמיים מחד ומאידך לאור השפעתו של אדוני על דעתם וחייהם של מיליוני אנשים בישראל. אבקש את אדוני למצוא מזור ופתרון לנזקים הנגרמים מהשאילתא הכוזבת ומפירוסמה, שכן גם נכון לרגע זה, לאחר שאדוני הבטיח להפסיק את פרסום השאילתא הכוזבת- עדיין מתנוססת השאילתא כוזבת החתומה על ידי אדוני, אשר בה הנחות עובדתיות כוזבות המוצגות כעובדות, ואשר גורמת לח"מ לנזקים ולעוגמת נפש שלא בצדק.

אודה לפתרון לכבוד החג,

נועם קוריס, עו"ד

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, שאילתא, יואל חסון

ד נועם קוריס – תביעת דיבה על 150 מיליון דולר – פורסם בגלובס

תביעת דיבה על 150 מיליון דולר – פורסם בגלובס

 עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בtumblr.com

לפי גלובס, מלניה טראמפ טוענת, כי "הטילו דופי בכשירותה לבצע את חובותיה כגברת הראשונה של ארה"ב". עו"ד צ'ארלס הארדר המייצג אותה, זכה לפי הכתבה בפסק דין לאחרונה בשם המתאבק האלק הוגן בתביעה נגד בלוגר "ג'וקר", וזכה עבורו בפיצוי בגובה 140 מיליון דולר.

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
מקור הכתבה
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – תודה לעמותת עלם 2017
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – תודה ל JDRF
עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – תודה לבית השאנטי

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – תודה לקרן לנפגעי השואה בישראל
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – תודה לטירת הילד
נועם קוריס
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס ב saloona
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס