עו"ד נועם קוריס כותב על 9 מיליארד דולר, דונלד טראמפ ושיקום כלכלי

עו"ד נועם קוריס כותב על 9 מיליארד דולר, דונלד טראמפ ושיקום כלכלי 

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים, מאסטר מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם

 קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק – אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס- בית השאנטי

תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

תושב כפר סבא ותושב נצרת היו מעורבים עם רכביהם בתאונת דרכים שקרתה ביניהם באילת, הצדדים מתווכחים באיזה בית משפט יש לדון בטענותיהם, מה פסק בית המשפט העליון ?

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

המחלוקת הגיעה אל שולחנו של בית המשפט העליון שקבע, כי עניינן של שתי התובענות בנזקי רכוש שנגרמו בתאונה שהתרחשה ביום 6.4.2017 באילת. הצדדים כולם מסכימים לאיחוד הדיון. עם זאת, דעותיהם חלוקות באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד. המבקשים טוענים כי יש לקיים את הדיון בבית המשפט השלום בכפר סבא, שם הוגשה תביעתם, ומכיוון שהעדים הצפויים מטעמם מתגוררים בסמוך. המשיב 1 מתנגד לקיום הדיון המאוחד בכפר סבא וטוען כי יש לקיומו בבית משפט השלום בנצרת. זאת, נוכח היתרון הדיוני שקיים לתובע בבחירת המקום בו תידון תביעתו, מכיוון שהעדים מטעמו מתגוררים במחוז צפון, ובשים לב כי בהליך המתנהל בכפר סבא טרם נקבע מועד דיון בעוד ההליך בנצרת קבוע לדיון ביום 7.1.2018. המשיב 2 מסכים לקיום הדיון בבית משפט השלום כפר סבא.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להתקבל. איחוד הדיון יביא לייעול הדיון, וימנע סיכון לקבלת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין. באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לקיום הדיון בבית משפט זה או אחר. לפיכך, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים במקום בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, הוא בית משפט השלום בכפר סבא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

עו"ד נועם קוריס- מה זה בכלל בנק אפוקתאי כללי בע"מ ?

עו"ד נועם קוריס– מה זה בכלל בנק אפוקתאי כללי בע"מ ?

כתבתי על עורכת הדין יפית לוי, שהנה עו"ד נדל"ן, שבדיוק סיפרה לי  שפנה אליה לקוח שהיה מעוניין לקחת חלק בפרוייקט תמ"א 38 בקשר לדירת אימו שנפטרה בשיבה טובה.

לדבריו הדירה נרכשה לפני כחמישים שנים

מבדיקת עורכת הדין התברר, כי רשומה על הדירה הערת אזהרה לטובת בנק אפוקתאי כללי בע"מ משנת 1968 בסך של 5700 לירות.

הלקוח ההמום לא הבין במה מדובר היות וכל השנים חשב שדירת הוריו רשומה על שם ההורים

מבירור מעמיק התברר כי הדירה נרכשה בשנות ה60 תוך לקיחת הלוואת משכנתא קטנה אשר שולמה במלואה לפני עשרות שנים  , אך הערת האזהרה לטובת הבנק נותרה על כנה מבלי שאף אחד פעל כל השנים על מנת למחוק אותה מהרישומים כנדרש

ההלוואה נלקחה מבנק אפוקתאי כללי בע"מ, בנק אשר לא קיים כלל היום במערכת

הבנקאית.

מהבדיקה התברר כי בשנות השמונים שונה שם הבנק, לבנק שכולנו מכירים היטב – בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

אחרי האיתור הדרך לפעול מול בנק לאומי למשכנתאות לקבלת שטרי ביטול משכנתא נפתחה וכך גם ניתן צו קיום צוואה של המנוחה, כך שהדירה כיום רשומה על שם היורשים.

לאתר משרד עו"ד יפית לוי

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004.

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

תושב כפר סבא ותושב נצרת היו מעורבים עם רכביהם בתאונת דרכים שקרתה ביניהם באילת, הצדדים מתווכחים באיזה בית משפט יש לדון בטענותיהם, מה פסק בית המשפט העליון ?

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

המחלוקת הגיעה אל שולחנו של בית המשפט העליון שקבע, כי עניינן של שתי התובענות בנזקי רכוש שנגרמו בתאונה שהתרחשה ביום 6.4.2017 באילת. הצדדים כולם מסכימים לאיחוד הדיון. עם זאת, דעותיהם חלוקות באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד. המבקשים טוענים כי יש לקיים את הדיון בבית המשפט השלום בכפר סבא, שם הוגשה תביעתם, ומכיוון שהעדים הצפויים מטעמם מתגוררים בסמוך. המשיב 1 מתנגד לקיום הדיון המאוחד בכפר סבא וטוען כי יש לקיומו בבית משפט השלום בנצרת. זאת, נוכח היתרון הדיוני שקיים לתובע בבחירת המקום בו תידון תביעתו, מכיוון שהעדים מטעמו מתגוררים במחוז צפון, ובשים לב כי בהליך המתנהל בכפר סבא טרם נקבע מועד דיון בעוד ההליך בנצרת קבוע לדיון ביום 7.1.2018. המשיב 2 מסכים לקיום הדיון בבית משפט השלום כפר סבא.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להתקבל. איחוד הדיון יביא לייעול הדיון, וימנע סיכון לקבלת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין. באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לקיום הדיון בבית משפט זה או אחר. לפיכך, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים במקום בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, הוא בית משפט השלום בכפר סבא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

תפקיד בעלי המניות בחברה/ עו"ד נועם קוריס

תפקיד בעלי המניות בחברה/ עו"ד נועם קוריס

לכל חברה יש הון מניות המחולק לפי תקנון החברה. בעלות במניה מבטאת ומממשת את ההשקעה הממונית ברכישתה, והמניה היא המקור המשפטי להענקת זכויות לבעליה. בעל המניה הוא משקיע אשר מעביר ערך לחברה תמורת מניה שהוא רוכש. המניה מייצגת עבורו חלק ממערך הנכסים האישי שלו, והוא מצפה לעשות בה שימוש כמו בכל נכס אחר שבבעלותו. למרות שהמניה מהווה מנגנון מתווך בינו לבין נכסי החברה, יש לה ערך עצמאי משלה, והוא עצמו זכאי ליהנות מיתרונות הבעלות.[1]

צבר הזכויות שטמון במניה כולל זכויות מכוח חוק, שקובצו בחוק החברות בסעיפים 183-191, וזכויות מכוח התקנון. הזכויות, המוענקות בחוק הן: הזכות למידע, הזכות להצביע, רשות לערוך הסכמים, זכות לדיבידנד, זכות במקרה של קיפוח. כל הזכויות הללו, לרבות הזכות שלא להיות מקופח; הן זכויות שמוענקות לבעלי המניות כלפי החברה, והם זכאים לדרוש אותן ממנה כביטוי למעמדם כבעלים. יתרה מזו: הזכות שלא להיות מקופח היא זכות בעלת כפל פנים, ובעל המניות יכול לתבוע אותה לא רק מן החברה, אלא גם מבעלי המניות האחרים. הזכויות מכוח התקנון עשויות להקיף עולם ומלואו, והן מותנות במערכת ההסכמות בין הצדדים וכפופות לחוק.

המחוקק יצר גם סוגים מיוחסים של בעלי מניות כאמצעי להתייחסות מיוחדת אליהם, לרבות הטלת חובות: בעל מניות־מהותי הוא מי שמחזיק 5% או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה; בעל עניין הוא כל מי שהוא בעל מניות מהותי, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, וכן מי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי. חוק ניירות ערך כולל הגדרה מקבילה של בעלי עניין. נראה מכאן, כי בעל מניות מהותי ובעל עניין הם בעלי מעמד מיוחס בחברך; מכוח אחזקותיהם, ויש להם האפשרות להשפיע על תהליכי קבלת החלטות. מעמדם במידרג בעלי המניות גבוה יותר מבעל מניות רגיל, אך נחות מזה של בעל מניות שליטה.

סוג נוסף הוא בעל השליטה, כלומר מי שיש לו "שליטה" בחברה. להגדרת שליטה מפנה חוק החברות לחוק ניירות ערך, ושם היא מוגדרת כיכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד. "אמצעי שליטה״ בתאגיד מוגדרים בחוק ניירות ערך ככל אחד מאלה: זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי[2].

עולה מאלה, כי למרות שבעל מניות מהותי אינו בעל שליטה מובהקת, ראה המחוקק לנכון לחייבו להזדהות במסגרת מרשם בעלי מניות מהותיים ששומה על כל חברה ציבורית לנהל (סעיף 128). מרשם זה פתוח לעיונו של כל אדם. הטעם לכך הוא אספקת מידע למשקיעים הנוכחיים והפוטנציאליים באשר לזהותם ולפעולותיהם של בעלי מניות מהותיים: היקף האחזקות ומידע על השינויים באחזקות של בעלי מניות מהותיים עשויים לאותת על תהליכים בחברה, ולספק מידע רב חשיבות בהקשר לשיקולי השקעה.

עוד עולה מהכללים הללו, כי בעלי עניין בחברה מחויבים לקבל אישורים לעסקאות שהם מבצעים עם החברה, כאמור בסעיפים 283-268 לחוק. תהליכי האישור מותנים בגילוי מעמדו של מבצע העסקה כבעל עניין. מידע זה אמור לספק למשקיעים הנוכחים אמצעי ראשון במעלה לפיקוח על פעילותם של בעלי העניין, להכפיף את בעלי העניין לחובת השקיפות שיש בה אלמנט הרתעתי, ולחייבם לקבל אישורים מגופי האישור. נוסף על אלו, בעל שליטה שהוא בעל עמדת כוח קריטית בחברה, וכן מי שהוא בעל השפעה באסיפה הכללית, מוכפפים לחובות.

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נועם קוריס

מאמרים

עו"ד נועם קוריס –  ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

עו"ד נועם קוריס –  ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

מדינת ישראל נחשבת מדינה מובילה מבחינה טכנולוגית, מכל העולם מקדשים את הקדמה הטכנולוגית וההמצאות בתחום הטכנולוגיה המגיעה מישראל. לעיתים נראה שהתדמית המתקדמת של ישראל בנושאי הטכנולוגיה והמחשוב פסחו ודילגו על היכולות הטכנולוגיות של הרשויות, לפחות בכל מה שקשור לשירות לאזרח.

כך למשל, בשבועות האחרונים התפרסם, שהארכיון הציבורי של מדינת ישראל מפרסם באינטרנט מסמכים רבים שכלל אסור היה לו לפרסם וביניהם פרטים אישיים של גורמים שונים, רשימת העולים החדשים שעברו ברית מילה מאוחרת, פרטים אישיים של משת"פים של ישראל ביהודה ושומרון, פרטים אישיים של קורבנות עבירה ועוד נתונים רבים שמפורסמים דווקא על ידי המדינה באינטרנט, בניגוד לחוק.

בצורה דומה, פורסם לפני מספר שנים על נסיעות של חברי כנסת לחו"ל למטרה תמוהה במיוחד- לצורך בדיקה והשוואה של אתרי אינטרנט במדינות שונות, לפני הקמת אתרים דומים בישראל, וכאילו ששכחו שכל הרעיון של אתרי אינטרנט הוא שניתן לצפות בהם מכל מקום בעולם ואין צורך לחצות יבשות בשביל לעיין למשל באתר האינטרנט של אוסטרליה.

זה די עצוב, כי המדינה עצמה לא כל כך אוהבת לדבר על הטעויות והכשלים שלה ואם מדובר בכשלים טכנולוגיים, אז למה בכלל פרסם זאת ? והנה למשל בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מיום 16.11.2011, אפילו יושבת ראש הועדה דאז הגב' רונית תירוש הלינה בעניין קריסת מערכות המחשוב במשרדי הממשלה, כי "בעקבות אותה קריסה שהיתה במשרדי הממשלה של כל מערכת המִחשוב, אמרתי לעצמי שהכול כל-כך בשו-שו, הכול כל-כך סודי, אני לא יודעת על מה אנחנו נדבר פה היום. "

מערכת ממשל זמין כידוע קרסה עוד יותר מפעם אחת, וגם בינואר 2014 ובאוקטובר 2015 עוד פורסם על תקלות וקריסות במערכת ממשל זמין, שכשמה היא אמורה להיות זמינה תמיד.

אז גם בלי מתקפות זדוניות זרות יוצא שמדי פעם גם "שער הממשלה" הממוקם ב gov.il קורס, נופל ונעלם ושלא יהיו טעויות, לא רק גנזך המדינה וחברי הכנסת בישראל פועלים לעיתים בנושא המחשוב בדרך חלם, והשבוע היה זה תורה של הרשות השופטת או ליתר דיוק מערכת בתי המשפט להפגין במפגן חלם שהסתיים רק לאחר התערבותו של היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט.

במערכת בתי המשפט, מאז קום המדינה ובמשך שנים, עבדו בתי המשפט ומזכירויות בתי המשפט במתכונת של 3 פגרות במהלך השנה, כאשר הפגרה הארוכה מכולן הינה פגרת הקיץ.

במהלך פגרת הקיץ למשל, לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט, ולמעשה משך כמעט חודשיים בשנה לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט.

לפני מספר שנים השתדרגו מערכות בתי המשפט בישראל, באמצעות מערכת נט המשפט המאפשרת לכל בעל דין ו/או עורך דין להיכנס לתיקים הרלוונטיים אליו און ליין, לצפות בהחלטות ובמסמכים שהגיש הצד שכנגד ואף להגיש בקשות ותביעות חדשות און ליין מהבית או מהמשרד- באמצעות מערכת נט המשפט.

למרות מערכת נט המשפט, שגרת הפגרה נותרה בעינה ולהבדיל מההיגיון ששרר קודם לכן בדבר החופשה לה זכאים גם עובדי בית המשפט, הרי שבשנים האחרונות הופסקה בצורה יזומה האפשרות להגשת מסמכים במערכת נט המשפט, בתקופת הפגרה.

יצא, שלמרות שהגשות מסמכים במערכת בית המשפט לא דורשות בעצם שום התערבות של פקידי בית המשפט, עדיין נמנעה מהציבור האפשרות להגיש מסמכים במערכת, ועוד החסימה המדוברת אף נעשתה בצורה יזומה.

אחרי כמה שנים כאלו, בימים האחרונים הוגשה בסוף פנייה טרום הגשת עתירה לבג"ץ בנושא, ואכן עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט הרים את הכפפה, הבין את מדיניות החלם לכאורה ואישר שהמערכת האוטומטית לא זקוקה לחופשת קיץ כמו הפקידים בשר ודם, כך שהחל ממחר לא תיסגר עוד המערכת האוטומטית, ושוב יהיה ניתן להגיש און ליין מסמכים לבתי המשפט, באמצעות מערכת נט המשפט.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס –  על בזק, שאול אלוביץ ודחיית התביעה הנגזרת

עו"ד נועם קוריס –  על בזק, שאול אלוביץ ודחיית התביעה הנגזרת

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

תביעה נגזרת הינה תביעה המוגשת על ידי בעל עניין בחברה, בשם החברה אך למרות התנגדותה, ורק לאחר שבית המשפט אישר להגיש את התביעה כתביעה נגזרת.

כך למשל, היום (30.8.17) ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בבקשה לנהל דיון נוסף בפני הרכב שופטים מורחב, בשאלה האם יש לאפשר ניהול תביעה נגזרת שהוגשה נגד שאול אלוביץ בעל השליטה בבזק וכנגד 27 דירקטורים בבזק, אשר לטענת בעל מניות מן הציבור שהגיש את התביעה, התרשלו הדירקטורים בניהול בזק, הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי החברה ובכך גרמו לחברה נזקים.

מטבע הדברים, יש להניח שהחברה לא תגיש תביעה נגד מנהליה המכהנים ובעלי השליטה בה ולכן נחקק מנגנון התביעה הנגזרת היכול לחייב באמצעות בית המשפט את החברה, להגיש תביעה נגד מנהליה ובעלי השליטה בה ולהחזיר לחברה עצמה ובעקיפין לציבור שכספו מושקע בחברה, את דמי הנזק בגין הפעולות המתבצעות נגד החברה- דווקא על ידי השולטים בה והמנווטים את פעילותה.

המבחן העיקרי שהשתרש בישראל בעניין הינו מבחן שיקול הדעת העסקי או מבחן שיקול הדעת העסקי המוגבר, אשר באמצעותו ניתנים לבית המשפט הכלים להכריע, האם יש מקום לאפשר תביעה אישית של החברה נגד המנהלים במסגרת תביעה נגזרת, או אם לאו.

בית המשפט קבע כי יש מקרים בהם ראוי להפעיל ביקורת שיפוטית מחמירה יותר מזו המקובלת במסגרת "כלל שיקול הדעת העסקי" (הקובע כי כל עוד לא הוכח שהחלטותיהם של נושאי משרה התקבלו שלא באופן מיודע, בחוסר תום לב או בניגוד עניינים, בית המשפט יימנע מלהתערב בהן – הכלל בוחן למעשה את הליך קבלת ההחלטה בחברה ולא את תוכן ההחלטה עצמה). בעניין אפשרות מחמירה יותר שכזו בית המשפט קמא הפנה למבחן שאומץ במקרים מסוימים בדין האמריקאי, במדינת דלאוור. בית המשפט קמא התייחס למבחן זה כאל "כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר" (Enhanced Business Judgment Rule). לפי מבחן זה, מקום שעסקינן בשינוי מבנה ההון של חברה המתרחש לאחר רכישה ממונפת שלה, על המבקש לתקוף את החלטות הדירקטוריון נדרש להוכיח שני אלמנטים: הראשון, כי לבעל השליטה השפעה ניכרת על קבלת ההחלטות בחברה. השני, כי לבעל השליטה צרכי נזילות דחופים. במידה ויעלה בידי המבקש לעמוד בכך, יעבור הנטל לכתפי המשיבים שיידרשו גם הם להוכיח שני אלמנטים: הראשון, כי קיים היגיון עסקי סביר בהחלטות שהתקבלו. השני, כי מקבלי ההחלטות פעלו בשקיפות ותוך גילוי מידע מלא. אם יעמדו המשיבים בנטל זה, הרי שהנטל יחזור לכתפי המבקש והוא יעמוד למעשה בפני כלל שיקול הדעת העסקי "הרגיל" והחזקה הקבועה בו.

בעניין בזק לעיל, החליט בית המשפט העליון שלא לאפשר את ניהול התביעה נגד בעל השליטה והדירקטורים כתביעה נגזרת בהחלטה פה אחד של שלושת השופטים ונדחתה אף בקשת התובע לקיום דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, בית משפט עליון, בזק, תביעה נגזרת, שאול אלוביץ