עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

 

כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין מבית המשפט העליון הכריע בעתירה שהוגשה על ידי התנועה להגינות שילטונית, תוך שקבע שהעתירה שהוגשה בפניו הינה עתירה ראויה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בפסק דינו, קבע בית המשפט העליון שהעתירה היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. בין היתר הדרישה כי משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

במסגרת פסק הדין, הודיע  בית המשפט העליון שהוגש אל שולחנו דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל בראשות הרב מיכה הלוי – רבה הראשי של פתח תקוה.

חברי הצוות, שפעל למעלה משנה, היו – כאמור – הרב מיכה הלוי (יו"ר), הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי לרבנות הראשית, הרב אליהו מלול, יועץ לרב הראשי ומר ז'ילבר כהן, נציג ציבור, ולימים, גם מר משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית ומר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

הדו"ח עצמו מחזיק 64 עמודים, ועוסק במגוון סוגיות. כאשר בית המשפט העליון סיכם הדברים כך:

סיכום עבודת הצוות"

  1. המבנה הארגוני של מערך הכשרות בכל רשות מקומית יהיה מורכב מרב מקומי, מנהל מחלקת כשרות, רכז כשרות, בקר כשרות ונאמן כשרות.
  2. מעבר למאפיינים ההלכתיים והמקצועיים של תחום הכשרות, ניהולו מחייב שלד ארגוני ניהולי יציב והקמת מערכת מודרנית העומדת באמות מידה מקצועיות ראויות ברמה ניהולית.
  3. בכל מועצה דתית ימונה מנהל מחלקת כשרות שיהיה כפוף לרב המקומי מבחינה הלכתית ומקצועית ולראש המועצה הדתית מבחינה מנהלתית. ייקבעו תנאי סף למינויו של מנהל המחלקה שיביאו לידי ביטוי את הכישורים הדרושים לרבות בהיבטים של השכלה וניסיון ניהולי. במועצות דתיות קטנות ימונה מנהל מחלקת כשרות בחלקיות משרה.
  4. תפקיד משגיח הכשרות יפוצל באופן שמרכיב עבודת הפיקוחעל בית העסק יבוצע מעתה על ידי בקר כשרותואילו המרכיב הביצועישל עשיית פעולות הלכתיות-כשרותיות יבוצע בידי נאמן כשרות.
  5. בקר הכשרות יהיה נעדר זיקה לבית העסק ותפקידו לפקח על עמידת בית העסק בנהלי הכשרות לטובת ציבור שומרי הכשרות.
  6. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות, שיתייחסו, בין השאר, לגיל מינימום, אורח חיים דתי, הכשרה מתאימה, תעודת הסמכה מטעם הרבנות הראשית לישראל והעדר הרשעות פליליות.
  7. מספר העסקים שיהיה נתון לפיקוח בקר כשרות ייקבע בהתאם לכללים ברורים, אחידים ושוויוניים ובהתחשב במאפייני בית העסק. כל בקר כשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית על מנת להבטיח יעילות.
  8. בקר כשרות יידרש לעסוק בתפקידו בהיקף שלא יפחת מחצי משרה.
  9. בפני הוועדה הועלו מספר חלופות למודל ההעסקה הראוי  של בקרי הכשרות:

9.1 החלופה האחת, העסקה ישירה כעובדי המועצה הדתית.

9.2 החלופה השנייה, העסקה באמצעות חברה ממשלתית.

9.3 חלופה שלישית, הקמת הרשות להשגחה על הכשרות.

9.4 החלופה הרביעית, הקמת חברות בת שליד המועצה הדתית ללא כוונת רווח.

9.5 החלופה החמישית, העסקת הבקרים כנותני שירות חיצוניים למועצה הדתית.

9.6 החלופה השישית, פרסום מכרז לרכישת שירותי השגחה על הכשרות באמצעות תאגידי כשרות למטרות רווח.

  1. לאחר בחינה מעמיקה של החלופות השונות שנזכרו לעיל, ממליצה הוועדה כי מודל ההעסקה של בקרי הכשרות יהיה התקשרות ישירה עם המועצה הדתית כנותני שירות חיצוניים, פרי לנסר. בעדיפות שנייה, ממליצה הוועדה על מודל העסקה ישירה של בקרי הכשרות כעובדים שכירים של המועצה הדתית. התמורה לבקרי הכשרות תהיה הולמת וראויה באופן שניתן יהיה לגייס אנשים ראויים למערך הכשרות ובאופן שיביא לידי ביטוי את שינוי הסטטוס מבחינה תעסוקתית, ככל שתאומץ העדיפות הראשונה של העסקה כנותני שירות חיצוניים.
  2. בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן הכשר, ובכלל זאת, מימון רכישת שירותיהם של בקרי הכשרות, בין השאר, בהתאם להיקף הבקרה הדרוש, והוצאות נלוות. בקר הכשרות לא יהיה מעורב בגביית אגרת הכשרות מבית העסק.
  3. בקר הכשרות ייבחר על פי הליך פומבי ושוויוני על ידי הרב המקומי והמועצה הדתית, ולבית העסק לא תהיה כל מעורבות בשיבוץ בקר הכשרות שיפקח עליו.
  4. אחת לתקופה שתיקבע, תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר כשרות, כך שכל פרק זמן כזה הוא יופקד על אשכול בתי עסק אחר, באופן מחזורי ושוויוני. זאת, כדי להבטיח צמצום הזיקה שבין בית העסק לבין בקר הכשרות.
  5. על בקרי הכשרות להתמקצע במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הכשרות, כך שיתאימו לפעילות במגוון בתי עסק המקבלים שירותי כשרות.
  6. בקרי הכשרות יחויבו בדיווח נוכחות סדור ושקוף בבתי העסק תוך שימוש בטכנולוגיה הקיימת בשוק בין באמצעות המכשיר הסלולרי ובין באמצעים ביומטריים ואחרים. דיווח הנוכחות של בקר הכשרות בבית העסק המתייחס לאותו יום, יוצג במקום בולט בבית העסק כחלק מן השירות שמוענק לציבור שומרי הכשרות במקום.
  7. בכדי להביא להתמקצעות עובדי מערך הכשרות ובהתחשב בדינמיות של תחום הכשרות, הרבנות הראשית תקים יחידת הדרכה שתעסוק בין השאר, בפיתוח תכניות לימוד ובעריכת השתלמויות לבעלי התפקידים במערך הכשרות, בכלל, ולבקרי הכשרות, בפרט.
  8. בתחום רשויות מקומיות בהן מספר גדול של עסקים מקבלי הכשר בכדי לשפר את מוטת השליטה הניהולית, ימונו תחת מנהל מחלקת הכשרות, רכזי כשרות שתפקידם לרכז את פעילות בקרי הכשרות. רכזי הכשרות ימונו מקרב מפקחי הכשרות המועסקים היום.
  9. בבתי העסק יועסק אחד מעובדי בית העסק שהוא בעל אורח חיים דתי כנאמן כשרות לאחר שאושר לכך על ידי הרב המקומי. תפקידו של נאמן הכשרות ביצוע פעולות כשרותיות מוגדרות שייקבעו על ידי הרבנות הראשית. תפקיד זה יוטל על העובד, בנוסף לתפקידים אחרים שהוא ממלא בבית העסק, בהתאם לצרכי בית העסק, ובלבד שהעובד יהיה נוכח בו בכל משך פעילותו. בית עסק הפועל במשמרות יידרש להציב נאמן כשרות בכל משמרת. לרבנות המקומית לא תהיה סמכות להתערב בגובה שכרו של נאמן הכשרות, בתנאי העסקתו או בהחלטה אודות סיום העסקתו. בתי עסק בעלי מאפיינים של נפח פעילות מצומצם, בהתאם לתבחינים שוויוניים שתקבע הרבנות הראשית, יהיו פטורים מהעסקת נאמן כשרות, ובקר הכשרות יבצע בהם את הפעולות הכשרותיות הנדרשות. בבית עסק שלא הוצב בו נאמן כשרות, ייקבע היקף פעילות משמעותי יותר של בקר הכשרות.
  10. ייקבעו כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות ובכלל זאת, בקרי הכשרות, לרבות איסור העסקת קרובי משפחה. כמו כן, ייקבעו כללים ברורים לעניין עיסוק נוסף של גורמי מערך הכשרות הממלכתי-מוסדי בגופי כשרות פרטיים.
  11. לצורך הגברת השקיפות וחיזוק אמון הציבור, ובמטרה להבטיח ודאות במישור הכלכלי, יקבעו אגרות כשרות על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בעד שירותי הכשרות, בין השאר בהתחשב במאפייני בית העסק.
  12. ככל שבית עסק יהיה מעוניין בכך, תישקל האפשרות להציב מצלמות בבית העסק לצורך ניהול בקרה על הכשרות, תוך הפחתת היקף הבקרה הפיזי הדרוש באמצעות בקר כשרות, וייקבע עבורו שיעור אגרה מופחת.
  13. לצורך אחידות, שוויוניות ושקיפות באכיפת נהלי הכשרות, תיקבע בכללים שיטת ניקוד לאכיפת נהלי הכשרות באופן שהפרות כשרות בבית העסק יתורגמו למספר נקודות, בהתאם לחומרתן. צבירת נקודות בסך מסוים שייקבע מראש, תביא להסרת תעודת ההכשר, או להגברת היקף הבקרה, לפי העניין. בחלוף תקופה מסוימת שתיקבע מראש בכללים, ככל שבמהלכה לא יימצאו תקלות כשרות בבית העסק, סך הנקודות הנצבר יימחק והוא יוכל לפתוח "דף חדש".
  14. נוכח מגמות של גלובליזציה המשפיעות אף על תחום המזון ועל מנת ליצור ודאות בקרב ציבור שומרי הכשרות, תקבע מועצת הרבנות הראשית נהלי כשרות אחידים הן לרמת כשרות רגילה והן לרמת כשרות מהודרת, שיחייבו את כלל הרבנים נותני ההכשר.
  15. על מנת לתת מענה לאוכלוסיות שיש להן דרישות ייחודיות בתחום הכשרות, לבקשת בית עסק, רב מקומי יהיה רשאי לאשר רמת כשרות נוספת 'למהדרין מן המהדרין', שתיקבע על פי אמות מידה שוויוניות וענייניות, ונהליה יפורסמו בקרב הציבור.
  16. בנסיבות בהן רשות מקומית שלא פועלת בתחומה מועצה דתית, לא הקימה מערכת ראויה לניהול שירותי הכשרות, בהתאם לנהלי הרבנות הראשית, ממליצה הוועדה להסמיך את הרבנות הראשית להטיל, בהתייעצות עם המשרד לשירותי דת, את ניהול שירותי הכשרות במקום בידי מחלקת כשרות של מועצה דתית סמוכה שתוסמך, בין השאר, לגבות אגרות מבתי העסק בתחום הרשות המקומית ולהעסיק לשם כך את כח האדם הדרוש.
  17. תנאי לשיפור מערך הכשרות ולהבטחת רמת כשרות ראויה, הוא יצירת תקנים ואיושם על פי סרגלים שייקבעו, הן במערך הכשרות המקומי והן באגף הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.
  18. בפני הוועדה הועלו 3 הצעות להפרטת מערך הכשרות לפיהן הרבנות הראשית תתמקד ברגולציה על תחום הכשרות ואילו שירותי הכשרות בפועל יינתנו על ידי גופי כשרות פרטיים שיקבלו רישיון מטעם הרבנות הראשית לאחר שעמדו בתנאים שייקבעו. הרבנות הראשית תפקח על גופי הכשרות הפרטיים ויהיו בידיה סמכויות כלפיהם לרבות סמכות לשלילת רשיון, סנקציות כספיות וכיוצ"ב. לאחר בחינה מעמיקה ההצעות נדחו פה אחד על ידי כלל חברי הוועדה. הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי, בין השאר, נוכח מאפייני תחום הכשרות, אין מקום להפרטת מערך הכשרות. להרחבה בעניין זה, נא לעיין בגוף הדו"ח.
  19. כדי להתמודד עם טענות לשרירותיות, ניצול סמכות לרעה והעדר רמת שירותיות ראויה, נבחנו בוועדה חלופות שונות, כדלהלן:

28.1 דעת רוב – תוקם ועדת בדיקה מקצועית שתוסמך לבטל את הסמכתו של רב למתן הכשר, ככל שנמצא כי לא פעל על פי נהלי הכשרות שקבעה מועצת הרבנות הראשית או ככל שנמצא כי לא פעל כשורה בתחום הכשרות. הוועדה תוסמך עוד, להמליץ בפני מועצת הרבנות הראשית והגורמים המתאימים על השינויים המתבקשים לטובת ייעול מערך הכשרות במקום.

28.2 דעת מיעוט – לפתוח "אזורי כשרות" באופן מבוקר, כך שבית עסק יוכל לקבל הכשר ממספר רבנויות מקומיות הסמוכות גיאוגרפית, על פי בחירתו, ובלבד שרבנויות אלו קיבלו אישור מהרבנות הראשית להעניק הכשר מחוץ לתחומן, לאחר שוועדה מקצועית אישרה כי הן פועלות על פי נהלי הכשרות ומתנהלות כראוי. באופן זה ניתן יהיה לאפשר תחרות תוך יצירת איזונים שיבטיחו כי רמת הכשרות לא תיפגע. גם בהתאם לדעת המיעוט, יש להקים ועדה כמפורט בדעת הרוב, אולם לא ניתן להסתפק בכך."

בהחלטת מועצת הרבנות הראשית מיום 3.5.17 נכללה הקמתו של צוות היגוי ליישום ההחלטות. נוכח אופיו של הנושא, המחייב פעילות יומיומית נמרצת מאוד מול גורמי ממשל שונים, סוכם בעקבות הצעתנו כי בראשו יעמוד, לצד הרב י' גליקסברג יו"ר ועדת הכשרות של הרבנות כאיש הלכה, גם הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות, כגורם המינהלי הבכיר; החברים הנוספים יהיו הרב י' סבג, ראש אגף הכשרות הארצית, עו"ד ע' פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד ע' פילבר, מנהל תחום הכשרות במשרד, שלושה מנהלי מחלקות כשרות שימנה הרב הראשי והרב א' מלול מרכז הועדה.לצוות זה חשיבות עצומה, לתפיסתו של בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, כי בהיעדר כל מחלוקת כיום, על כך שיש לנתק זיקה בין משגיח למושגח. ניתוק הזיקה הוא בהקשר דנא ביטוי של הציווי "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד), ולדברי רש"י שם (בעקבות מדרש ספרא – תורת כהנים) "לפני סומא בדבר לא תתן לו עצה שאינה הוגנת לו"; כלומר, אין הכוונה רק לאי הצבתו של מכשול פיסי לפני עוור, אלא להכשלתו חלילה של מי שאינו בקי בנושא פלוני. מבלי לפגוע במשגיחים רבים העושים מלאכתם נאמנה, פירצת הרצון לשמור על מקום עבודה עלולה ליתן מכשול לפני עוור, לפני המאמינים בהשגחה ובאחריות הכשרות, אם חלילה הקשר בין משגיח למושגח יניב במקרים מסוימים פירות באושים.  הערת שוליים היסטורית: במאמרו "קוים לדמותו של הרבי נתן לוין" כותב הרב ד"ר שלמה טל (ספרופרי חיים (תשמ"ג) 313, 314), על הרבנות בעיר ריישה (ז'שוב) בפולין בראשית המאה העשרים: "כמו כן דאג (הרב לוין – א"ר) שהאופים שלא מבני ברית ישלמו את משכורתם של משגיחי הכשרות לבית הדין, ובית הדין ישלם למשגיחים, כדי שהמשגיחים לא יהיו תלויים באופים…". עינינו הרואות, כי עוד לפני כ-120 שנה השתדל רב בעיר חשובה בגולה, אמנם שם לגבי מושגחים לא יהודים, לנתק בין משגיח למושגח, אך במהות אין כמובן הבדל של ממש, כשעסקינן ביחסי עובד-מעביד ובניגוד עניינים פוטנציאלי.

בסופו של יום נתן בית המשפט העליון תוקף לעקרון הניתוק וההפרדה בין משגיח למושגח, במסגרת פסק הדין הסופי בעתירה.

בית המשפט העליון אף חייב את הרבנות הראשית בהוצאות העתירה בסך של 30,000 ₪, בעיקר לאור היות העתירה מוצדקת ולאור העיכובים הרבים ביישום ההפרדה, אשר בפועל הייתה ועודנה מקובלת על כל הצדדים.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

 

 

 

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק-  על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק-  על חובת העדכון לפי חוק איסור לשון הרע

כותרות בדבר מעצרים וחקירות פליליות אנו רואים בכל אתרי החדשות ובתקשורת בכל יום כמעט, חקירת המשטרה בעניינו של ראש עיר כזה ואחר, על מעצרו של איש העסקים התורן, חברי הכנסת, השר, ראש הממשלה ואפילו רעייתו. אין סקטור של קראנו כבר על רבים ממנו שנחשדו, שנחקרו, שנעצרו, על חלק מסוים מהם קראנו שבסופו של יום הועמדו לדין או אפילו הורשעו אבל על אף אחד כמעט לא קראנו שנגנזה נגדו החקירה, למרות שבמקרים רבים למדי חקירות המשטרה נגנזות, ובדיקת הרשויות מלמדת שאין מקום להעמיד לדין או להגיש כתב אישום נגד האדם שנגדו קראנו כותרות מרובות, שלא רק שלא עודכנו, אלא שברוב המקרים גם עדיין מתנוססות בכל חיפוש בגוגל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

לא כולם יודעים, אבל סעיף 25 (א) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 קובע, כי אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה – החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.

 

תת הסעיף (ב) של אותו סעיף בחוק קובע, כי החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.

 

נראה לי שרובכם שמתם לב, שבעבר לפני מספר שנים פורסמו בתקשורת ידיעות מרובות בעניין פרשת איקיוטק, כאשר רבות מהכתבות בתקשורת אודות פרשת איקיוטק עסקו דווקא בעורכי הדין שנטלו על עצמם לייצג חברה זו.

 

אומנם החוק בישראל עושה הפרדה מלאה בין עורך הדין לבין הלקוח, וכולנו זוכרים שגם את איוון האיום (איוון דמיאניוק) ייצג עורך דין, שכן כל הרעיון וכל השיטה עוסקים בדיוק בכך שכל אחד זכאי לייצוג עורך דין- בלי קשר למה הוא עשה או במה הוא נחשד.

 

בעניין פרשת איקיוטק, בחרו רבים בתקשורת ואחריהם גם חלק מהרשויות להפנות חשדות נגד עורכי הדין שייצגו את החברה ואף דבר החקירה והבדיקה של לשכת עורכי הדין בעניינם של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק זכתה לכותרות רבות.

 

הרבה כלי תקשורת פרסמו את הבדיקות והחקירות של עורכי הדין שייצגו את איקיוטק אבל אם להגיד את האמת, בינתיים לא ראיתי כתבות דומות שעדכנו את הציבור על כך שדווקא בחינת הטענות ובחינת העובדות לימדו, שעורכי הדין של איקיוטק לא עברו עבירות משמעתיות לפי החלטתה של לשכת עורכי הדין כך שפרשת איקיוטק נגנזה לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות שנעשו על ידי לשכת עורכי הדין- תוך שנקבע שעורכי הדין עצמם פעלו בצורה סבירה ומבלי שעברו שום עבירה.

 

בכל מקרה ובינתיים, עד שאמצעי התקשורת שפרסמו את דבר החקירה של לשכת עורכי הדין יפרסמו גם עדכון מתאים על גניזת פרשת איקיוטק בהקשר של עורכי הדין- אז הנה אני מעדכן אותכם שלשכת עורכי הדין קבעה שפרשת איקיוטק נגנזה, ושהבדיקה הראתה שלפחות הח"מ לא ביצע שום עבירה.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

תושב כפר סבא ותושב נצרת היו מעורבים עם רכביהם בתאונת דרכים שקרתה ביניהם באילת, הצדדים מתווכחים באיזה בית משפט יש לדון בטענותיהם, מה פסק בית המשפט העליון ?

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

המחלוקת הגיעה אל שולחנו של בית המשפט העליון שקבע, כי עניינן של שתי התובענות בנזקי רכוש שנגרמו בתאונה שהתרחשה ביום 6.4.2017 באילת. הצדדים כולם מסכימים לאיחוד הדיון. עם זאת, דעותיהם חלוקות באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד. המבקשים טוענים כי יש לקיים את הדיון בבית המשפט השלום בכפר סבא, שם הוגשה תביעתם, ומכיוון שהעדים הצפויים מטעמם מתגוררים בסמוך. המשיב 1 מתנגד לקיום הדיון המאוחד בכפר סבא וטוען כי יש לקיומו בבית משפט השלום בנצרת. זאת, נוכח היתרון הדיוני שקיים לתובע בבחירת המקום בו תידון תביעתו, מכיוון שהעדים מטעמו מתגוררים במחוז צפון, ובשים לב כי בהליך המתנהל בכפר סבא טרם נקבע מועד דיון בעוד ההליך בנצרת קבוע לדיון ביום 7.1.2018. המשיב 2 מסכים לקיום הדיון בבית משפט השלום כפר סבא.

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להתקבל. איחוד הדיון יביא לייעול הדיון, וימנע סיכון לקבלת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין. באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לקיום הדיון בבית משפט זה או אחר. לפיכך, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים במקום בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, הוא בית משפט השלום בכפר סבא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

עו"ד נועם קוריס- תביעה ייצוגית במיליונים נחתה עלינו- מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- תביעה ייצוגית במיליונים נחתה עלינו- מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס - עוד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות…"

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנר, צוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם …".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'

  1. Dworkin. Taking Rights Seriously(Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש– הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס – איך מסירים איזכור שלילי מגוגל ?

למעבר: לאתר משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc,

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il,

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

י' היא דמות בתחום החינוך, מנהלת בית ספר תיכון מוכר כבר עשרות שנים ואישה שמשדרת במינונים הנכונים את הסמכותיות הנדרשת והרכות המחייבת בכדי להיות אשת חינוך כמותה, שמנהלת בית ספר תיכון ואשר אלפים רבים של תלמידי תיכון עברו תחת ניהולה.

י' הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י' בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי ynet, כאשר בכותרת הכתבה ב ynet התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי' שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י' הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י', והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

Ynet כולנו יודעים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים ב ynet ונותן להם גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי' נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י' הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י' בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה ב ynet שבה מופיעה שמה של י' ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את ynet לא מעניין שהחשדות נגד י' נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון זכר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י', תלמידיה של י' בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י' חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על ynet להסיר כתבה שהייתה "אמת לשעתה", ונכון שי' יכולה לפנות ל ynet לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י' בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י' היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר "הזכות להישכח" מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק "כתבה" ב ynet ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י', בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

תגיות:

 

עו"ד נועם קוריס, משטרת ישראל, הסרה מגוגל, הזכות להישכח

תמונה נועם קוריס מערוץ 2

עו"ד נועם קוריס- השפעת חוק התקשורת עם שולחי דואר זבל בפייסבוק

השפעת חוק התקשורת עם שולחי דואר זבל בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

      עורך דין גולן דוד ללוש, משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין, 2011

מבוא:

במאמר זה, אדון באחת השאלות המעניינות כיום בתחום דיני המחשבים והאינטרנט:

האם משלוח הודעות פרסומיות באמצעות אתר הפייסבוק מהווה משלוח הודעות ספאם, בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח- 2008, הידוע בשמו כ"חוק הספאם"?

מקובל לחשוב כי משלוח הודעות ספאם הינה תופעה חדשה, אשר התפתחה, כביכול, עם התפתחות האינטרנט ועם הפצתו המואצת במהלך העשור האחרון. למעשה הודעות ספאם מוכרות עוד טרם רשת האינטרנט לקחה חלק חשוב ומרכזי בחיינו, כבר משחר ימי הזוהר של מכשיר הפקסימיליה, בתור מכשיר עיקרי להעברת מסרים, החלו עסקנים שונים להפיץ את מרכולתם באמצעות משלוח הודעות פקסימיליה. הפצה זו פגעה למעשה בפרטיותם של הנמנעים וגרמה לנזקים כלכליים נרחבים, כמו גם להצפת מכשירי פקסימיליה בהודעות ספאם אשר נשלחו באופן אקראי. המחוקק, כבר באותם הימים,, ביקש למנוע ולאסור את התופעה המזיקה הזו שמכונה בפני רבים כ"דואר זבל", בתיקון שנעשה לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982. מכיוון שטרם נעשה שימוש נרחב בתחום המחשביםם ושימוש בטלפונים ניידים נעשה בעיקר לשיחות ופחות להודעות, הרי שהאיסור הוחל תחילה אך ורק עלל מכשירי הפקסימיליה.

בעידן המחשבים, הטלפונים הניידים וטשטוש הגבול ביניהם, תופעת הספאם תפסה מקום מרכזי בטרדות היום, בין היתר גרמה התופעה לבעיות רבות במספר תחומים חשובים, מהן ניתן למנות בעיות בתחום אבטחת המידע, חדירה למחשבים, הפצת וירוסים למיניהם, הטרדה ופגיעה בפרטיות ונזקים כלכליים הן לאנשים פרטיים והן לעסקים, עת נאלצו הם לסנן מהודעות המייל האישיות והטלפון עשרות ולעיתים אף מאות פרסומות שקיבלו ללא שנתנו לשולח כל רשות לעשות כן. למעשה נאלצו רבים להשחית זמנם לריק במלאכת הסינון והמיון. בולטת בעיקר המעמסה הכלכלית הרבה המוטלת על הציבור ועל מפעילי התקשורת, הנאלצים לשכור שרתים בעלי נפח אחסון גדול יותר, להגדיל את נפח החיבור לרשת האינטרנט, לשלם בעבור מערכות סינון דואר זבל ולהקצות משאבים ואמצעים נוספיםם במטרה להתמודד עם התופעה. יצוין כי לכאורה מפעילי התקשורת הם הניזוקים העיקריים מהתופעה,, אך למעשה עלויות התחזוקה התגלגלו בסופו של יום לפתחו של הצרכן, דבר אשר גרם לייקור תעריפיי השימוש באינטרנט. ההפסדים הכספיים לעיל התעצמו שעה שמפיצי הודעות הספאם היו המרווחיםם הבלעדיים ממשלוח הודעות אלו, עת לא היו צריכים לשאת בעלויות נוספות מעבר לעלויות הפעוטותת במשלוח הודעות הספאם, במקרים שאכן היו עלויות.

הדין בישראל:

הצעת חוק התקשורת (בזק ושדורים) (תיקון מספר 40), תשס"ח- 2008 מטעם הממשלה הונחה ביום 20.6.05. הצעת החוק שמה לה, כמטרה מרכזית, למנוע את תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות התקשרות השונות.

"תופעת הספאם", כפי שהוגדרה בהצעת החוק, אינה תופעה של מה בכך, ממחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם עלה כי תופעת הספאם הינה תופעה אשר צברה תאוצה בשנים האחרונות ולמעשהה   נדרש היה לקבוע הסדר חקיקתי שימגר את התופעה הזו לאלתר.

ההוראה העיקרית של החוק קובעת איסור מפורש על שיגור דבר פרסומת באמצעים טכנולוגיים שונים, אשר כוללים בין היתר פקסימיליה, הודעות אלקטרוניות, הודעות מסר קצר (מסרונים), ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב.

על מנת לרדת לשורש האיסור הקבוע בחוק, יש לפרש מה אותו דבר פרסומת ומה הוא למעשה כולל, כמו כן עלינו לשאול מי הוא אותו מפרסם או האם גם מפרסם בשמו של אחר, עובר על האיסור הקבוע בחוק?

מה הוא, אם- כן, "דבר פרסומת"?

החוק מגדיר הודעות ספאם כ"דבר פרסומת", שהינו מסר המופץ באפן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

למעשה החוק מתמודד גם עם פרסומות סמויות, כאלו שאינן נראות על פניהן כפרסומות מובהקות, אשר מטרתן לעודד רכישת מוצר או שירות.

החוק גם מתמודד עם מסר, אשר מעודד הוצאת כספים, ולעניין זה אין נפקא מינה מהי מטרת הוצאת הכספים, קרי המטרה אינה גורעת מהחבות על פי החוק. יודגש כי עידוד להוצאת כספים אינה חייבת בהכרח להתבטא באופן מפורש בדבר הפרסומת, ויכולה להיות גם באופן משתמע מדבר הפרסומת.

על מנת לסבר את האוזן, יודגש כי גם הזמנה למסיבה הכרוכה בהוצאת כספים, לשם נטילת חלק בה, עשויה בהחלט להיכלל בגדר הגדרת החוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים". וזאת על אף שכביכול, ובמבט ראשוני, לא נראה לכאורה כי מדובר בפרסומת טיפוסית.

למעשה, גם פנייה לנמען במטרה לקבל תרומה מהווה על פי ההגדרה הקבועה בחוק כ"דבר פרסומת",  שכן המדובר הוא במסר המעודד הוצאת כספים.

על מי למעשה חל החוק?

החוק מגדיר את שולח ההודעה כ"מפרסם", ההגדרה כוללת, הלכה למעשה, את שלושת סוגי המפרסמים הבאים:

  1. מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת, כמען להתקשרות לשם רכישתו של מושא דבר

הפרסומת. לעניין זה יודגש כי גם אדם אשר לא פעל באופן אישי לפרסום מושא הפרסומת, אך שמו או מענו מופיעים בפרסום, חלה עליו החזקה כי הוא חב בפרסום האסור. המחוקק לעניין הזה יצא מנקודת הנחה כי באם שמו או מענו של פלוני מצוינים בפרסום, הרי שיש לו כאן אינטרס כלכלי מובהק בפרסוםם ועל כן נושא הוא באחריות ישירה על פי החוק.

  1. מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו. החוק למעשה, מתמודד בהגדרה זו, בין היתר, עם שליחת הודעות ספאם אנונימיות, או עם מצבים בהם שולח הודעת הספאם מזוהה בתור אחר, שאינו בהכרח קשור באופן ישיר לדבר הפרסומת.
  1. מי שמשווק את מושא דבר הפרסומת בעבור אחר. החוק מטיל אחריות אישית גם על המשווק עצמו, למרות שכביכול אין לו כל אינטרס ישיר לנושא הפרסומת עצמו.

החוק למעשה קובע חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד לחוק, כי שיגר אותה ביודעין, אלא אם כן יוכיח אחרת. קרי בהתקבל הודעת דואר זבל, עובר נטל ההוכחה לידי המפרסם להוכיח כי ההודעה לא נשלחה ביודעין ועליו להראות מדוע אין לחייבו באחריות על פי החוק.

מהגדרות אלו ניתן להבחין כי האחריות בגין משלוח ספאם, הינה אחריות  רחבת היקף אשר חלה לא רק על בעל האינטרס המובהק בפרסום, אלא גם על כל הנפשות הנוטלות חלק בפרסום, גם אם הפרסום אינו נוגע להן באופן אישי.

באילו אמצעים?

החוק למעשה קובע כי שיגור דבר פרסומת נעשה דרך אחד האמצעים הבאים:

  1. פקסימיליה
  2. מערכת חיוג אוטומטי, שהינה למעשה מתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים ,לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים.
  3. הודעה אלקטרונית, שהינה מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט, אל נמען או קבוצה של נמענים וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.
  4. הודעת מסר קצר, שהינה מסר בזק הכולל כתב, לרבות אות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים.

המחוקק בחר להחיל את כל האמצעים השונים למשלוח הודעות ספאם במסגרת החוק, ולהרחיב את התחולה מעבר למכשיר הפקסימיליה, שהיה קיים ערב תיקון החוק, להודעות הנשלחות ברשת האינטרנט ומטלפונים הניידים.

מהי הסנקציה בגין הפרתו של החוק?

"אומה נשלטת טוב יותר אם יש לה חוקים מעטים, וחוקים אלו נאכפים בחומרה" (רנה דקארט)

חוק טוב מוגדר, בין היתר כחוק אפקטיבי, אשר אינו דורש השקעת משאבים מרובים לשם אכיפתו. החוק לענייננו קובע למעשה כי מי ששולח הודעת ספאם בניגוד לכללים המותווים בחוק, עובר עבירה פלילית ודינו קנס, אשר הינו קבוע בפקודת העונשין ומעודכן מעת לעת בהתאם לשיעור עליית המדד. כמו- כן קובע החוק פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪ בשל כל דברר  פרסומת שקיבל הנמען, בניגוד לקבוע בהוראות החוק.

לעניין זה יודגש כי הדין האמריקאי בדומה לדין הישראלי, קובע אחריות גם במישור פלילי בגין משלוח הודעות ספאם, עם זאת הדין האמריקאי חמור בהרבה, בעבור כל הודעת ספאם הנשלחת בניגודד לכללים הקפדניים המתווים בחוק האמריקאי, יחויב השולח עד לסכום של 16,000$.

מצבים בהם ניתן לשלוח דבר פרסומת

דרך המלך, לשם פרסום התואם את החוק, הינה קבלת הסכמה מפורשת, מראש ובכתב של הנמען. בהינתן הסכמה שכזו הרי שהשולח מוגן, בהתאם לסוג ההסכמה שניתנה (הסכמה כללית לקבל כל דבר פרסומת או הסכמה מסויגת).

לעניין זה יודגש, כי המחוקק בחר למעשה להחיל את המודל האירופי, ה- Opt- in,  במטרה לסייג את האיסור הקבוע בחוק, על פי מודל זה חל איסור על משלוח הודעות ספאם, אלא אם כן התקבלה הסכמת הנמען מראש ובכתב.

אולם, למעשה החוק מחריג את הכלל בקובעו כי גם אם לא התקבלה הסכמת הנמען, עדיין ניתן לשלוח לו דבר פרסומת במקרה בודד אחד, שעליו לעמוד בארבעת הכללים הבאים:

  1. על הנמען למסור את פרטיו למפרסם במהלך רכישתו של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור.
  1. על המפרסם להודיע לנמען הפוטנציאלי, כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו.
  1. על המפרסם לתת הזדמנות לנמען להודיע לו כי מסרב הוא לקבל דבר פרסומת כאמור.
  1. על דבר הפרסומת להתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות, אותם רכש או קיבל (בהתאמה) הנמען מאת המפרסם.

כפי שצוין לעיל, מדינות האיחוד האירופי בחרו במודל ה- Opt-in, בניגוד למודל ה Opt- out, אשר אומץ על ידי ארצות הברית, אשר על פיו כל הודעה שיווקית אשר נשלחת לנמען חייבת להחיל הוראותת מדויקות כיצד ניתן לבצע Opt-out, קרי על הנמען מוטלת האחריות לשלוח בקשה מפורשת לחדול ממשלוח הודעות מן הסוג שקיבל. אומנם בשיטה האמריקאית יש לבצע פעולה אקטיבית לשם הפסקת קבלת הודעות שיווקיות, אך שליחת הודעה בניגוד לחוק תחייב את השולח בסכום שיכול להגיע לסך של 16,000$, לכל הודעה.

Facebook

אתר הפייסבוק הוקם ב- 4 לפברואר 2004, על יד מארק צוקרברג, סטודנט יהודי מאוניברסיטת הרווארד. האתר למעשה מאפשר לגולשים ליצור רשימת חברים ולשתפם באינפורמציה שונה  וכן להצטרף לקבוצות חברתיות ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה.

האתר בנוי ברובו מאפליקציות שונות, אליהן ניתן להצטרף לפי בחירה, אתר הפייסבוק משמש עד ליום זה למוקד משיכה של ספאמרים, המבקשים לשלוח הודעות ספאם דרך האתר ודרך כך לנסות ולגבורר על הוראות החוק בדרכים שאף הם אינם עומדים בדרישות החוק. כפי שיבואר להלן, לא פעם התגלוו אפליקציות שונות המופעלות באתר הפייסבוק, על ידי מפעילים חיצוניים, כמוקש לקבלת פרטים אודות חשבונות האימייל של משתמשי האתר, לצורך עשיית שימוש מסחרי בחשבונות האימייל.

המחשה לניצול אתר הפייסבוק כמרכז להימצאות חשבונות אימייל רבים, וכאפליקציה לשליחת מסרים אלקטרוניים התקבלה זה מכבר כאשר בית המשפט האמריקאי הרשיע את אדם גורבז ממונטריאול בניצול אתר הפייסבוק לצורך "דייג" של חשבונות משתמשים. באמצעות חשבונות אלו הצליח המורשע לשגר מיליוני הודעות ספאם למנויים, הוא חויב לשלם לפייסבוק סכום של 8733 מליון דולר.

האם משלוח הודעות אלקטרוניות ועדכונים דרך אתר הפייסבוק מהווה עבירה על החוק?

אתר הפייסבוק, בהיותו רשת חברתית, נוצר במטרה לשתף את חברי הקבוצה באינפורמציה אודות שאר החברים באותה הקבוצה, לכאורה מטרה שאינה מטרה צרכנית או פרסומית. הצטרפות לקבוצה מסוימת, באתר הפייסבוק, מצריכה לבצע פעולה של אישור (או ”Like”), פעולת אישור זה מהווה למעשה הסכמה להצטרף בתור חבר מן המניין לקבוצה מסוימת. האם הצטרפות לקבוצה מסוימת די בה בכדי להתיר ולשלוח דואר זבל לחברי הקבוצה?

בחינה של הוראות החוק, כפי שהובאו לעיל, מביאה לתשובה אחת ויחידה לשאלה זו, לא!! ודוק, על השולח עצמו לקבל את הסכמת הנמען במפורש, בכתב וטרם שליחת ההודעה האלקטרונית. לעניין זה יצוין כי ישנם הטוענים כי הצטרפות לקבוצה מסוימת למעשה מהווה הסכמה לקבל מידע אודות פעילותה של הקבוצה, סברה זו מוטעית מיסודה, וברור כי אין הצטרפות זו ממלאת אחר הסכמה הנדרשת על פי החוק, שכן הצטרפות לקבוצה מסוימת אינה מהווה הסכמה מפורשת, לקבל דברי פרסום.

ניתן לשוות את העניין ללקוח אשר מבקש להצטרף למועדון לקוחות של חברה מסוימת, לשם קבלת הנחה בעת קניית מוצרי אותה חברה, האם עצם חברותו במועדון הלקוחות מקנה לחברה המסוימת זכות לשלוח לו הודעות פרסומיות? התשובה תהיה תלויה כמובן בשאלה אחרת, האם נתן הלקוח את הסכמתו המפורשת בכתב ומראש לקבלת הודעות פרסומיות? באם התשובה תהיה שלילית אזי כמובן שהחברה עברה על החוק לעיל ועל כן תהה היא חבה בתשלום פיצוי בהתאם לאמור לעיל. כך גם ברשתות חברתיות, נדרשת הסכמה מפורשת נפרדת לקבלת הודעות פרסומיות, גם אם המדובר בקבוצות צרכניות.

ושוב, למען הסר כל ספק, רק הסכמה מפורשת ובכתב, טרם שליחת ההודעה הפרסומית, מהווה אסמכתא לשולח כי עומד הוא בדרישות החוק, כל טענה אחרת, בין אם הטענה היא שניתנה הסכמה משתמעת ובין אם הטענה שמהות הקבוצה היא שליחת הודעות שיווקיות, אינה תעמוד במבחן הפסיקה וככל הנראה תדחה על ידי בית המשפט, שכן הוראות החוק ברורות דיו ואינן נתונות לפרשנות אחרת.

אפליקציה נוספת המנוצלת, על ידי חברים וחברות מסחריות, באתר הפייסבוק למשלוח הודעות בעלות תוכן פרסומי, או כאלו שמעודדות הוצאות כספים בדרך אחרת בניגוד לחוק, היא אפליקציית מסוג "אירוע" (או "Events"). אפליקציה זו נועדה במקור להזמין את חברי הקבוצה או חלקם, למאורעות שונים אותם יוזם השולח, אולם בפועל מאפשרת אפליקציה זו לשלוח הודעות פרסומיות, אשר מהוות לכל דבר ועניין "הודעות ספאם", כהגדרתן בחוק. חלק מ"אירועים" אלו נשלחים תחת מסווה של "אירוע", כאשר כל מטרתן היא לפרסם רכישת מוצר או שירות, החלק האחר של ה"אירועים" הם אכן אירועים, אך ברוב רובם של המקרים מדובר באירועים שלגביהם נדרשים הנמענים לשלם תמורה כספית ולמעשה מהוות מסר אסור, המעודד הוצאת כספים.

הודעות אלו נשלחות מכורח היות הנמען חבר של אדם אחר או של חברה וללא כל ידיעה ו/או הסכמה כי בעת בקשת/ קבלת חברותו ישלח אליו מידע פרסומי באמצעות רשת האינטרנט, בניגוד לחוק.

לסיכום

כפי שצוין לעיל, מאחר והשיטה הנהוגה בישראל היא השיטה הנהוגה במדינות האיחוד האירופאי (Opt-in), הרי שכל הודעה הנשלחת לנמען מסוים מחייבת את השולח לקבל את הסכמתו בכתב ומראש, לעומת זאת השיטה האמריקאית ((Opt- out למעשה מכשירה את ההודעות אשר נשלחות באמצעות אפליקציית ה- Events, כל עוד כמובן לא התקבל מייל מאת הנמען אשר בו מתבקש השולח לחדול מלהמשיך ולשלח לו הודעות נוספות. בהתאם לכך, נראה כי פייסבוק עצמה לא ערוכה בהתאם לחוק הישראלי והאירופאי אלא פועלת מכורח החוק האמריקאי, קרי באם אינך מעוניין בהודעות פרסומת הרי שעליך מוטלת החובה לבקש לחדול מלשלוח לך הודעות פרסומיות.

שיטת עבודה זו חושפת למעשה את משמשי האתר לתביעות על פי החוק הישראלי (והאירופאי), באם בוחרים הם לשלוח הודעות פרסומיות טרם קיבלו הסכמה מפורשת ובכתב מאת הנמענים. לצורךך האמור לעיל, הקלקה על מקש מסוים או הצטרפות לקבוצה מסוימת אינה מהווה הסכמה מפורשת בכתב ואין בה כדי לפטור את השולח מהוראות הדין הישראלי.

מעבר לכך יצוין, כי חוק הספאם מבקש למעשה לחדד את הגדרת המושג "פרסומת" , אין המדובר בפרסומת מפורשת כפי שהורגלנו להכיר, הגדרת המושג כוללת כל מסר אשר מעודד להוציא כספים, גם אם המסר הינו מסר עקיף או משתמע בדבר הוצאת כספים פוטנציאלית לשם מימוש תוכנו של המסר.

התשובה לשאלה שהוצבה בראש מאמר זה, האם משלוח הודעות פרסומיות באמצעות אתר הפייסבוק מהווה משלוח הודעות ספאם, בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40),, התשס"ח- 2008, הידוע בשמו כ"חוק הספאם", הינה כי אלפי ההודעות הפרסומיות ואלו המעודדות להוציא כספים, הנשלחות מידי יום באמצעות אתר הפייסבוק, מהוות בהחלט הודעות ספאם אשר אסורות על פי הדין הישראלי ועשויות לחייב את משגריהם בפיצויים רחבי היקף לנמענים, בהתאם לחוק.

עו"ד נועם קוריס – מה עושים עם איזכור שלילי בגוגל ?

עו"ד נועם קוריס – מה עושים עם איזכור שלילי בגוגל ?

למעבר: לאתר משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן

עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg

עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc,

עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il,

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

י' היא דמות בתחום החינוך, מנהלת בית ספר תיכון מוכר כבר עשרות שנים ואישה שמשדרת במינונים הנכונים את הסמכותיות הנדרשת והרכות המחייבת בכדי להיות אשת חינוך כמותה, שמנהלת בית ספר תיכון ואשר אלפים רבים של תלמידי תיכון עברו תחת ניהולה.

י' הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י' בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי ynet, כאשר בכותרת הכתבה ב ynet התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לאא מחמיא,, עלל כךך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי' שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י' הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י', והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

Ynet כולנו יודעים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים ב ynet ונותןן להםם גםם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי' נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י' הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י' בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה ב ynet שבה מופיעה שמה של י' ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את ynet לא מעניין שהחשדות נגד י' נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון זכר והתוצאה החד משמעיתתת היוםםם היא, שכאשר ילידה של י', תלמידיה של י' בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י' חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על ynet להסיר כתבה שהייתה "אמת לשעתה", ונכון שי' יכולה לפנות ל ynet לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספתתתת לפיהה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר ענייןןןן ושתמידד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י' בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י' היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר "הזכות להישכח" מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק "כתבה" ב ynet ולא צריך אפילווו לפנותתת לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י',,, בתוררר המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 20044444.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, משטרת ישראל, הסרה מגוגל, הזכות להישכח

תמונה נועם קוריס מערוץ 2