עו"ד נועם קוריס- קיבלנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- קיבלנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס - עוד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות…"

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנר, צוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם …".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'

  1. Dworkin. Taking Rights Seriously(Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש– הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

עו"ד נועם קוריס- מהו מטרד לציבור לפי פקודת הנזיקין ?

מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית

בית המשפט העליון בפס"ד סלע נ' מדינת ישראל אימץ את הגדרתו של חשין, לפיה מעשה שלא כדין הוא מעשה "ללא הצדק בדין". בית המשפט העליון הוסיף כי "ההצדק… יכול שהיא קיים בכל דין שהוא" איון ספק שמעשים רבים  מסכנים את החיים של הציבור, את בטיחותו וכו'. מבלי שאיש יחשוב שבעצם ביצועם מבצע אדם עוולה אזרחית. למשל, נהיגה במכונית. מאחר שמדובר במעשה רגיל, שאינו חורג מהמקובל, ואינו יוצר סיכון בלתי רגיל, אין לומר שהמעשה הוא מעשה שלא כדין. לעומת זאת, שימוש בלתי שיגרתי בכביש, המגדיל את הסיכון הכרוך  בשימוש הרגיל של הציבור בו, יכול שיהיה מעשה שאינו כדין. היסוד של "שאינו כדין" איננו יסוד נפרד של העוולה, אלא חלק מעצם הגדרת טיבו של המעשה המהווה את ההתנהגות הדרושה להולדת אחריות משפטית. אלמלא הכללת המושג "שאינו כדין" בעצם הגדרת העוולה, היה כל מעשה המסכן את הציבור נחשב, לכאורה, כמעשה של מטרד לציבור, שעה שלא הייתה למחוקק כל כוונה לראות זאת כך. המונח "שאינו כדין" הוא מונח גמיש, ובית המשפט צריך למלאו תוכן. קרצ'מר סבור, כי בית המשפט רשאי לשקול את סבירותו של המעשה  לאור נסיבותיו השונות, כולל הסכנות או המכשולים שהוא עלול לגרום. פירוש הדבר, שבמקרים רבים תיווצר הקבלה בין עוולת הרשלנות ובעין עוולת מטרד לציבור, אך אין זאת אומרת ששתי העוולות חופפות. (אמנם כל מעשה רשלני, הגורם לציבור סכנה מן הסכנות המפורטות בסעיף 42, או המעמיד לציבור מכשול להשתמש בזכויות הכלל, יהיה גם "מעשה שלא כדין", לעניין מטרד לציבור, אך לא כל "מעשה שאינו כדין" גורר אחריו גם אחריות בגין עוולת הרשלנות, שכן לא תמיד קיימת חובת זהירות של הנתבע. ולא תמיד צריך בית המשפט לשקול את סבירותו של המעשה (למשל: עבירה על החוק תיחשב "כמעשה שלא כדין" ללא צורך בשקילת סבירות המעשה).

הצורך לבסס תביעה על מחדל ממילוי חובה יתעורר רק כשלא הייתה לנתבע יד ביצירת הסכנה או המכשול, והטענה היא שהוא היה חייב לדאוג למניעתם או להסרתם.

  1. סכנה או מכשול לציבור

עיקר העוולה של מטרד לציבור הוא בפגיעה שגורם המעשה או המחדל לציבור. לכן צריך להוכיח, שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה למספר בלתי מוגדר של אנשים, או שהמעשה או המחדל יוצרים סכנה ברשות הרבים, במקום ציבורי. סכנה לציבור אינה חייבת להיות אך בנושאים של איכות הסביבה. אדם המתחזה לרופא, ומעניק טיפולים רפואיים, שעה שאין רשיון לכך – יכול להיתבע במטרד של עוולה לציבור. אין שומעים לטענה, כי המעשה עצמו אין בו כל מטרד, אלא רק תוצאתו מהווה מטרד, למשל: אדם משקה את גינתו, והמים דולפים מגינתו למדרכה. החשיבות היא בתוצאה של המעשה.

 

אדם יכול לתבוע בעוולה של מטרד לציבור, רק אם נגרם לו נזק ממון, כפי שקובע סעיף 43. סעיף 2מגדיר "נזק ממון" כ"הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"פרופ' טדסקי סבור, כי זאת הדרך לפירוש "נזק ממון" בעוולה זאת. לעומתו, פרופ' אנגלרד סבור כי אין זה הגיוני לדרוש שכאשר קיימת סכנה לחיים, יוכל אדם לתבוע הסרת הסכנה רק כאשר ייגרם לו נזק ממון. לכן, סבור פרופ' אנגלרד, יש לפנות ל – COMMON LAW האנגלי מכוח סעיף 1, ולכן הפירוש של נזק ממון יהיה "נזק מיוחד", דהיינו נזק המיוחד לתובע ואיננו משותף, לאחרים. פרופ' קרצ'מר מגדיר נזק ממון כנזק גשמי הנובע מגרימת הסכנה או העמדת המכשול, ולא אי הנוחות הטמונה בחשיפה לסכנה או בהיתקלות במכשול. בית המשפט העליון בפס"ד בלומנשטיין נ' המועצה המקומית בת ים (העותרים ביקשו צו מניעה כנגד המשיבות, על שגידרו את חוף הרחצה, וכתוצאה מכך התמעט מספר הלקוחות של העותרים) הגדיר נזק ממון: "מקום שאדם סבל, בעטיו של המטרד, "נזק ממון", היינו נזק מיוחד לו, להבדיל מן הנזק הכללי שבפגיעה בציבור, קנה לו, מחמת נזק מיוחד זה, זכות תביעה אשר אינה קנויה בידי הציבור". בית המשפט הגדיר נזק ממון לפי הגישה של פרופ' אנגלרד, אך הגדרה זאת לא ניתנה בעקבות דיון באפשרויות ההגדרה השונות.

מהדברים המצוטטים לעיל מפס"ד בלומנשטיין עולה, כי אמנם יכול אדם לתבוע פיצוי רק אם נגרם לו נזק ממון, אך הסעדים עצמם אינם מוגבלים לפיצויים בלבד, ויכול אדם לבקש גם צווי מניעה.

ההגבלה המצויה בסעיף 43 (1) לפיה כאשר לא נגרם נזק ממון, יכול רק היועץ המשפטי לתבוע צו מניעה, היא ארכאית בתקופה שהציבור רגיש יותר ויותר לנושא של איכות הסביבה. המחוקק היה מודע לעניין זה, ולכן בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב – 1992, הקנה המחוקק זכות לאגודות ולעמותות הפועלות לשיפור איכות הסביבה לבקש צווי מניעה. בלי קשר אם היה נזק לאדם פרטי, כי שנקבע בתיקון לסעיף 6 משנת  1996. התוספת לחוק קובעת רשימה של שבע עמותות, כמו המועצה לגנים לאומיים, רשות שמורות הטבע ואחרות. השר לאיכות הסביבה רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עמותות נוספות. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) נועד לתת כלים אזרחיים לדאוג לנושא של איכות הסביבה. החוק פועל כנגד  "מפגעים סביבתיים" וסעיף 1 קובע הגדרה רחבה למדי "למפגע סביבתי". (זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, והכל כשהם בניגוד לחקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו שלא אדם או גרימת סבל ממשי לאדם). מפגעים אלה מהווים עבירות פליליות, אך בשל העומד על רשויות התביעה, מאפשר החוק לאנשים שנפגעו, או לעמותות הנ"ל להגיש תביעות אזרחיות. החוק מסמיך את בית המשפט לתת צו להימנע מעשיית המפגע, להפסיק לעשותו, לתקן את המעוות, ואף לעשות דברים הדרושים כדי למנוע הישנות המפגע (סעיף 2). אכן, סעד הציווי הוא הסעד העיקרי שמעניק החוק. פיצויים יינתנו רק במקרה של "מפגע סביבתי חוזר" (סעיף 9) בכל זאת יש הסבורים כי צו לתיקון המצב כמוהו כפיצוי, ולכן פורת סבור כי בית המשפט לא יטה לתת צו לתיקון המצב, אלא כאשר מדובר במפגע סביבתי חוזר. כמובן, שהנפגע לא יוותר ללא פיצוי, שכן כאמור בסעיף 17 לחוק: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חקוק אחר ולא לגרוע מהן".

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור – שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור – שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב – ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס- מדוע רוב התביעות היצוגיות לא מאושרות ?

נועם קוריס פורטל עורכי דין

נועם קוריס בפייסבוק
נועם קוריס ושות' – בלוגר
נועם קוריס -משרד עורכי הדין
עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – בית המשפט המחוזי דחה בקשה לתביעה ייצוגית בעניין ספאם ת"צ 27578-08-15דהרי ואח' נ' מנקס און ליין http://odnoamkuris.blogspot.co.il/2017/01/blog-post_23.html

בתי משפט: תקצירי פסקי דין בעניין תביעות ייצוגיות/ עו"ד נועם קוריס

מדוע מרבית התובענות הייצוגיות אינן מאושרות/ עו"ד נועם קוריס

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושת' ייצג נתבעים גם בת"צ (מרכז) 36086-07-11 עו׳׳ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט, שם נקבע:

"עניינו של פסק דין זה ב- 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגיות, כל אחת מ- 17 הבקשות הוגשה בנפרד, וכנגד נתבעים שונים, ואולם  תכני 17 הבקשות זהים, והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם באי כוח מייצגים."

"הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת שנולדה מהבקשות: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה."

וגם:

"בענייננו לא היו המבקשים זקוקים כלל לפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לדעת על קיומן של בקשות אחרות העוסקות באותו עניין, שהרי הם פעלו בשיתוף פעולה מלא בהנהגתם של עורכי הדין היו אלו שעמדו מאחורי כל הבקשות. למרות זאת, לא רק שהמבקשים לא פעלו לרכז את טענותיהם במסגרת הליך אחד, אלא שפעלו לביזור הבקשות, על דרך של הגשתם בהליכים נפרדים, על ידי מבקשים ובאי כוח שונים, ולפחות בשני בתי משפט. חמור מכך הם נמנעו מלכלול בבקשות הודעה בדבר קיומן של הבקשות הנוספות, ומלפרסם במועד את דבר קיום הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת בניגוד למתחייב מהוראות חוק תובענות ייצוגיות. תנאי מקדמי לכך שתינתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים כנגד משיבים שונים הוא שקיפות מלאה לכל אורך ההליך, החל מרגע הגשתו, שקיפות זו צריכה להתבטא הן ברישום מיידי של הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות והן בדיווח מפורט כבר בבקשה עצמה על כך שהוגשו בקשות נוספות באותו עניין. ללא שקיפות שכזו, נוהג מגיש בקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי בית המשפט והן כלפי המשיבים. חובת תום הלב הוחלה במשפטנו גם ביחס לשימוש בהליכי בית משפט ויושמה מאז במספר רב של פסקי דין. מעקרון יסוד על זה נגזר כיום גם האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. החובה לפעול בתום לב חלה, ואולי אף ביתר שאת, בכל הנוגע למבקשים לשמש כתובע מייצג וכבא כוח מייצג. בראש ובראשונה מוסבת חובת תום הלב של המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג כלפי הקבוצה אשר עניינה מופקד בידיהם. בין אם מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות ובין אם מכוח עקרונות כלליים של הדין הישראלי, חייבים המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג לפעול בתום לב כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. בגדר זה אסור להם להעלים מידע שחובתם לגלות לבית המשפט ולצד שכנגד, ואסור להם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, דרך הגשת הבקשות על ידי המבקשים ובאי הכוח המייצגים אינה עומדת בסטנדרטים אלו. שיטת הפעולה שאימצו, קרי הגשה מבוזרת של הליכים ללא השקיפות המתחייבת מכוח החוק, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, והסתרת מידע מבית המשפט ומהצד שכנגד. התנהלות זו עולה לפיכך לכדי חוסר תום לב דיוני חמור, שאיחוד התובענות אינו יכול לרפא, גם לאור מבחן מחמיר זה, המקרה הקיצוני דנן מחייב סילוק על הסף, בצירוף פסיקת הוצאות. השאלה אם מבקש צריך להקדים להגשת תובענה ייצוגית פניה למשיב אינה שאלה פשוטה, ולא ניתן לתת עליה תשובה אחידה. במקרה דנן, עיקר עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה. שנית, וחשוב מכך, המשיבים אינם יכולים במקרה שלפנינו לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם מצביעים. במילים אחרות, פניה מוקדמת עשויה הייתה להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה, והסיכון שתאפשר טיפול נקודתי בפונה בלבד נראה בלתי ממשי. במקרה בו עסקינן, כאשר אינטרס הקבוצה נוגע בעיקר להתנהגותו העתידית של המשיב, ופניה מוקדמת אינה מעוררת חשש כי היא תאפשר "נטרול ממוקד" של המתלונן, ראוי להטיל על אדם המבקש להגיש תובענה ייצוגית נטל לבצע פניה מוקדמת למשיב. דפוס פעולתם החוזר של המבקשים, שבא לידי ביטוי בהגשת מספר רב של תובענות ייצוגיות, מעיד עליהם כי ההימנעות השיטתית מלהקדים פניה לתביעה היא חלק משיטת פעולה, אשר תכליתה לשלול מהנתבעים הפוטנציאליים את האפשרות לתקן את דרכיהם, ולמנוע מהם לחמוק מרשת ההליכים המשפטיים שפרשו המבקשים. מבקש ובא כוח מייצג הפועל בשיטה זו נוהג בחוסר הגינות ובחוסר תום לב כלפי הנתבע הפוטנציאלי, ובצורה שאינה הולמת ואינה רצויה לטובת הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. לפיכך אין זה ראוי לתת גושפנקא לבקשתו, וראוי לדחותה על הסף."

לכתבה בכלכליסט

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3583896,00.html

עו"ד נועם קוריס, בר אילן 

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי…
עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד…
עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים
עו"ד נועם קוריס – חובת האמון הכללית של בעלי מניות …
נועם קוריס עו"ד – מגע משלים

עו"ד נועם קוריס – עיגולי שמחה
דיני התרופות וחוזים מורכבים / עו"ד נועם קוריס
תוכן החוזה וחוזים מורכבים/ עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
רקע היסטורי על מגמות כלליות בדיני חוזים והמתחים שמ…
עו"ד נועם קוריס ארכיון כתבות ומידע

עו"ד נועם קוריס – ס.א.ל
נועם קוריס עו"ד – ניופאן
עו"ד נועם קוריס – עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס – מד"א
עו"ד נועם קוריס – עמותת ידיד
משרד עורכי דין נועם קוריס – ל.א לאלימות נגד נשים
נועם קוריס -עיגולי שמחה
משרד עורכי דין נועם קוריס המלצה עמותת "מגע משלים"
ירידה בכמות העסקאות – מחירי הנדל"ן קורסים…
עו"ד נועם קוריס – "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
עו"ד נועם קוריס – בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי…
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים – שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / …
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס

על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו…
היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
בין המעולה למושל בנפשו – עו"ד נועם קוריס…
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם…
ערכים במבחן התיאולוגיה והאתיקה / עו"ד נועם קוריס…..
עו"ד נועם קוריס – מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות-…
משפט עברי – סקירה של סוגי מערכות השיפוט…
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
על סדרי הדין במשפט העברי / עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

 

עו"ד נועם קוריס כותב ב"כל הזמן" על מנגנון התביעות הייצוגיות

עו"ד נועם קוריס כותב על מנגנון התביעות הייצוגיות

 

תביעה ייצוגית הינה מכשיר משפטי המאפשר לאדם אחד למצות את הדין בעבור כלל הציבור כנגד עוולה שנעשית בצורה שיטתית נגד ציבור גדול.

למשל, אם מסתבר שהבנק גבה מכל אחד מלקוחותיו 10 שקלים יותר מדי, יכול אחד מלקוחות הבנק לתבוע את הבנק בעשרות מיליוני שקלים, בעבור קבוצת כל לקוחות הבנק.

לפני כמה שנים למשל, הגשתי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב ונגד קופות הגמל של הלמן אלדובי, לאחר שהסתבר שחלק מהתנאים של קופות הגמל שלהם שונו אך הפרסומים באינטרנט אודות אותן קופת הגמל לא עודכנו, עובדה אשר הביאה להטעיית ציבור גדול ולפסק דין בהסכמה שהורה לבנק ולקופות הגמל לתקן את המחדל ואף לפצות את התובע הייצוגי ולשלם את שכר הטרחה של משרדי בעניין.

לאור היכולת של כל אדם מהשורה להגיש תביעות בסכומים עצומים ואף במקרים מסוימים לקבל על כך תגמול כספי משמעותי, מותג לאחרונה מכשיר התביעות הייצוגיות כסטאטאפ של עולם המשפט.

כאשר אדם מגיש תביעה ייצוגית הוא אף אינו צריך לשלם אגרת בית משפט (שיכולה בתביעות רגילות להגיע אף למאות אלפי שקלים ויותר) וגם זהו קטליזטור להגשת תביעות ייצוגיות מרובות בשנים האחרונות, על ידי אנשים רבים.

מצד אחד, מנגנון התביעה הייצוגית משמש כמכשיר אכיפה אזרחית, בו הציבור עצמו במסגרת הליכים אזרחיים וללא התערבות הרשויות (משטרה, פרקליטות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת) יכול לתקן ולקבל פיצוי בגין עוולות שנעשות לעיתים על ידי גופים מסחריים ומנהליים משמעותיים ומצד שני, דווקא הקלות והכדאיות הפוטנציאלית מביאה מקרים של תביעות המוגשות ומנוהלות בצורה רשלנית, אשר מחטיאות את מטרתן.

כך, רק לאחרונה ייצגתי נתבעים בתביעה ייצוגית בפני בית המשפט המחוזי, ולאחר שכל תובע הצהיר שנזקו עומד על כ- 100 ₪ הגישו התובעים את תביעתם על סכום של 10,000,000 ₪ (עשרה מיליון ₪).

לאחר דיון ארוך שכלל גם הליכי הוכחות וחקירת המצהירים, קבע לאחרונה בית המשפט שיש לדחות את התביעה, שכן למרות שהוכח לכאורה שאכן נגרם עוול ואכן לקוחותיי פעלו לכאורה בצורה בעייתית, עדיין יש לדחות את התביעה נגדם ואף לשפותם בהוצאות, שכן בית המשפט התרשם שהתביעה הייצוגית הוגשה ונוהלה כלאחר יד, מבלי למצות כראוי את כלי התובענות הייצוגיות.  

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004

 

 

תגיות:

 

עו"ד נועם קוריס, תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס כותב על תובענות ייצוגיות נגד בנקים

תובענות יצוגיות נגד בנקים/ עו"ד נועם קוריס

תובענה ייצוגית– אדם שגילה עוולה והיא יכולה להיות משותפת למספר רב של אנשים והיא מעוררת את אותם שאלות משפטיות. אין צורך ביפוי כוח של האנשים הללו.

סעיף 4(א) (1) לחוק התובענות הייצוגיות– "אלה רשאים להגיש לבית משפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית- אדם שיש לו עילה בתביעה המעוררת שאלות עובדתיות… ".

לצורך הבחינה צריך לבחון את כל התנאים אבל לצורך הפרקטיקה מספיק שלא עמדנו בתנאי אחד.

העילה בנוגע לבנקים מוגדרת כך:

"תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו."

לדעת המרצה לא נדרשת ממש עילת תביעה, אלא קשר מסוים לתביעה. אומנם

שי ברזלי ורחל לוי נגד פריניר  פריניר הינה חברה שעוסקת שנים רבות בייצור, עיבוד ושיווק של רכזים ושימורים של פירות וירקות. בשנת 2003 הונפקה לה תעודת כשרות חתומה ע"י רב המועצה האזורית גליל תחתון. בתחילת 2004, בשל מחסור בחומר גלם מסוים עשתה פריניר שימוש ברסק עגבניות שהובא מחו"ל לצורך יצור מוצרים שונים. לקראת הפסח באותה שנה התריע משגיח הכשרות במפעל על קיום "חשש חמץ" בכל מוצריה עקב כך. מנכ"ל פריניר נפגש עם הרב והשניים חתמו על מסמך הכמות המכיר בדיעבד בכשרות הסחורה שבשווקים. 5 ימים לפני ערב החג פרסמה הרבנות הודעה שמזהירה את הציבור מפני חשש חמץ בכל מוצרי רסק עגבניות וקטשופ, וכן הודעה למנהלי רשתות השיווק להסיר מוצרים אלה מהמדפים. כל זאת מכיון שפריניר לא קיבלה אישור הרבנות באשר לכשירות רסק העגבניות המיובא ואף הציגה המוצרים שבהם נעשה שימוש ברסק המיובא ככשרים לפסח בהשגחת הרבנות, דבר שיש לכאורה משום הטעיה. נפסק: הוכח כי המשיבה הטעתה ולא גילתה לציבור לקוחותיה כי קיים חשש שמא המוצר נשוא התביעה, אשר נמכר בסמוך לחג הפסח, מכיל חמץ, וזאת למרות שידעה אודות ההודעה שפורסמה ע"י הרבנות בדבר "חשש חמץ". יש לכאורה הטעיה במעשה-לפי סעיף 2.

והטעיה במחדל לפי ס 4 לח' הגנת הצרכן. הטעיה אחרונה זו משמעה – אי גילוי.

ובקשר לתנאי הייצוגית: הוכחת לכאורית בלבד(מצטט רייכרט). עילת תביעה אישית – (סעיף 24)- זו הכותרת. בתוך הסעיף ביהמ"ש מתיחס לעילת תביעה חיבור חוקים נוספים לתוספת: הטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, ביחד עם  הוראות של חוק איסור הונאה בכשרות. אזרחי ופלילי.  מעבר כמעט אוטומטי בין הטעיה(סעיף 36) ונזק, לפגיעה באוטונומיה. ולמסקנה כי המערערים פטורים מלהוכיח את הקשר הסיבתי: קרי השאלה  היא – האם הם היו נמנעים מלרכוש את המוצר אילולא ההטעיה. מודעות לקיומה של "הטעיה צרכנית" אינה חלק מיסודותיה של העילה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן הנוקט בלשון: "עלול להטעות". האיסור על הטעיה הוא איסור התנהגותי המכוון כלפי העוסק…בעוד שהעוסק מודע, בדרך כלל, להטעיה מצידו – הצרכן, ברוב המקרים, לא יהיה מודע לה בזמן אמת ויתוודע אליה(אם בכלל) רק בדיעבד.

שוק אפור– לא יכול להיתבע לאור החרגתו בחוק ההלוואות חוץ בנקיות מהגדרת תאגיד בנקאי.

המפקח על הבנקים– אין לו זכות תביעה לאור ההגדרה וחיסיון תביעה לאור סעיף 3(א) לחוק.

ארגון הצרכנות– מכוח סעיף 15 לחוק בית המשפט יכול לאשר השתתפות בדיונים, גם בלי להיות צד במשפט. למשל המועצה לצרכנות אוהבת להצטרף בתביעות ייצוגיות.

רף ההוכחה

סעיף 4(ב)- קובע את מידת ההוכחה לצורך התביעה.  סעיף קטן (1)- לעניין תובע פרטי- על מנת לאפשר את תביעתו של המבקש כייצוגית, יהיה עליו להוכיח כי לכאורה לו נגרם נזק.

בכך יש שינוי מהדין עובר לחוק שקבע כי הרף הוא רף הסבירות וכי הוא גבוה– ניתן לראות את זה במגן וקשת בע"מ נגד טמפו תעשיות.  "לתובענה הייצוגית משמעות כלכלית וחברתית גדולה ביותר. היא נועדה לאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, שנזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, לתבוע בשם כל הנפגעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. פסק הדין בתובענה כזו מהווה מעשה בית-דין לגבי הנמנים על הקבוצה (שאינם מודיעים על אי רצונם להיכלל בה). יש בה כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה, שחלקם בהון אינו עומד לעתים בשום יחס לכוח שליטתם ולמנוע מניפולציות על חשבון "המשקיע הקטן"; יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות…".

לעניין רשות ציבורית או ארגון– נאמר כי די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה לכך.

נזקי בנקאות- הקיים שוני?

סעיף 15 לחוק הבנקאות– קובע כי דין נזק שנגרם לפי חוק הבנק אות (שירות ללקוח) כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי פקודת הנזיקין".  הסעיף מצביע על קשר סיבתי שנחוץ לעניין קביעת הנזק.

אבל סעיף 3 לחוק הבנקאות קובע שדי במעשה או במחדל העלולים לגרום להטעיה כדי ליתן סעד.

פס"ד עם הסילקון בחלב– הסתבר שתנובה הזריקה לתוך החלב סיליקון. הסיליקון לא גורם לנזק, אבל הצליחו להוכיח שאנשים קיבלו חלחלה מעצם המחשבה. התעוררה השאלה מה ניתן לעשות עם זה? בית המשפט קבע שאם לא מגלים את מלוא המידע לצרכן, יש פה פגיעה באוטונומיה. הוחלט שזה נכנס לתוך פקודת הנזיקין.

הפרוצדורה לתובענה  בית המשפט דן קודם כל בבקשה לאשר הגשתה של התביעה כתובענה ייצוגית.  רק אם התקבל האישור, יתקיים השלב השני שהוא דיון והכרעה. כיום הפרוצדורה לפי ס' 5 לחוק זה להגיש בש"א ללא תיק עיקרי, וכשתאושר, תוגש התובענה העיקרית.

ישנו פנקס התובענות הייצוגיות- וכל אחד שרוצה להגיש תביעה הוא צריך לעיין בפנקס לראות אם כבר הוגשה תובענה כזאת, ואם כן יהיה עליו לציין את זה. ותהיה קיימת סמכות לבית המשפט להעביר כמה תביעות לבית משפט אחד ידון בכולן ביחד.

תנאים מקדמיים לאישור תביעה כייצוגית:

  1. יש לו עניין אישי בתובענה
  1. מדובר בתובענה אשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה
  2. קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות יוכרעו לטובת הרבוצה
  3. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
  4. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות- מהות התובענה הייצוגית היא שהפרט מייצג את הרבים. החידוש היה בסעיף 12 לחוק אשר קובע אפשרות כי הקבוצה תכלול רק את מי שהודיע לבית המשפט בכתב על רצונו להצטרף. סעיף 12 הוא החידוש והופך את ברירת המחדל – מי שרוצה להיות חלק מהקבוצה צריך להודיע. הדבר יחול בשתי נסיבות

  1. קיימת אפשרות סבירה של תביעה ע"י שאר חברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.
  2. סכום התביעה הוא ניכר לרבות בתביעה לנזקי גוף.

חריג למתן אישור  סעיף 8(ב)(2) לחוק– קובע כי בתביעה כנגד תאגיד בנקאי ואח' אם שוכנע כבית המשפט כי "עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק.. רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית".

צמצום החריג: לפני החוק פטור מעין זה חל רק על בנקים,לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

כיום הבנקים מושווים עם שירות חיוני לציבור; לא ברור מה לא נכלל בהגדרה זו. סעיף 13 לחוק מאפשר אישור תובענה תוך שינוי. אחד השינויים יכול להיות הקטנת סכום התביעה נגד הבנקים,כדי לא לגרום לפגיעה ביציבות הכלכלית שלהם.

סוגי הסעדים– חוק התובענות אינו מגביל את טיב הסעדים למעט בתביעה כנגד רשות שהיא השבה. חוק הבנקאות מגביל לפיצויים אך הוא בא להוסיף על כל דין ולכן ניתן לדרוש גם פס"ד הצהרתי, ביטול חוזים מסויימים (רלוונטים למשל לערבים).  חוק הבנקאות מעניק סעד של פיצויים (סעיף 15) בקובעו שהוראות החוק באו להוסיף על הוראות כל דין (סעיף 18).

מוצע לאחר כניסת החוק לתוקף:

התובעים – בעל חשבון וערב ;

משתתף בדיונים -המועצה לצרכנות, או גוף צרכני מתאים.

היקף התביעה – ניתנת להפחתה בהתחשב בפגיעה אפשרית ביציבות הכלכלית של הבנק(או חברה גדולה לאור ההגדרה של שירות חיוני לציבור).

הסעד –אפשרות דחיה של פיצויים  אם הנזק שייגרם רב מהתועלת.

מיני בודק לעניין פשרה-

סעיף 19 (ב)(1)– אם הצדדים רוצים להתפשר הם צריכים למנות בודק שהוא יבדוק את הפשרה.

מי זה הבודק? משהו שאין לו קשר לאחד מהצדדים, יש מחלוקת בין שופטי בית משפט המחוזי ועוד לא עבר לעליון. הבודק צריך לבדוק את הצעת הפשרה, את הנתונים, כתבי הטענות  וכו'. לפעמים למשל מדובר בחישובי ריביות מסובכים לאורך שנים שדורשת כלכלן. בית המשפט לא חייב למנות בודק- החוק לוקח את זה כברירת מחדל ראשונה.

ניתן להחיל פטור מבודק, ולקבוע שחוות הדעת לא נדרשת והטעם המיוחד הוא כי המדובר בענייני חשבון גרידא. אם למשל מדובר בתביעה על עמלת שורה מדובר בחישוב פשוט כמה גבו יותר (מכפלת העמלה בלקוחות) ובתי משפט מוותרים. הרעיון שבודק דיי מעכב את התהליך.

מה קורה אם היועמ"ש או המועצה לצרכנות מצטרפים ומביעים עמדההאם יש צורך במקרה כזה במינוי בודק?

אם מדובר בגופים שבאים לטעון לטובת הציבור, אין צורך למנות בודק לקבוע אם הדבר נועד לטובת הציבור אם לא.

החוק תובענות ייצוגיות משלב פרוצדורה ומהות– בקשר לפרשנות של לקוח ולתוספת ומה שאפשר להוסיף בהגדרה (חוקים אזרחיים ופליליים).  בית המשפט לא התנתק מהעבר ונראה כי פסיקה קודמת בעיקר בנושא תנאים מקדמיים, עשויה להיות רלבנטית.

הוראות כלליות נוספות

סעיף 15 לחוק– דן בדבר השתתפות בדיונים של חבר קבוצה/ רשות. המרצה מדבר על עו"ד שייצג קבוצה שהתנגדה לבקשה אך השתתפותו הביאה לשיפור ההסדר הסופי ונקבע כי הוא זכאי לשכר טרחה מכיוון שתרם לדיון. לדעת המרצה זה עלול לגרום לדיונים נוספים והתערבות מוגזמת בהליך מצד עו"ד שאינם מייצגים את הקבוצה התובעת.

המשמעות של הסתלקות– אחרי שאני מקבל את התגובה של הבנקים ואני רואה שאין לי עילת תביעה או שאני מתחרט אני יכול להגיש הסתלקות מנומקת בתצהיר מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מהי הגדרת לקוח לענין תאגיד בנקאי, שנגדו ניתן להגיש תובענה יצוגית?

מה קורה אם מגיע צד שלישי והוא רוצה לתבוע את הבנק

פס"ד יהב– שפירא ואח' הינם זוכים בתיקי הוצל"פ שונים. כל אחד מהם פנה ללשכת ההוצל"פ לגבות את חובו, במסגרת זו הגישו שפירא ואח' בקשה לעיקול כספי צד ג ' שנמצאים אצל

הבנקים, וכן מסירת מידע בקשר לכספי חייבים שנמצאים אצלם.הפרוצדורה היא: הגשת בקשה למערכת הממוחשבת של ההוצל"פ,  זו שולחת אותם ג"כ באותה מערכת, לצד ג', לעניננו. לבנקים.

כל בקשה כזו מחוייבת בסכום של 9 ₪ (אח"כ הופחת ל-7 ₪). טענות הבנקים: צד ג' אינו לקוח של הבנקים, יש להגביל את התוספת לחוק התובענות הייצוגיות רק ללקוחות הבנקים בלבד, אין להפוך זוכה ללקוח של הבנק בעל כורחו של האחרון והבנק אינו נותן שירות לצד ג' אלא ממלא הוראת הדין. בית המשפט העליון , השופט רובינשטיין ובהסכמת השופטים ג'ובראן ופוגלמן, נתן רשות ערעור, דחה את הערעור ופסק כי:  בדרך כלל יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ולא בדיון מקדמי, קל וחומר לבקשות רשות ערעור המכוונות כלפי דחיית בקשה לסילוק בקשת אישור על הסף, שעה שהבקשה לאישור עצמה טרם נדונה והוכרעה. בנוגע לבקשות רשות ערעור שעניינן אי דחייתה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, כבענייננו, צריכה היד להיות קפוצה יותר. ככלל, יש לשקול בקשת רשות ערעור, בהתאם לתבחינים שנקבעו בפסיקה, רק אחרי שבימ"ש המחוזי הכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולא בהליכי ביניים, במסגרת הליך אישור הבקשה. חרף האמור, שיקולי יעילות תומכים לדון ולהכריע בבקשות לגופן.  יש לפרש את המונח שבסעיף 3 לתוספת השנייה לחוק – "בקשר לעניין שבינו לבין לקוח"  באופן שכולל ציות לצו עיקול. בנידון עסקינן בלקוח. יש ליתן פרשנות מרחיבה של מסגרת פעולתם של הבנקים, נוכח ייחודיותם במערכת הכלכלית אל מול האדם ה"קטן". ציות לצווי עיקול הוא עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק. בנק חייב לציית לצווי עיקול, והוא עושה זאת בכובעו כבנק. מדובר בשירות הניתן על ידי תאגיד בנקאי, ולפיכך יוצר יחסי בנק-לקוח. הבנק נותן שירות זה במהלך העסקים הבנקאי הרגיל. מדובר בגוף המחזיק נתח אדיר מכספי הציבור ולכן כאשר השירות ניתן על ידי בנק יש לראות בזוכה משום "לקוח" לעניין זה. סיפת הסעיף לפיה "בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" משמעו כי הלקוח אינו חייב להיות מי שקשר את "גורלו" לצורך פעילותו הפיננסית בבנק, ואף לא מי שערך עסקה מזדמנת, אלא גם מי שנזקק לשירותי הבנק במובן הרחב.  מנגנון התובענה הייצוגית הולם. קביעה כי לעניין החוק מתקיימים בין מעקלים ובנקים יחסי בנק-לקוח, מגשימה את מטרות החוק. פרשנות תכליתית, ויישום תכליתי של מטרות החוק והגדרותיו, בנסיבות דנא, מאפשרות לראות בציות לצווי העיקול משום שירות שמספקים הבנקים, ואין עילה לדחות את בקשת האישור על הסף. במישור תכלית הדין אין מקום, לענייננו, להבחין בין הבנקים וקופות הגמל.  לסיכום, לעניין החוק, ציות לצווי עיקול בא בגדרי שירות בנקאי בגדר "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח". כך שלמעשה תביעה המוגשת על-ידי נושה שהטיל עיקול על חשבון הבנק של החייב, נגד הבנק, נכנסת בגדר תביעה "נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו", כאמור בסעיף 3 לתוספת השנייה לחוק.

תרמית והטעייה

כאשר אדם מציג מצג שווא בין במעשה או במחדל, אני מסתמכת על מצג זה, ואני ניזוקתי.

בנק שהטעה לקוח, מה הבנק עשה? נדרש מעשה או מחדל שהלקוח הסתמך עליו וכתוצאה מזה שינה את מצבו לרעה. זו ההגדרה הקלאסית בדיני חוזים.

בפס"ד ברזני- חוק הגנת הצרכן סעיף2 קובע שאסור לעוסק לפרסם פרסום מטעה .

–          בזק יצאה במסע פרסום לגבי שיחות לחו"ל, היא פרסמה שהחיוב יהיה לפי זמן אך למעשה הוא היה לפי פעימות מונה.(אין ספק לגבי זה)

–          מר ברזני תבע את בזק על כל ההפרשים שהיא גבתה ממנו, הפרשי גביה.

–          מר ברזני מעלם לא נחשף לפרסומת והוא לא הסתמך על הפרסומת

–          למר ברזני נגרם נזק, חסר הקשר בין הנזק שנגרם לברזני לבין ההתנהגות הפסולה של בזק, קשר סיבתי: הוא עיקרון בפקודת הנזיקין ולא רשום בחוק להגנת הצרכן.

–          בזק טענה שיש להחיל את העקרונות הכללים לעומת זאת ברזני טען שלא צריך.

–          חוק הגנת הצרכן סעיף 31 קובע שמעשה עוולה לפי חוק הגנת הצרכן הוא כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין.

–          (רציו) דעת רוב, השופט חשין: החוק בעצמו קובע שהעוולת בחוק ההגנה על הצרכן הן כמו העוולות בפקודות הנזיקין, כאילו הושתלו בפקודת הנזיקין. ולכן העקרונות הכללים חלים, אין קשר סיבתי, מר ברזני לא הוכיח שההטעיה בפרסום גרמה לו לקנות את המוצר(כתוצאה מכך נגרם לו נזק), התביעה נדחית.  (גישה פורמלית)

–          (אוביטר) כמו כן השופט חשין מציין שגם ללא סעיף 31, ההגיון אומר שכן צריך להחיל את העקרונות הכלליים על העוולה.

–          דעת מיעוט, מצא,שטרסברג-כהן: חוק הגנת הצרכן, יש לו תכלית מיועדת, נכון שהוא בא מדיני הנזיקין אבל הוא בא להגן על אוכלוסיה מיוחדת, הוא בא לאפשר לצרכן לתבוע ולהגן על זכויותיו. כאשר מלבישים את העקרונות הכלליים על העוולה מחוק הגנת הצרכן, אנחנו פוגעים בצרכן ובחוק עצמו.דרישה של קשר סיבתי במקרה זה של הטעיית הצרכן לא עולה בקנה אחד עם המטרה של הסעיף שאוסר על פירסום מטעה. מאוד קשה להוכיח שבגלל הפרסומת ותכניה קנו את המוצר, יש שוני מהותי ואי אפשר להחיל באופן אוטומתי. (גישה מהותית).

–          חוק הגנת הצרכן אחד האמצעים להגנה הוא תובענה ייצוגית, מאפשר להגיש תביעה בשם הרבה אנשים, לפרט קשה להגיש תביעה נגד החברה הגדולה ולהרבה אנשים מאוחדים יותר קל.

–          אם ברזני היה מנסה לתבוע תביעה ייצוגית, התביעה הייתה חסרת ערך כי הוא היה צריך להוכיח עבור כל אחד קשר סיבתי

רחמן נוני נ' בנק לאומי – "יש מקום לבטל את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הוכיחו המערערים קיומו של קשר סיבתי. בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהמערערים ידעו אודות עמלת הפירעון המוקדם לפני שפרעו את ההלוואה השנייה מנתקת את הקשר הסיבתי בין העדר הגילוי לבין הנזק שנגרם להם. זאת הואיל וסבר שהמערערים היו יכולים למנוע את הנזק, לו בחרו להימנע מהפירעון המוקדם. במילים אחרות, לשיטת בית משפט קמא הידיעה המאוחרת של המערערים ריפאה את הפגם שבהעדר הגילוי מצידו של הבנק. ואולם קיימת אפשרות כי למערערים נגרם נזק מעצם העובדה שנטלו את ההלוואות מבלי לדעת על קיומה של עמלת פירעון מוקדם. כך למשל, אילו ידעו המערערים על קיומה של עמלת פירעון מוקדם ייתכן שהיו בוחרים ליטול הלוואה אחרת ו(למשל, הלוואה לטווח קצר יותר). אפשרות זו יש לברר לגופה, ואף למטרה זו מושב התיק לבית המשפט המחוזי. כמו כן נראה כי גם שאלת עצם דרישת הוכחות של קשר סיבתי במקרה דנא, ראויה לשיקול נוסף. ענין זה מעורר שאלות לא פשוטות. הראשונה בהן היא האם יש להחיל את ההלכה שקבע בית משפט זה לענין עילת ההטעיה… גם כשמדובר בעילה של אי-גילוי."

 

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי…
עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד…
עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים
עו"ד נועם קוריס – חובת האמון הכללית של בעלי מניות …
נועם קוריס עו"ד – מגע משלים


עו"ד נועם קוריס – ס.א.ל
נועם קוריס עו"ד – ניופאן
עו"ד נועם קוריס – עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס – מד"א
עו"ד נועם קוריס – עמותת ידיד
משרד עורכי דין נועם קוריס – ל.א לאלימות נגד נשים
נועם קוריס -עיגולי שמחה
משרד עורכי דין נועם קוריס המלצה עמותת "מגע משלים"
ירידה בכמות העסקאות – מחירי הנדל"ן קורסים…
עו"ד נועם קוריס – "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
עו"ד נועם קוריס – בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי…
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים – שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / …
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס

על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו…
היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
בין המעולה למושל בנפשו – עו"ד נועם קוריס…
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם…
ערכים במבחן התיאולוגיה והאתיקה / עו"ד נועם קוריס…..
עו"ד נועם קוריס – מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות-…
משפט עברי – סקירה של סוגי מערכות השיפוט…
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
על סדרי הדין במשפט העברי / עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona