עו"ד נועם קוריס- תצהיר ללא חקירה וכלל עדות השמועה

עו"ד נועם קוריס- תצהיר ללא חקירה וכלל עדות השמועה

הלכה היא כי תצהיר מוגש כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, בכפוף לזכות החקירה הנגדית של המצהיר על ידי הצד שכנגד. בלא חקירה על התצהיר, נחשב תוכנו של התצהיר לעדות שמיעה ואין לו כל ערך ראייתי. בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בנסיבות מסויימות, יש מקום להתחשב בתצהיר עדות, אף ללא חקירה אודותיו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנושאים דיוניים-ניהוליים וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות מסוג זה למעט במקרים חריגים. התערבות בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולסוגיות דיוניות תהיה מוצדקת כאשר נוצר חשש לעיוות דין או כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות [ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 203 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 211-210 (1990). כן השוו: רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פסקה 11 (7.5.2014)]. בית המשפט העליון קבע, שעניינו של תצהירו של הנפטר בתיק רע"א  1586/17 אינו נופל בגדר אותם החריגים המצדיקים התערבות.

נועם קוריס - עוד נועם קוריסלמעלה מן הצורך, נקבע שבית המשפט המחוזי צדק בקבעו כי אין מקום להוציא את תצהיר המנוח מן התיק, וכי העובדה שלא ניתן לחקור את המנוח על תצהירו תובא בחשבון במישור המשקל הראייתי שיינתן לתצהיר. הלכה היא כי תצהיר מוגש כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, בכפוף לזכות החקירה הנגדית של המצהיר על ידי הצד שכנגד. בלא חקירה על התצהיר, נחשב תוכנו של התצהיר לעדות שמיעה, ככל שהוא מובא להוכחת אמיתות תוכנו [השוו: יעקב קדמי על הראיות חלק שני 921 (2009) (להלן: קדמי)]. במקרה דנן בית המשפט ביסס את החלטתו על המגמה בפסיקה להרחיב את החריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, והנטייה לצמצם ככל האפשר את תחומי "איסור הקבילות" ולהעביר את מרכז הכובד למישור המהימנות והמשקל [קדמי, 677-671; עניין כהן, פסקה 21 והאסמכתאות שם]. בית המשפט נתן את דעתו להבדלים בין עניין כהן, העוסק בבקשת רשות להתגונן, לבין המקרה הנוכחי שעניינו בהמרצת פתיחה. מבלי שהתעלם מן השוני בין שני סוגי ההליכים, מצא בית המשפט כי יש מקום לפעול בהתאם לרציונליים שעמדו בבסיס פסק הדין בעניין כהן, ולהותיר את תצהיר המנוח בתיק, אף בנסיבות המקרה דנן. לנוכח האמור, ובעיקר על רקע המגמה בפסיקה לצמצום הסייגים על קבילותן של ראיות והותרת שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר למשקלן, קבע בית המשפט העליון כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מוצדקת אף לגופה.

בית המשפט העליון אף קבע, כי מבקשי הוצאת התצהיר מתיק בית המשפט ישאו גם בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

 

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

תושב כפר סבא ותושב נצרת היו מעורבים עם רכביהם בתאונת דרכים שקרתה ביניהם באילת, הצדדים מתווכחים באיזה בית משפט יש לדון בטענותיהם, מה פסק בית המשפט העליון ?

משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות

המחלוקת הגיעה אל שולחנו של בית המשפט העליון שקבע, כי עניינן של שתי התובענות בנזקי רכוש שנגרמו בתאונה שהתרחשה ביום 6.4.2017 באילת. הצדדים כולם מסכימים לאיחוד הדיון. עם זאת, דעותיהם חלוקות באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד. המבקשים טוענים כי יש לקיים את הדיון בבית המשפט השלום בכפר סבא, שם הוגשה תביעתם, ומכיוון שהעדים הצפויים מטעמם מתגוררים בסמוך. המשיב 1 מתנגד לקיום הדיון המאוחד בכפר סבא וטוען כי יש לקיומו בבית משפט השלום בנצרת. זאת, נוכח היתרון הדיוני שקיים לתובע בבחירת המקום בו תידון תביעתו, מכיוון שהעדים מטעמו מתגוררים במחוז צפון, ובשים לב כי בהליך המתנהל בכפר סבא טרם נקבע מועד דיון בעוד ההליך בנצרת קבוע לדיון ביום 7.1.2018. המשיב 2 מסכים לקיום הדיון בבית משפט השלום כפר סבא.

81a3b-nk

בית המשפט העליון קבע, כי דין הבקשה להתקבל. איחוד הדיון יביא לייעול הדיון, וימנע סיכון לקבלת החלטות שונות ואף סותרות באותו עניין. באשר למקום בו יתנהל הדיון המאוחד, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לקיום הדיון בבית משפט זה או אחר. לפיכך, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים במקום בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, הוא בית משפט השלום בכפר סבא.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

 

עו"ד נועם קוריס –  על הדורסנות של אתרי החדשות וגוגל ולמה אזרחי ישראל הם סוג ב' ?

עו"ד נועם קוריס –  על הדורסנות של אתרי החדשות וגוגל ולמה אזרחי ישראל הם סוג ב' ?

עו"ד יונתן מילר התעורר בוקר אחד וגילה שבכל כותרות העיתונים נרשם שעו"ד ינותן מילר הינו עבריין נמלט שגנב כספים מלקוחות. מסתבר שכיום הסיוט הזה יכול להיגרם לכל ישראלי, ולפחות עד שגם אזרחי ישראל יקלו את זכויות אזרחי אירופה- להימחק מגוגל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון, תיאר את האירוע ואת הכרעתו, בערך כך: המערער הוא עורך דין מוסמך, חבר בלשכת עורכי הדין בישראל. בשנת 2005 הורשע עורך דין בעל שם זהה לשמו של המערער ב-7 עבירות של גניבה בידי מורשה, נגזר עליו עונש מאסר בפועל וקנס כספי, ונשללה חברותו בלשכת עורכי הדין (להלן: עוה"ד המורשע). בשנת 2014 או בסמוך לכך, גילה המערער כי מבין הקישורים הראשונים שמתקבלים בביצוע חיפוש של צירוף המילים 'עו"ד יונתן מילר' בגוגל, ישנם קישורים לכתבות שהתפרסמו באתריהן של המשיבות 1-3 ,המתארות את הליכי המשפט שהתנהלו נגד עוה"ד המורשע. בכיתוב על גבי קישורים אלה, שהוא למעשה ביטוי לכותרות הכתבות כפי שהן מופיעות באתרי המשיבות 1-3 ,נכתב בין היתר כך: "46 חודשי מאסר בפועל לעו"ד יונתן מילר שגנב 2 מיליון שקל מכספי…" (כותרת הידיעה באתר המשיבה 1) להלן: המשיבה 1 או אתר הארץ)); "עו"ד ישראלי שנחשד בהונאה הוסגר מדרא"פ" (כותרת הידיעה באתר המשיבה 2) להלן: המשיבה 2 או אתר YNET;(( "הוארך מעצרו של עו"ד יונתן מילר שהוסגר לארץ ע"י שלטונות…" (כותרת הידיעה באתר המשיבה 3) להלן: המשיבה 3 או אתר News1.(( 3 . ביום 2014.8.11 פנה המערער אל המשיבות 1-3 בדואר ובדוא"ל, וביקש להסיר את הכתבות מאתריהן, מכיוון שקישור שמו למעשים פליליים פוגע בשמו הטוב ובפרנסתו. ביום 2014.8.13 השיב ב"כ המשיבות 1-2 לפנייתו של המערער, וציין כי "מטעמים עקרוניים ובשל החשיבות של שלמות הארכיון" אין בדעת הארץ ו-YNET להסיר את הכתבות. כמו כן ציין ב"כ המשיבות 1-2 ,כי בכותרת המשנה של הכתבה שפורסמה באתר YNET ובגוף הכתבה שפורסמה באתר הארץ, ישנם פרטים שמבהירים לקוראים היטב כי הכתבה אינה עוסקת במערער אלא בעוה"ד המורשע. לצד זאת, צוין במכתב כי שתי המשיבות "מוכנות לשקול בחיוב הוספת הערה שתבהיר לקוראים שאין לך (למערער – נ' ס') כל קשר לעו"ד יונתן מילר שהוזכר בכתבה". המשיבה 3 – אתר News1 – לא הגיבה לפנייה זו של המערער. משסורבו בקשותיו, פנה המערער ביום 2014.9.21 לגוגל בבקשה שזו תסיר ממנוע החיפוש שלה את הקישורים לכתבות; גוגל סירבה לבקשה, תוך שהפנתה את המערער להסדיר את העניין אל מול המשיבות 1-3. 4 .בחודש מאי 2016 שב המערער ופנה אל כלל המשיבות בבקשה להסיר את הכתבות מאתריהן. ב"כ המשיבות 1-2 דחה את הבקשה, וציין כי "עסקינן בדיווח נכון והוגן על הליך משפטי". העורך הראשי של אתר News1 דחה אף הוא את טענותיו של 2 המערער, וטען כי מדובר בכתבה המבוססת על החלטה שיפוטית. עם זאת, 3 המשיבות הציעו למערער להוסיף הערה בגוף הכתבה, אשר תבהיר לקוראים כי האמור בפרסום אינו מכוון אליו. גוגל ציינה בתשובתה כי התוכן אינו מצוי בשליטתה, ולכן שבה והפנתה את המערער אל האתרים שבהם פורסמו הכתבות. נוכח תשובת המשיבות, הגיש המערער תובענה נגדן לבית המשפט המחוזי, שבה ביקש ליתן צו עשה שיורה למשיבות להסיר את הכתבות מאתריהן. עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי 5 .בראשית דבריו עמד בית המשפט המחוזי על טענות הצדדים. הטענה העיקרית של המערער היתה כי המשיבות 1-3 נושאות כלפיו באחריות מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965) להלן: החוק או חוק איסר לשון הרע). לדידו, גולש סביר המחפש מידע על אודותיו ברשת האינטרנט עלול להסיק כי הכתבות מכוונות אליו, וזאת נוכח העובדה שמאז שלילת חברותו של עוה"ד המורשע בלשכת עורכי הדין, המערער הוא עוה"ד היחיד בישראל הנושא את השם יונתן מילר. עוד טען המערער, כי במועד פרסום הכתבות היה על המשיבות 1-3 לבדוק שמא קיים עו"ד נוסף בעל שם זהה לשמו, ומכיוון שלא עשו זאת, הן אינן זכאיות להגנה הקבועה בסעיף 15)1 (לחוק. זאת ועוד, המערער טען כי לאחר שהביא לידיעת המשיבות את הפגיעה הנגרמת לו כתוצאה מהפרסום, המשך הפרסום מצדן עולה כלפיו כדי רשלנות. 6 .בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה וקבע כי "הכתבות הינן בגדר פרסומים מותרים לפי סעיף 13)7 (לחוק, שכן עניינן בהליכים משפטיים בהם היה מעורב עוה"ד המורשע ואשר התנהלו בדלתיים פתוחות […]. בענייננו, לא נשמעה כל טענה, גם לא מצד המבקש עצמו, כי הכתבות אינן עוסקות בהליכי משפט בהם היה מעורב עוה"ד המורשע או כי תוכנן לא מהווה דיווח 'נכון והוגן' על שהתרחש בהליכים אלו […]. בכך, די כדי להכלילן במסגרת הפרסום המותר הקבוע בסעיף 13)7 (לחוק באופן בו אין הן יכולות לשמש עילה למשפט" (פסקה 29 .(משקבע כך, לא ראה בית המשפט המחוזי נפקות מעשית לבחינת השאלה האם הפרסום בכתבות עולה כדי לשון הרע כלפי המבקש. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי, כי למרות שנשללה חברותו של עוה"ד המורשע בלשכת עורכי הדין, אין מקום להורות למשיבות לתקן את הכתבות, שהרי האמור בהן היה נכון לעת פרסומן. זאת ועוד, קבע בית המשפט המחוזי, שכאשר הפרסום חוסה תחת הסייג שבסעיף 13)7 (לחוק – בשונה ממצב שבו נטען כי הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב – לא קמה במועד הפרסום חובה לברר האם קיים אדם נוסף בעל שם זהה לשמו של מושא הפרסום. אשר לטענת המערער לפיה קמה לו עילת תביעה מכוח עוולת הרשלנות, פסק בית המשפט המחוזי כי בשל קיומו של הסדר ספציפי בחוק איסור לשון 3 הרע, אין מקום לדון בטענות לפגיעה מכוח עוולות נזיקיות כלליות אחרות כגון עוולת הרשלנות. 7 .על יסוד האמור, דחה בית המשפט המחוזי את תובענתו של המערער, וקבע "שהכתבות הינן בגדר פרסומים מותרים […] וכי המשיבות אינן נושאות באחריות פלילית או אזרחית בגינן כלפי המבקש" (פסקה 33 .(בשולי הדברים העיר בית המשפט המחוזי, כי על אף שאין ביכולתו של המשפט להציע מזור למצוקתו הכנה של המערער, טוב יעשו הצדדים אם ישקלו פתרונות שייטיבו עם המערער, משום ש"זה נהנה וזה לא חסר" (פסקה 34.( מכאן הערעור שלפנינו. עיקרי טענות הצדדים בערעור 8 .לטענתו של המערער, פרסום הכתבות אינו פרסום מותר לפי סעיף 13)7 (לחוק, מכיוון שתחולתו של סעיף זה היא אך ורק כלפי האדם שאליו כּוּונה הכתבה ולא כלפיו. לחלופין, טוען המערער, כי גם אם יקבע שהסעיף חל כלפי כל אדם, הרי שבנסיבותיו של המקרה דנן אין לראות את הפרסום שנעשה כ"נכון והוגן". לדידו, בטרם הפרסום היה על המשיבות לברר האם קיים עו"ד נוסף בעל שם זהה לשמו של עוה"ד המורשע. עוד טוען המערער, כי התוצאות המתקבלות במנוע החיפוש של גוגל מהוות פרסום המתחדש מדי יום ביומו, ומשכך הן אינן משקפות נכוחה את המציאות כיום, וממילא אינן מהוות פרסום נכון והוגן. המערער מפנה גם לפסק הדין שניתן בבית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי, שבו נקבע כי כאשר המידע הפוגעני הופך ללא רלבנטי זכאי האדם מושא אותו מידע לבקש את הסרתו. עוד טוען המערער כי באיזון הראוי שבין האינטרסים המתנגשים, יש לבכּר את האינטרסים שלו על פני אלה של המשיבות, וזאת הן בשל הפגיעה המתמשכת בו, הן בשל שחיקת האינטרס הציבורי כתוצאה מהזמן הרב שחלף. לא זו אף זו, טוען המערער, כי המשך פרסום הכתבות והמשך ההפניה אליהן מגוגל, חרף העובדה שהפנה את תשומת לב המשיבות לפגיעה בו, עולים כדי רשלנות, ויש בהם משום שימוש שלא בתום לב ובדרך מקובלת בהגנה שהעניק החוק למשיבות. יתר על כן, המערער סבור כי קיימת לקונה בדין הישראלי בנוגע לסוגיות שלפנינו, ובכללן סוגיית לשון הרע באינטרנט, וכי יש למלא חסר זה בהתאם לאמור בחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 .עוד טוען המערער, כי שגה בית המשפט המחוזי כשהשית עליו הוצאות משפט בשיעור גבוה, וכי בנסיבות העניין היה נכון לקבוע כי כל צד ישא בהוצאותיו. לא למותר לציין, כי בהודעת הערעור מציין המערער כי "בקשתו הינה להסרת הקישורים הרלוונטיים שבמנוע החיפוש של 'גוגל' ולא בהסרת הכתבות עצמן 4 מאתרי המשיבות 1-3 ."בסיכומי התשובה חזר המערער על עיקרי טענותיו; כמו כן ציין המערער כי אין בהצעת המשיבות להוסיף הערה בגוף הכתבות כדי להפחית מהפגיעה בשמו הטוב ובפרנסתו, שכן גולשים רבים מסתפקים בקריאת הכותרות המוצגות בגוגל ואינם שוקדים לקרוא את הכתבות עצמן. 9 .המשיבות 1-2 טוענות כי יש לדחות את הערעור מחמת העדר עילה, וכן מכיוון שבערעור שינה המערער את הסעד המבוקש, שכן עד כה ביקש כאמור להסיר את הקישורים לכתבות, ולא את הכתבות עצמן. עוד טוענות המשיבות 1-2 ,כי סעיף 13)7( לחוק נועד להגן על התועלת הציבורית הטמונה בדיווחים על אודות הליכים משפטיים, ומשכך תחולתו היא כלפי כל אדם העלול לחוש נפגע מהפרסום. כל פרשנות אחרת – כך סוברות שתי המשיבות – תרוקן מתוכן את הוראות סעיף 13)7 ,(ותוביל ל'אפקט מצנן' בסיקור הליכים משפטיים. עוד טוענות המשיבות 1-2 ,כי הפרסום בכתבות מוגן מכוח הגנת 'אמת הפרסום' הקבועה בסעיף 14 לחוק, שכן הנאמר בכתבות הוא אמת; הן במועד פרסומן, הן כיום. עוד נטען, כי אין להטיל על כלי התקשורת חובה לברר בטרם הפרסום האם קיים אדם נוסף בעל שם זהה לשמו של מושא הפרסום. לצד זאת, נטען כי בגוף הכתבות ישנם פרטים שמהם ניתן להבין בבירור שהכתבה אינה מכוונת כלפי המערער. בד בבד, שתי המשיבות שבו על הצעתן להוסיף הערה בגוף הכתבות שתבדל באופן ברור את המערער מן האמור בהן. זאת ועוד, טוענות המשיבות 1-2 ,כי הפסיקה בישראל דחתה את טענת המערער שלפיה כל 'שליפה' של כתבה מהארכיון כמוה כפרסום מחודש שלה, וכמו כן לא אומצה בארץ פסיקת בית המשפט של האיחוד האירופי הנ"ל שאליה הפנה המערער. לא זו אף זו, נטען כי בשל קיומו של הסדר פרטיקולרי בחוק איסור לשון הרע, אין לבחון את הפגיעה במערער על יסוד עוולת הרשלנות. יתרה מכך, המשיבות 1-2 גורסות כי בשל העובדה שהכתבות פורסמו לפני למעלה מ-7 שנים התיישנה התובענה; ולחלופין, התנהלות המערער לוקה בשיהוי משמעותי. עוה"ד המורשע נדון בשנת 2005 ,והמערער נקט פעולות בעניין זה, לראשונה רק בשנת 2014. 10 .טענותיה של המשיבה 3 דומות בעיקרן לטענותיהן של המשיבות 1-2; המשיבה 4 – גוגל – טוענת כי יש לדחות את הערעור מכיוון שאינו מגלה עילה כלפיה, שהרי עניינו של המערער אינו נמנה על העניינים שלגביהם נקבע בפסיקה כי קיימת חובה להסיר את תוצאות החיפוש. עוד טוענת גוגל, כי פסק הדין שניתן בבית המשפט לזכויות אדם של האיחוד האירופי אינו רלבנטי לענייננו, מה גם שמדובר בנימוק שלא נטען לפני הערכאה הדיונית. לבד מן האמור, טענותיה של גוגל חוזרות בעיקרן על  טענותיהן של יתר המשיבות.

בית המשפט העליון בישראל קיבל את עמדת אתרי החדשות וגוגל ודחה את עתירתו של עו"ד יונתן מילר. ייתכן שאם לאזרחי ישראל היו אותן הזכויות כמו אזרחי אירופה, עו"ד יונתן מילר לא היה צריך לעמוד במצב בו הוא נמצא ואשר כל ישראלי עלול להימצא בו מחר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס: על התרסקות הביטקוין והתפוצצות הבועה

עו"ד נועם קוריס: על התרסקות הביטקוין והתפוצצות הבועה

שער הביטקוין שכבר נשק ל 20,000 דולר לכל ביטקוין משלים קריסה של קרוב ל 50% מערכו יחד עם יתר המטבעות הדיגיטליים ששעריהם מתרסקים בימים האחרונים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס: על בועת הביטקוין ומטבעות וירטואלים | ישראל היום

עו"ד נועם קוריס – על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

כתבתי מספר טורים בדבר המטבעות הדיגיטליים, ביטקוין, לייטקוין, אתריום ואח' המבוססים על טכנולוגיות הבלוקצ'ין שמשמעותה פיזור המידע בצורה מוצפנת על פני מחשבים רבים וללא מחשב ראשי שיכול לשלוט בעצמו על המערכת והסברתי על טכנולוגיית הבלוקצ'ין שהיא אכן טכנולוגיה מהפכנית וחדשנית שמאפשרת על ידי פיזור מידע מוצפן על פני מחשבים רבים לכך שהמידע מוגן, לא ניתן עוד לפרוץ למחשב הראשי וממנו להשפיע על המחשבים האחרים ואף לא ניתנת האפשרות לאדם אחד לשלוט בנעשה או לסגור את השאלטר.

אחרי שבישראל יצא ראש הרשות לניירות ערך כנגד הביטקוין והודיע על אי הכללת חברות העוסקות בבלוקצ'ין במדדים שמענו בתקשורת על עוד החלטות משמעותיות של ממשלת סין ואף של ממשלת דרום קוראיה ואינדונזיה בדבר האיסור על המסחר בביטקוין נראה ששערי הביטקוין צונחים בצניחה חופשית.

רק לפני שבועות ספורים נשק שער הביטקוין לסכום של 20,000 דולר אמריקאי לכל ביטקוין עד אשר התחלנו לשמוע על חלקיקי הביטקוין לפי השיטה, הסמושי שהינו בעצם הכינוי של האגרות של הביטקוין והנה השלים הביטקוין ירידה של חמישים אחוז והוא נסחר כבר בסביבות העשרת אלפים דולר ליחידה.

כדאי לציין, שלי באופן אישי מפריע בזבוז האנרגיה העצום הנלווה למהפכת הביטקוין, כאשר לפי פרסומים שונים מגיע בזבוז האנרגיה והחשמל סביב כריית הביטקוין לכדי אחוז אחד מצריכת החשמל בעולם- ובמילים אחרות מהפכת הביטקוין שורפת לנו משאבי טבע ואיכות חיים במציאות- בשביל לכרות עוד צפנים דיגיטליים.

קשה לי למצוא את ההיגיון בבזבוז אנרגיה ובהשחתת משאבים משמעותיים בשביל דבר שלמעשה אינו שווה כלום, לפחות לא בערכו המהותי.

נראה שבעניין הביטקוין התערבבו להם הונאה, חלום וטכנולוגיה בצורה כזו שתומכי מהפכת הטכנולוגיה של הבלוקצ'ין משווים אותה למהפכת האינטרנט עצמו, שכן גם האינטרנט מבוסס על כך שאין אדם אחד שיכול לשלוט בנעשה בו ועצם השיתוף והעדר ההיררכיה ברשת יצרו כעובדה רשת עוצמתית למדי, שאין אדם בעולם שיוכל לשלוט עליה בעצמו.

בתור טכנולוגיה כאמור, אין ספק שהביטקוין הביא חידוש משמעותי שעוד ישנה את העולם אך דווקא השימוש בטכנולוגיה לצורך מטבע וירטואלי מטעה רבים על פני הכוכב הנשבים בעליונות הטכנולוגיה והחזון שהולבש עליה בדבר כסף שאינו מצוי בשליטת הבנקים או המדינות.

בתור השקעה למשל, ביטקוין הינו מוצר השקעתי מסוכן למדי ולא באמת יכולה להיות מחלוקת אמיתית על העובדה שמדובר בבועה שהתנפחה והתנפחה עד שהגיעה לשווי של מדינה בינונית או של חברות הענק- למרות שבפועל אין בעצם שום ערך מאחורי המטבע הדיגיטלי.

יוצא, שהשקעה בביטקוין היא הרבה יותר הימור מהשקעה ואין שום דרך כלכלית להעריך האם הביטקוין יעלה או יירד והאם יש הצדקה לעליותו או ירידתו של שער הביטקוין.

בין לבין, ודווקא בגלל שאין אף מדינה שעומדת מאחורי הביטקוין ושכל המנגנון הוא אנונימי לחלוטין, שדווקא הניצול לרעה של השיטה הוא זה שמסוכן למשקיעים מכל, כאשר איבוד קוד או סיסמא יובילו בהכרח לאיבוד כל הזכות שלנו בביטקוין, ללא שום דרך שחזור של המערכת.

בעיה נוספת שבה מערכת הביטקוין נתקלת שוב ושוב היא הפריצה לבורסאות הביטקוין וגניבת המטבעות הוירטואליים ממחזיקי הביטוקין, על ידי האקרים. בעיה זו הינה בעיה משמעותית למדי שכן להבדיל מכספים שאנו שומרים בבנק ואותם הבנק מבטח, הרי שבורסות הביטקוין אינן מבוטחות ובכל פעם נפרצת בורסת ביטקוין אחרת – דבר המוביל לפשיטת הרגל של הבורסה ולאובדן כספי הציבור המחזיק בביטקוין באמצעותה.

קריסת שערי הביטקוין האחרונה בצל הודעת ממשלת סין על האיסור בביטקוין נראית כבעיה קשה למדי לעתיד המטבע לנוכח הנתונים לפיהם בינתיים 80 % מהמסחר בביטקוין ומכרייתו התבצעו עד לאחרונה בסין ומעתה ואילך המסחר בביטקוין בסין ייפסק, לאור הוצאתו מחוץ לחוק.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

עו"ד נועם קוריס: על ביטקוין בלאגן ומטבעות וירטואלים

עו"ד נועם קוריס: על בועת הביטקוין ומטבעות וירטואלים

קשה שלא להיחשף למבול הפרסומים הבלתי פוסקים בדבר המטבעות הדיגיטליים, ביטקוין, לייטקוין, אתריום ואח' המבוססים על טכנולוגיות הבלוקצ'ין שמשמעותה פיזור המידע בצורה מוצפנת על פני מחשבים רבים וללא מחשב ראשי שיכול לשלוט בעצמו על המערכת.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – על בהלת הביטקוין וסכנת השורט

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

טכנולוגיית הבלוקצ'ין היא אכן טכנולוגיה מהפכנית וחדשנית שמאפשרת על ידי פיזור מידע מוצפן על פני מחשבים רבים לכך שהמידע מוגן, לא ניתן עוד לפרוץ למחשב הראשי וממנו להשפיע על המחשבים האחרים ואף לא ניתנת האפשרות לאדם אחד לשלוט בנעשה או לסגור את השאלטר.

יש מי שסבור, שמהפכת הטכנולוגיה של הבלוקצ'ין דומה למהפכת האינטרנט עצמו, שכן גם האינטרנט מבוסס על כך שאין אדם אחד שיכול לשלוט בנעשה בו ועצם השיתוף והעדר ההיררכיה ברשת יצרו כעובדה רשת עוצמתית למדי, שאין אדם בעולם שיוכל לשלוט עליה בעצמו.

בתור טכנולוגיה כאמור, אין ספק שהביטקוין הביא חידוש משמעותי שעוד ישנה את העולם אך דווקא השימוש בטכנולוגיה לצורך מטבע וירטואלי מטעה רבים על פני הכוכב הנשבים בעליונות הטכנולוגיה והחזון שהולבש עליה בדבר כסף שאינו מצוי בשליטת הבנקים או המדינות.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

בתור השקעה למשל, ביטקוין הינו מוצר השקעתי מסוכן למדי ולא באמת יכולה להיות מחלוקת אמיתית על העובדה שמדובר בבועה שהתנפחה והתנפחה עד שהגיעה לשווי של מדינה בינונית או של חברות הענק- למרות שבפועל אין בעצם שום ערך מאחורי המטבע הדיגיטלי.

יוצא, שהשקעה בביטקוין היא הרבה יותר הימור מהשקעה ואין שום דרך כלכלית להעריך האם הביטקוין יעלה או יירד והאם יש הצדקה לעליותו או ירידתו של שער הביטקוין.

בין לבין, ודווקא בגלל שאין אף מדינה שעומדת מאחורי הביטקוין ושכל המנגנון הוא אנונימי לחלוטין, שדווקא הניצול לרעה של השיטה הוא זה שמסוכן למשקיעים מכל, כאשר איבוד קוד או סיסמא יובילו בהכרח לאיבוד כל הזכות שלנו בביטקוין, ללא שום דרך שחזור של המערכת.

בעיה נוספת שבה מערכת הביטקוין נתקלת שוב ושוב היא הפריצה לבורסאות הביטקוין וגניבת המטבעות הוירטואליים ממחזיקי הביטוקין, על ידי האקרים. בעיה זו הינה בעיה משמעותית למדי שכן להבדיל מכספים שאנו שומרים בבנק ואותם הבנק מבטח, הרי שבורסות הביטקוין אינן מבוטחות ובכל פעם נפרצת בורסת ביטקוין אחרת – דבר המוביל לפשיטת הרגל של הבורסה ולאובדן כספי הציבור המחזיק בביטקוין באמצעותה.

בכל מקרה, קשה להתעלם מהעניין הרב שמגלה המטבע הוירטואלי ביטקוין בקרב הציבור גם לאור הזמינות הרבה בכותרות בתקשורת ובכל המערכת הפיננסית, בארץ ובעולם. אנו רואים כותרות רבות אחרי עלויות חדות מאוד בשערי הביטקוין ואף רואים כותרות לא מעטות על ירידות חדות ופריצות לבורסות ביטקוין שונות.

בצל הסערות הקשות בשוק ההון בישראל ובין היתר לאור הודעת הרשות לניירות ערך לפיה היא תפעל להגן על המשקיעים מפני הסיכון בהימור על ביטקוין ותמנע בפועל את המסחר בביטקוין באמצעות הבורסה, לא חסר מי שממהר לפתוח פוזיציית שורט לביטקוין.

התערבות הרשות לניירות ערך בישראל באה לאחר ששיגעון הביטקוין העולמי ייצר בשבועות האחרונים עניין רב גם בישראל, כאשר שלד בורסאי בשם משאבי טבע הודיע על כוונתו לחתום עסקת מיזוג עם חברה קנדית העוסקת בכריית ביטקוין ובתוך פחות משבוע נהרו משקיעים ישראליים להשקיע בחברה והקפיצו את שוויה ממילונים בודדים לכמעט מיליארד ₪.

משמעות הקפיצה בשווי החברה הייתה בין היתר שאותה חברה עלומה הפכה בין לילה להיות אחת החברות הגדולות בישראל (במקום ה 100 בערך) ומשכך בהתאם לתקנון הבורסה בתל אביב הייתה אמורה החברה להיכנס למדדי תל אביב ובעצם לקבל השקעות גם מקרנות הפנסיה של כולנו.

מסתבר, שבהתאם לתקנוני קרנות הפנסיה וחלק מקרנות הנאמנות המנהלים את כספי הציבור, מרגע שחברה נכנסת למדדי תל אביב היא זוכה אוטומטית להשקעות מסויימות של הציבור, למשל השקעות שמבוססות על המדד הכללי.

בשלב הזה, קם יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' האוזר, והנחה את מנהל הבורסה למנוע את כניסת חברת משאבי טבע (שבינתיים התפרסמה גם כמניית הביטקוין) אל מדדי תל אביב ואף הנחה את מנהלי קרנות הנאמנות להימנע מלהשקיע את כספי הציבור בביטקוין.

בין לבין לצד מרוץ המשקיעים להשקעה בביטקוין עלו גם קולות של משקיעים מתוחכמים יותר שטענו שלאחר עלייה כל כך גדולה בשער הביטקוין צפויה עתה ירידה משמעותית בשערו ולכן בכלל כדאי לקנות פוזיציית שורט על הביטקוין. פוזיציית שורט משמעותה מכירה בחסר וקנה מאוחרת.

הרעיון מאחורי פוזיציית שורט הינו להרוויח דווקא מירידת הערך של מניה או סחורה מסויימת, כאשר לאור שקודם מוכרים את המוצר ורק לאחר מכן רוכשים אותו- הרי שירידה בערכו בפרק הזמן כאמור מניבה רווחים לשורטיסט.

אותי זה לא הפתיע, ששיגעון הביטקוין עצום כל כך עד שאפילו פוזיציית שורט על הביטקוין תהיה מסוכנת מדי, מה גם שאפשר להניח לאור השתוללות השער שגם לאחר הצלחתה של פוזיציית שורט על הביטקוין ימצא עצמו המשקיע השורטיסט מול שוקת שבורה, כאשר הצד השני בעסקה שכן האמין בביטקוין בדיוק הפסיד את מרבית כספו וכאשר אם בכלל יוכל לשלם את זכייתו של השורטיסט.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

 

עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

עו"ד נועם קוריס- הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

 

כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין מבית המשפט העליון הכריע בעתירה שהוגשה על ידי התנועה להגינות שילטונית, תוך שקבע שהעתירה שהוגשה בפניו הינה עתירה ראויה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בפסק דינו, קבע בית המשפט העליון שהעתירה היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. בין היתר הדרישה כי משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים.

במסגרת פסק הדין, הודיע  בית המשפט העליון שהוגש אל שולחנו דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל בראשות הרב מיכה הלוי – רבה הראשי של פתח תקוה.

חברי הצוות, שפעל למעלה משנה, היו – כאמור – הרב מיכה הלוי (יו"ר), הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי לרבנות הראשית, הרב אליהו מלול, יועץ לרב הראשי ומר ז'ילבר כהן, נציג ציבור, ולימים, גם מר משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית ומר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

הדו"ח עצמו מחזיק 64 עמודים, ועוסק במגוון סוגיות. כאשר בית המשפט העליון סיכם הדברים כך:

סיכום עבודת הצוות"

  1. המבנה הארגוני של מערך הכשרות בכל רשות מקומית יהיה מורכב מרב מקומי, מנהל מחלקת כשרות, רכז כשרות, בקר כשרות ונאמן כשרות.
  2. מעבר למאפיינים ההלכתיים והמקצועיים של תחום הכשרות, ניהולו מחייב שלד ארגוני ניהולי יציב והקמת מערכת מודרנית העומדת באמות מידה מקצועיות ראויות ברמה ניהולית.
  3. בכל מועצה דתית ימונה מנהל מחלקת כשרות שיהיה כפוף לרב המקומי מבחינה הלכתית ומקצועית ולראש המועצה הדתית מבחינה מנהלתית. ייקבעו תנאי סף למינויו של מנהל המחלקה שיביאו לידי ביטוי את הכישורים הדרושים לרבות בהיבטים של השכלה וניסיון ניהולי. במועצות דתיות קטנות ימונה מנהל מחלקת כשרות בחלקיות משרה.
  4. תפקיד משגיח הכשרות יפוצל באופן שמרכיב עבודת הפיקוחעל בית העסק יבוצע מעתה על ידי בקר כשרותואילו המרכיב הביצועישל עשיית פעולות הלכתיות-כשרותיות יבוצע בידי נאמן כשרות.
  5. בקר הכשרות יהיה נעדר זיקה לבית העסק ותפקידו לפקח על עמידת בית העסק בנהלי הכשרות לטובת ציבור שומרי הכשרות.
  6. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות, שיתייחסו, בין השאר, לגיל מינימום, אורח חיים דתי, הכשרה מתאימה, תעודת הסמכה מטעם הרבנות הראשית לישראל והעדר הרשעות פליליות.
  7. מספר העסקים שיהיה נתון לפיקוח בקר כשרות ייקבע בהתאם לכללים ברורים, אחידים ושוויוניים ובהתחשב במאפייני בית העסק. כל בקר כשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית על מנת להבטיח יעילות.
  8. בקר כשרות יידרש לעסוק בתפקידו בהיקף שלא יפחת מחצי משרה.
  9. בפני הוועדה הועלו מספר חלופות למודל ההעסקה הראוי  של בקרי הכשרות:

9.1 החלופה האחת, העסקה ישירה כעובדי המועצה הדתית.

9.2 החלופה השנייה, העסקה באמצעות חברה ממשלתית.

9.3 חלופה שלישית, הקמת הרשות להשגחה על הכשרות.

9.4 החלופה הרביעית, הקמת חברות בת שליד המועצה הדתית ללא כוונת רווח.

9.5 החלופה החמישית, העסקת הבקרים כנותני שירות חיצוניים למועצה הדתית.

9.6 החלופה השישית, פרסום מכרז לרכישת שירותי השגחה על הכשרות באמצעות תאגידי כשרות למטרות רווח.

  1. לאחר בחינה מעמיקה של החלופות השונות שנזכרו לעיל, ממליצה הוועדה כי מודל ההעסקה של בקרי הכשרות יהיה התקשרות ישירה עם המועצה הדתית כנותני שירות חיצוניים, פרי לנסר. בעדיפות שנייה, ממליצה הוועדה על מודל העסקה ישירה של בקרי הכשרות כעובדים שכירים של המועצה הדתית. התמורה לבקרי הכשרות תהיה הולמת וראויה באופן שניתן יהיה לגייס אנשים ראויים למערך הכשרות ובאופן שיביא לידי ביטוי את שינוי הסטטוס מבחינה תעסוקתית, ככל שתאומץ העדיפות הראשונה של העסקה כנותני שירות חיצוניים.
  2. בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן הכשר, ובכלל זאת, מימון רכישת שירותיהם של בקרי הכשרות, בין השאר, בהתאם להיקף הבקרה הדרוש, והוצאות נלוות. בקר הכשרות לא יהיה מעורב בגביית אגרת הכשרות מבית העסק.
  3. בקר הכשרות ייבחר על פי הליך פומבי ושוויוני על ידי הרב המקומי והמועצה הדתית, ולבית העסק לא תהיה כל מעורבות בשיבוץ בקר הכשרות שיפקח עליו.
  4. אחת לתקופה שתיקבע, תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר כשרות, כך שכל פרק זמן כזה הוא יופקד על אשכול בתי עסק אחר, באופן מחזורי ושוויוני. זאת, כדי להבטיח צמצום הזיקה שבין בית העסק לבין בקר הכשרות.
  5. על בקרי הכשרות להתמקצע במכלול ההיבטים הנוגעים לתחום הכשרות, כך שיתאימו לפעילות במגוון בתי עסק המקבלים שירותי כשרות.
  6. בקרי הכשרות יחויבו בדיווח נוכחות סדור ושקוף בבתי העסק תוך שימוש בטכנולוגיה הקיימת בשוק בין באמצעות המכשיר הסלולרי ובין באמצעים ביומטריים ואחרים. דיווח הנוכחות של בקר הכשרות בבית העסק המתייחס לאותו יום, יוצג במקום בולט בבית העסק כחלק מן השירות שמוענק לציבור שומרי הכשרות במקום.
  7. בכדי להביא להתמקצעות עובדי מערך הכשרות ובהתחשב בדינמיות של תחום הכשרות, הרבנות הראשית תקים יחידת הדרכה שתעסוק בין השאר, בפיתוח תכניות לימוד ובעריכת השתלמויות לבעלי התפקידים במערך הכשרות, בכלל, ולבקרי הכשרות, בפרט.
  8. בתחום רשויות מקומיות בהן מספר גדול של עסקים מקבלי הכשר בכדי לשפר את מוטת השליטה הניהולית, ימונו תחת מנהל מחלקת הכשרות, רכזי כשרות שתפקידם לרכז את פעילות בקרי הכשרות. רכזי הכשרות ימונו מקרב מפקחי הכשרות המועסקים היום.
  9. בבתי העסק יועסק אחד מעובדי בית העסק שהוא בעל אורח חיים דתי כנאמן כשרות לאחר שאושר לכך על ידי הרב המקומי. תפקידו של נאמן הכשרות ביצוע פעולות כשרותיות מוגדרות שייקבעו על ידי הרבנות הראשית. תפקיד זה יוטל על העובד, בנוסף לתפקידים אחרים שהוא ממלא בבית העסק, בהתאם לצרכי בית העסק, ובלבד שהעובד יהיה נוכח בו בכל משך פעילותו. בית עסק הפועל במשמרות יידרש להציב נאמן כשרות בכל משמרת. לרבנות המקומית לא תהיה סמכות להתערב בגובה שכרו של נאמן הכשרות, בתנאי העסקתו או בהחלטה אודות סיום העסקתו. בתי עסק בעלי מאפיינים של נפח פעילות מצומצם, בהתאם לתבחינים שוויוניים שתקבע הרבנות הראשית, יהיו פטורים מהעסקת נאמן כשרות, ובקר הכשרות יבצע בהם את הפעולות הכשרותיות הנדרשות. בבית עסק שלא הוצב בו נאמן כשרות, ייקבע היקף פעילות משמעותי יותר של בקר הכשרות.
  10. ייקבעו כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות ובכלל זאת, בקרי הכשרות, לרבות איסור העסקת קרובי משפחה. כמו כן, ייקבעו כללים ברורים לעניין עיסוק נוסף של גורמי מערך הכשרות הממלכתי-מוסדי בגופי כשרות פרטיים.
  11. לצורך הגברת השקיפות וחיזוק אמון הציבור, ובמטרה להבטיח ודאות במישור הכלכלי, יקבעו אגרות כשרות על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בעד שירותי הכשרות, בין השאר בהתחשב במאפייני בית העסק.
  12. ככל שבית עסק יהיה מעוניין בכך, תישקל האפשרות להציב מצלמות בבית העסק לצורך ניהול בקרה על הכשרות, תוך הפחתת היקף הבקרה הפיזי הדרוש באמצעות בקר כשרות, וייקבע עבורו שיעור אגרה מופחת.
  13. לצורך אחידות, שוויוניות ושקיפות באכיפת נהלי הכשרות, תיקבע בכללים שיטת ניקוד לאכיפת נהלי הכשרות באופן שהפרות כשרות בבית העסק יתורגמו למספר נקודות, בהתאם לחומרתן. צבירת נקודות בסך מסוים שייקבע מראש, תביא להסרת תעודת ההכשר, או להגברת היקף הבקרה, לפי העניין. בחלוף תקופה מסוימת שתיקבע מראש בכללים, ככל שבמהלכה לא יימצאו תקלות כשרות בבית העסק, סך הנקודות הנצבר יימחק והוא יוכל לפתוח "דף חדש".
  14. נוכח מגמות של גלובליזציה המשפיעות אף על תחום המזון ועל מנת ליצור ודאות בקרב ציבור שומרי הכשרות, תקבע מועצת הרבנות הראשית נהלי כשרות אחידים הן לרמת כשרות רגילה והן לרמת כשרות מהודרת, שיחייבו את כלל הרבנים נותני ההכשר.
  15. על מנת לתת מענה לאוכלוסיות שיש להן דרישות ייחודיות בתחום הכשרות, לבקשת בית עסק, רב מקומי יהיה רשאי לאשר רמת כשרות נוספת 'למהדרין מן המהדרין', שתיקבע על פי אמות מידה שוויוניות וענייניות, ונהליה יפורסמו בקרב הציבור.
  16. בנסיבות בהן רשות מקומית שלא פועלת בתחומה מועצה דתית, לא הקימה מערכת ראויה לניהול שירותי הכשרות, בהתאם לנהלי הרבנות הראשית, ממליצה הוועדה להסמיך את הרבנות הראשית להטיל, בהתייעצות עם המשרד לשירותי דת, את ניהול שירותי הכשרות במקום בידי מחלקת כשרות של מועצה דתית סמוכה שתוסמך, בין השאר, לגבות אגרות מבתי העסק בתחום הרשות המקומית ולהעסיק לשם כך את כח האדם הדרוש.
  17. תנאי לשיפור מערך הכשרות ולהבטחת רמת כשרות ראויה, הוא יצירת תקנים ואיושם על פי סרגלים שייקבעו, הן במערך הכשרות המקומי והן באגף הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.
  18. בפני הוועדה הועלו 3 הצעות להפרטת מערך הכשרות לפיהן הרבנות הראשית תתמקד ברגולציה על תחום הכשרות ואילו שירותי הכשרות בפועל יינתנו על ידי גופי כשרות פרטיים שיקבלו רישיון מטעם הרבנות הראשית לאחר שעמדו בתנאים שייקבעו. הרבנות הראשית תפקח על גופי הכשרות הפרטיים ויהיו בידיה סמכויות כלפיהם לרבות סמכות לשלילת רשיון, סנקציות כספיות וכיוצ"ב. לאחר בחינה מעמיקה ההצעות נדחו פה אחד על ידי כלל חברי הוועדה. הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי, בין השאר, נוכח מאפייני תחום הכשרות, אין מקום להפרטת מערך הכשרות. להרחבה בעניין זה, נא לעיין בגוף הדו"ח.
  19. כדי להתמודד עם טענות לשרירותיות, ניצול סמכות לרעה והעדר רמת שירותיות ראויה, נבחנו בוועדה חלופות שונות, כדלהלן:

28.1 דעת רוב – תוקם ועדת בדיקה מקצועית שתוסמך לבטל את הסמכתו של רב למתן הכשר, ככל שנמצא כי לא פעל על פי נהלי הכשרות שקבעה מועצת הרבנות הראשית או ככל שנמצא כי לא פעל כשורה בתחום הכשרות. הוועדה תוסמך עוד, להמליץ בפני מועצת הרבנות הראשית והגורמים המתאימים על השינויים המתבקשים לטובת ייעול מערך הכשרות במקום.

28.2 דעת מיעוט – לפתוח "אזורי כשרות" באופן מבוקר, כך שבית עסק יוכל לקבל הכשר ממספר רבנויות מקומיות הסמוכות גיאוגרפית, על פי בחירתו, ובלבד שרבנויות אלו קיבלו אישור מהרבנות הראשית להעניק הכשר מחוץ לתחומן, לאחר שוועדה מקצועית אישרה כי הן פועלות על פי נהלי הכשרות ומתנהלות כראוי. באופן זה ניתן יהיה לאפשר תחרות תוך יצירת איזונים שיבטיחו כי רמת הכשרות לא תיפגע. גם בהתאם לדעת המיעוט, יש להקים ועדה כמפורט בדעת הרוב, אולם לא ניתן להסתפק בכך."

בהחלטת מועצת הרבנות הראשית מיום 3.5.17 נכללה הקמתו של צוות היגוי ליישום ההחלטות. נוכח אופיו של הנושא, המחייב פעילות יומיומית נמרצת מאוד מול גורמי ממשל שונים, סוכם בעקבות הצעתנו כי בראשו יעמוד, לצד הרב י' גליקסברג יו"ר ועדת הכשרות של הרבנות כאיש הלכה, גם הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות, כגורם המינהלי הבכיר; החברים הנוספים יהיו הרב י' סבג, ראש אגף הכשרות הארצית, עו"ד ע' פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד ע' פילבר, מנהל תחום הכשרות במשרד, שלושה מנהלי מחלקות כשרות שימנה הרב הראשי והרב א' מלול מרכז הועדה.לצוות זה חשיבות עצומה, לתפיסתו של בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, כי בהיעדר כל מחלוקת כיום, על כך שיש לנתק זיקה בין משגיח למושגח. ניתוק הזיקה הוא בהקשר דנא ביטוי של הציווי "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד), ולדברי רש"י שם (בעקבות מדרש ספרא – תורת כהנים) "לפני סומא בדבר לא תתן לו עצה שאינה הוגנת לו"; כלומר, אין הכוונה רק לאי הצבתו של מכשול פיסי לפני עוור, אלא להכשלתו חלילה של מי שאינו בקי בנושא פלוני. מבלי לפגוע במשגיחים רבים העושים מלאכתם נאמנה, פירצת הרצון לשמור על מקום עבודה עלולה ליתן מכשול לפני עוור, לפני המאמינים בהשגחה ובאחריות הכשרות, אם חלילה הקשר בין משגיח למושגח יניב במקרים מסוימים פירות באושים.  הערת שוליים היסטורית: במאמרו "קוים לדמותו של הרבי נתן לוין" כותב הרב ד"ר שלמה טל (ספרופרי חיים (תשמ"ג) 313, 314), על הרבנות בעיר ריישה (ז'שוב) בפולין בראשית המאה העשרים: "כמו כן דאג (הרב לוין – א"ר) שהאופים שלא מבני ברית ישלמו את משכורתם של משגיחי הכשרות לבית הדין, ובית הדין ישלם למשגיחים, כדי שהמשגיחים לא יהיו תלויים באופים…". עינינו הרואות, כי עוד לפני כ-120 שנה השתדל רב בעיר חשובה בגולה, אמנם שם לגבי מושגחים לא יהודים, לנתק בין משגיח למושגח, אך במהות אין כמובן הבדל של ממש, כשעסקינן ביחסי עובד-מעביד ובניגוד עניינים פוטנציאלי.

בסופו של יום נתן בית המשפט העליון תוקף לעקרון הניתוק וההפרדה בין משגיח למושגח, במסגרת פסק הדין הסופי בעתירה.

בית המשפט העליון אף חייב את הרבנות הראשית בהוצאות העתירה בסך של 30,000 ₪, בעיקר לאור היות העתירה מוצדקת ולאור העיכובים הרבים ביישום ההפרדה, אשר בפועל הייתה ועודנה מקובלת על כל הצדדים.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

 

 

 

עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת 2018?

עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת  2018?

אחרי שכתבתי כמה מאמרים על השקעות ובחנתי כמה הצעות להשקעה שכולנו רואים את הפרסומים שלהן כל הזמן, אני קורא לכם הגולשים להציע ולספר על הזדמנויות להשקעה שבהם נתקלתם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בכמה כתבות שפרסמתי סקרתי כמה סוגי השקעות שאולי יכולות להתאים לחלק מאיתנו ואפילו הגעתי לכמה מסקנות לא סופיות בקשר לכמה מאפשרויות ההשקעה הנפוצות היום.

עכשיו אני קורא לכם הקוראים לספר לי על סוגי השקעות שפגשתם, בין אם השקעתם בסוף ובין אם לא, בין אם הרווחתם ואתם רוצים לחלוק את ההצלחות שלכם ובין אם עבדו אליכם ואתם רוצים שאחרים לא יפגעו כמוכם. מוזמנים לפנות אלי במייל כאן.

חשוב להבהיר, שאני ממש לא מייעץ לאף אחד ואולי גם יצא לי להשקיע בעצמי בהשקעה זו או אחרת, אז אנא תקפידו לא להתייחס למה שאני כותב בנושא כאל הצעה, יעוץ או שידול- כי זה לא!

בכתבה קודמת בנושא ציינתי שבאופן אישי, יצא לי לחוש בתחושה לא נוחה כלל, כאשר גוף השקעות מוכר הזמין אותי להשקיע אצלו בהשקעה בנדל"ן באמצעות שותפות מוגבלת רשומה, ולאחר שננקב בהצעה מועד הסיום של ההשקעה, או האקזיט בשפת המשקיעים המיומנים, הסתבר שבדיעבד הפרוייקט בנדל"ן לוקח יותר זמן משהיה צפוי, ונקודת היציאה של מההשקעה פתאום כלל לא הייתה לי עוד ברורה.

קישור: לקבלת הצעות על השקעות

באופן עקרוני, אני רואה בעייתיות עם מרבית הצעות ההשקעה בנדל"ן בחו"ל ואני מניח שלפחות לגבי חלק מההשקעות המוצעות היום לציבור, בטח כמשקיעים פוטנציאליים כבר סיפרנו לכם איפה לא מומלץ להשקיע סכומים פנויים. למרות שיש אפיקים רצויים יותר. אפיקים שהם מסוכנים פחות, ובכל זאת יכולים להניב לכם תשואה נאה. חלקם ידרשו מכם עבודה, בגלל הביורוקרטיה. חשוב לזכור שמדובר בדעה כללית בלבד, והיא אינה מחליפה התייעצות עם בעלי מקצוע. הבחירה הסופית, כמו תמיד, חייבת להיות שלכם.

נועם קוריס - משה אביב

שוק ההון והבורסה הינם מטבעם בעלי סיכון, אבל הם עדיין אופציה מבוקרת, המפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, אין ספק שאם הסכום הפנוי בידיכם הוא 100 אלף שקל ומעלה, הרי ששוק ההון יכול לעניין אותכם במיוחד גם בגלל התשואות שהוא יכול להניב וגם משום שמדובר בהליך פשוט, לעיתים של לחיצת כפתור בלבד.

אבל, חשוב להזהיר – בעיקר למשקיעים לא מיומנים – כגודל הסיכוי כך גודל הסיכון. לכן, כשאתם חושבים על שוק ההון תעשו את זה באמצעות בית השקעות מוכר, יועץ השקעות מנוסה, ורצוי מצליח, שיפזרו את הסיכונים במגזרים שונים מחד – אבל שימו לב- יגבו ממכם עמלות לא מבוטלות מאידך.

מתן הלוואות חברתיות נתפס כתחום בטוח יחסית, בשנתיים האחרונות קמו גופים למתן "הלוואות חברתיות" כמו "בלנדר" הגופים האלה מציעים הלוואות לציבור הרחב (החל מ-4.5 אחוזים לשנה), והם אטרקטיביים גם למשקיעים, להם מבטיחים מינימום של כ 6 אחוזים לשנה – ריבית טובה בהרבה מכל השקעה במסלול בנקאי או מסלול שמרני בשוק ההון, רק חשוב לציין, שמתוך התשואה המובטחת עוד  גובות הפלטפורמות עמלות, כך שלפחות מניסיוני, נותר בידי המשקיע לאחר גם הפקדה ל'קרן הביטחון' המוצעת על ידי האתר, תשואה של פחות מ 4%.

פתרון אפשרי נוסף הנו רכישת חניה והשכרתה, לאחרונה נמכר מקום חניה בבניין משרדים הסובל ממצוקת חניה כמו כל מרכז תל אביב, בכ-160 אלף שקל, והוא מושכר ב-900 שקל לחודש – תשואה ברוטו של כ- 7 אחוזים.

הבעיה היכולה לצוץ– חניות למכירה בבנייני משרדים בתל אביב הן מצרך נדיר. ככל שמתקדמים אל ערים אחרות במרכז ניתן לרכוש חניות בבנייני משרדים גם ב-40 עד 50 אלף שקל ולהשכירן ב-400-300 שקל לחודש ואף להשיג תשואות גבוהות יותר. איפה מוצאים חניות למכירה? בלוחות הנדל"ן באינטרנט, אצל מתווכים העוסקים בנדל"ן מסחרי וכו'.חשוב לומר,. שעל פי החוק אסור להעביר חנייה רשומה בטאבו לידיים אחרות (שכן היא חלק ממבנה המגורים), בנוסף מדובר בעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ולכן היא חייבת במס רכישה, הסכמים מפורטים ואם מדובר בעסק, גם בתשלום מע"מ.

אפשרות נוספת אשר יכולה להיחשב בטוחה, הינה הלוואה להאצת צמיחה של עסקים יציבים וקיימים, ללא מתווכים ופלטפורמות, והמדובר בהשקעה שיכולה להניב בין 8% ל 10% אחוזי ריבית לשנה, בצורת תשואה מובטחת ומגובה בערבויות, ובתשלומים קבועים וידועים מראש, אשר מאפשרים למשקיע שליטה בהשקעתו.

קישור: הצעות על השקעה בתשואה מובטחת עם תשלומים קבועים וידועים מראש

כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה