עו"ד נועם קוריס –  ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

עו"ד נועם קוריס –  ישראל 2017, מחשב לכל ילד אבל מה עם המדינה ?

מדינת ישראל נחשבת מדינה מובילה מבחינה טכנולוגית, מכל העולם מקדשים את הקדמה הטכנולוגית וההמצאות בתחום הטכנולוגיה המגיעה מישראל. לעיתים נראה שהתדמית המתקדמת של ישראל בנושאי הטכנולוגיה והמחשוב פסחו ודילגו על היכולות הטכנולוגיות של הרשויות, לפחות בכל מה שקשור לשירות לאזרח.

כך למשל, בשבועות האחרונים התפרסם, שהארכיון הציבורי של מדינת ישראל מפרסם באינטרנט מסמכים רבים שכלל אסור היה לו לפרסם וביניהם פרטים אישיים של גורמים שונים, רשימת העולים החדשים שעברו ברית מילה מאוחרת, פרטים אישיים של משת"פים של ישראל ביהודה ושומרון, פרטים אישיים של קורבנות עבירה ועוד נתונים רבים שמפורסמים דווקא על ידי המדינה באינטרנט, בניגוד לחוק.

בצורה דומה, פורסם לפני מספר שנים על נסיעות של חברי כנסת לחו"ל למטרה תמוהה במיוחד- לצורך בדיקה והשוואה של אתרי אינטרנט במדינות שונות, לפני הקמת אתרים דומים בישראל, וכאילו ששכחו שכל הרעיון של אתרי אינטרנט הוא שניתן לצפות בהם מכל מקום בעולם ואין צורך לחצות יבשות בשביל לעיין למשל באתר האינטרנט של אוסטרליה.

זה די עצוב, כי המדינה עצמה לא כל כך אוהבת לדבר על הטעויות והכשלים שלה ואם מדובר בכשלים טכנולוגיים, אז למה בכלל פרסם זאת ? והנה למשל בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מיום 16.11.2011, אפילו יושבת ראש הועדה דאז הגב' רונית תירוש הלינה בעניין קריסת מערכות המחשוב במשרדי הממשלה, כי "בעקבות אותה קריסה שהיתה במשרדי הממשלה של כל מערכת המִחשוב, אמרתי לעצמי שהכול כל-כך בשו-שו, הכול כל-כך סודי, אני לא יודעת על מה אנחנו נדבר פה היום. "

מערכת ממשל זמין כידוע קרסה עוד יותר מפעם אחת, וגם בינואר 2014 ובאוקטובר 2015 עוד פורסם על תקלות וקריסות במערכת ממשל זמין, שכשמה היא אמורה להיות זמינה תמיד.

אז גם בלי מתקפות זדוניות זרות יוצא שמדי פעם גם "שער הממשלה" הממוקם ב gov.il קורס, נופל ונעלם ושלא יהיו טעויות, לא רק גנזך המדינה וחברי הכנסת בישראל פועלים לעיתים בנושא המחשוב בדרך חלם, והשבוע היה זה תורה של הרשות השופטת או ליתר דיוק מערכת בתי המשפט להפגין במפגן חלם שהסתיים רק לאחר התערבותו של היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט.

במערכת בתי המשפט, מאז קום המדינה ובמשך שנים, עבדו בתי המשפט ומזכירויות בתי המשפט במתכונת של 3 פגרות במהלך השנה, כאשר הפגרה הארוכה מכולן הינה פגרת הקיץ.

במהלך פגרת הקיץ למשל, לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט, ולמעשה משך כמעט חודשיים בשנה לא היה ניתן אפילו להגיש מסמכים לבית המשפט.

לפני מספר שנים השתדרגו מערכות בתי המשפט בישראל, באמצעות מערכת נט המשפט המאפשרת לכל בעל דין ו/או עורך דין להיכנס לתיקים הרלוונטיים אליו און ליין, לצפות בהחלטות ובמסמכים שהגיש הצד שכנגד ואף להגיש בקשות ותביעות חדשות און ליין מהבית או מהמשרד- באמצעות מערכת נט המשפט.

למרות מערכת נט המשפט, שגרת הפגרה נותרה בעינה ולהבדיל מההיגיון ששרר קודם לכן בדבר החופשה לה זכאים גם עובדי בית המשפט, הרי שבשנים האחרונות הופסקה בצורה יזומה האפשרות להגשת מסמכים במערכת נט המשפט, בתקופת הפגרה.

יצא, שלמרות שהגשות מסמכים במערכת בית המשפט לא דורשות בעצם שום התערבות של פקידי בית המשפט, עדיין נמנעה מהציבור האפשרות להגיש מסמכים במערכת, ועוד החסימה המדוברת אף נעשתה בצורה יזומה.

אחרי כמה שנים כאלו, בימים האחרונים הוגשה בסוף פנייה טרום הגשת עתירה לבג"ץ בנושא, ואכן עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט הרים את הכפפה, הבין את מדיניות החלם לכאורה ואישר שהמערכת האוטומטית לא זקוקה לחופשת קיץ כמו הפקידים בשר ודם, כך שהחל ממחר לא תיסגר עוד המערכת האוטומטית, ושוב יהיה ניתן להגיש און ליין מסמכים לבתי המשפט, באמצעות מערכת נט המשפט.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס –  על בזק, שאול אלוביץ ודחיית התביעה הנגזרת

עו"ד נועם קוריס –  על בזק, שאול אלוביץ ודחיית התביעה הנגזרת

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

תביעה נגזרת הינה תביעה המוגשת על ידי בעל עניין בחברה, בשם החברה אך למרות התנגדותה, ורק לאחר שבית המשפט אישר להגיש את התביעה כתביעה נגזרת.

כך למשל, היום (30.8.17) ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בבקשה לנהל דיון נוסף בפני הרכב שופטים מורחב, בשאלה האם יש לאפשר ניהול תביעה נגזרת שהוגשה נגד שאול אלוביץ בעל השליטה בבזק וכנגד 27 דירקטורים בבזק, אשר לטענת בעל מניות מן הציבור שהגיש את התביעה, התרשלו הדירקטורים בניהול בזק, הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי החברה ובכך גרמו לחברה נזקים.

מטבע הדברים, יש להניח שהחברה לא תגיש תביעה נגד מנהליה המכהנים ובעלי השליטה בה ולכן נחקק מנגנון התביעה הנגזרת היכול לחייב באמצעות בית המשפט את החברה, להגיש תביעה נגד מנהליה ובעלי השליטה בה ולהחזיר לחברה עצמה ובעקיפין לציבור שכספו מושקע בחברה, את דמי הנזק בגין הפעולות המתבצעות נגד החברה- דווקא על ידי השולטים בה והמנווטים את פעילותה.

המבחן העיקרי שהשתרש בישראל בעניין הינו מבחן שיקול הדעת העסקי או מבחן שיקול הדעת העסקי המוגבר, אשר באמצעותו ניתנים לבית המשפט הכלים להכריע, האם יש מקום לאפשר תביעה אישית של החברה נגד המנהלים במסגרת תביעה נגזרת, או אם לאו.

בית המשפט קבע כי יש מקרים בהם ראוי להפעיל ביקורת שיפוטית מחמירה יותר מזו המקובלת במסגרת "כלל שיקול הדעת העסקי" (הקובע כי כל עוד לא הוכח שהחלטותיהם של נושאי משרה התקבלו שלא באופן מיודע, בחוסר תום לב או בניגוד עניינים, בית המשפט יימנע מלהתערב בהן – הכלל בוחן למעשה את הליך קבלת ההחלטה בחברה ולא את תוכן ההחלטה עצמה). בעניין אפשרות מחמירה יותר שכזו בית המשפט קמא הפנה למבחן שאומץ במקרים מסוימים בדין האמריקאי, במדינת דלאוור. בית המשפט קמא התייחס למבחן זה כאל "כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר" (Enhanced Business Judgment Rule). לפי מבחן זה, מקום שעסקינן בשינוי מבנה ההון של חברה המתרחש לאחר רכישה ממונפת שלה, על המבקש לתקוף את החלטות הדירקטוריון נדרש להוכיח שני אלמנטים: הראשון, כי לבעל השליטה השפעה ניכרת על קבלת ההחלטות בחברה. השני, כי לבעל השליטה צרכי נזילות דחופים. במידה ויעלה בידי המבקש לעמוד בכך, יעבור הנטל לכתפי המשיבים שיידרשו גם הם להוכיח שני אלמנטים: הראשון, כי קיים היגיון עסקי סביר בהחלטות שהתקבלו. השני, כי מקבלי ההחלטות פעלו בשקיפות ותוך גילוי מידע מלא. אם יעמדו המשיבים בנטל זה, הרי שהנטל יחזור לכתפי המבקש והוא יעמוד למעשה בפני כלל שיקול הדעת העסקי "הרגיל" והחזקה הקבועה בו.

בעניין בזק לעיל, החליט בית המשפט העליון שלא לאפשר את ניהול התביעה נגד בעל השליטה והדירקטורים כתביעה נגזרת בהחלטה פה אחד של שלושת השופטים ונדחתה אף בקשת התובע לקיום דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, בית משפט עליון, בזק, תביעה נגזרת, שאול אלוביץ

עו"ד נועם קוריס- תביעה ייצוגית במיליונים נחתה עלינו- מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- תביעה ייצוגית במיליונים נחתה עלינו- מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס - עוד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות…"

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנר, צוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם …".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'

  1. Dworkin. Taking Rights Seriously(Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש– הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס – פינת השאלות והתשובות

נועם קוריס 26717

עו"ד נועם קוריס בטור המשפטי

נועם קוריס 2817

עו"ד נועם קוריס במגזין ביזנס

נועם קוריס 9817

עו"ד נועם קוריס במגזין ביזנס

עו"ד נועם קוריס – תודה לאגודת יד ביד

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן. עו"ד נועם קוריס כותב בישראל יום

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר…

נועם קוריס- יד ביד.jpg