עו"ד נועם קוריס מגייס מומחה SEO / מקדם אתרים

עו"ד נועם קוריס מגייס מומחה SEO / מקדם אתרים

דרושים:

למשרד עו"ד נועם קוריס

דרך דוד בן גוריון 19

(מול המרכז האקדמי למשפט ועסקים)

בני ברק.
 
דרוש/ה: 
מקדם אתרים/ מומחה SEO 
קו"ח במייל kurislaw@gmail.com
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס כותב על תובענות ייצוגיות נגד בנקים

תובענות יצוגיות נגד בנקים/ עו"ד נועם קוריס

תובענה ייצוגית– אדם שגילה עוולה והיא יכולה להיות משותפת למספר רב של אנשים והיא מעוררת את אותם שאלות משפטיות. אין צורך ביפוי כוח של האנשים הללו.

סעיף 4(א) (1) לחוק התובענות הייצוגיות– "אלה רשאים להגיש לבית משפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית- אדם שיש לו עילה בתביעה המעוררת שאלות עובדתיות… ".

לצורך הבחינה צריך לבחון את כל התנאים אבל לצורך הפרקטיקה מספיק שלא עמדנו בתנאי אחד.

העילה בנוגע לבנקים מוגדרת כך:

"תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו."

לדעת המרצה לא נדרשת ממש עילת תביעה, אלא קשר מסוים לתביעה. אומנם

שי ברזלי ורחל לוי נגד פריניר  פריניר הינה חברה שעוסקת שנים רבות בייצור, עיבוד ושיווק של רכזים ושימורים של פירות וירקות. בשנת 2003 הונפקה לה תעודת כשרות חתומה ע"י רב המועצה האזורית גליל תחתון. בתחילת 2004, בשל מחסור בחומר גלם מסוים עשתה פריניר שימוש ברסק עגבניות שהובא מחו"ל לצורך יצור מוצרים שונים. לקראת הפסח באותה שנה התריע משגיח הכשרות במפעל על קיום "חשש חמץ" בכל מוצריה עקב כך. מנכ"ל פריניר נפגש עם הרב והשניים חתמו על מסמך הכמות המכיר בדיעבד בכשרות הסחורה שבשווקים. 5 ימים לפני ערב החג פרסמה הרבנות הודעה שמזהירה את הציבור מפני חשש חמץ בכל מוצרי רסק עגבניות וקטשופ, וכן הודעה למנהלי רשתות השיווק להסיר מוצרים אלה מהמדפים. כל זאת מכיון שפריניר לא קיבלה אישור הרבנות באשר לכשירות רסק העגבניות המיובא ואף הציגה המוצרים שבהם נעשה שימוש ברסק המיובא ככשרים לפסח בהשגחת הרבנות, דבר שיש לכאורה משום הטעיה. נפסק: הוכח כי המשיבה הטעתה ולא גילתה לציבור לקוחותיה כי קיים חשש שמא המוצר נשוא התביעה, אשר נמכר בסמוך לחג הפסח, מכיל חמץ, וזאת למרות שידעה אודות ההודעה שפורסמה ע"י הרבנות בדבר "חשש חמץ". יש לכאורה הטעיה במעשה-לפי סעיף 2.

והטעיה במחדל לפי ס 4 לח' הגנת הצרכן. הטעיה אחרונה זו משמעה – אי גילוי.

ובקשר לתנאי הייצוגית: הוכחת לכאורית בלבד(מצטט רייכרט). עילת תביעה אישית – (סעיף 24)- זו הכותרת. בתוך הסעיף ביהמ"ש מתיחס לעילת תביעה חיבור חוקים נוספים לתוספת: הטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, ביחד עם  הוראות של חוק איסור הונאה בכשרות. אזרחי ופלילי.  מעבר כמעט אוטומטי בין הטעיה(סעיף 36) ונזק, לפגיעה באוטונומיה. ולמסקנה כי המערערים פטורים מלהוכיח את הקשר הסיבתי: קרי השאלה  היא – האם הם היו נמנעים מלרכוש את המוצר אילולא ההטעיה. מודעות לקיומה של "הטעיה צרכנית" אינה חלק מיסודותיה של העילה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן הנוקט בלשון: "עלול להטעות". האיסור על הטעיה הוא איסור התנהגותי המכוון כלפי העוסק…בעוד שהעוסק מודע, בדרך כלל, להטעיה מצידו – הצרכן, ברוב המקרים, לא יהיה מודע לה בזמן אמת ויתוודע אליה(אם בכלל) רק בדיעבד.

שוק אפור– לא יכול להיתבע לאור החרגתו בחוק ההלוואות חוץ בנקיות מהגדרת תאגיד בנקאי.

המפקח על הבנקים– אין לו זכות תביעה לאור ההגדרה וחיסיון תביעה לאור סעיף 3(א) לחוק.

ארגון הצרכנות– מכוח סעיף 15 לחוק בית המשפט יכול לאשר השתתפות בדיונים, גם בלי להיות צד במשפט. למשל המועצה לצרכנות אוהבת להצטרף בתביעות ייצוגיות.

רף ההוכחה

סעיף 4(ב)- קובע את מידת ההוכחה לצורך התביעה.  סעיף קטן (1)- לעניין תובע פרטי- על מנת לאפשר את תביעתו של המבקש כייצוגית, יהיה עליו להוכיח כי לכאורה לו נגרם נזק.

בכך יש שינוי מהדין עובר לחוק שקבע כי הרף הוא רף הסבירות וכי הוא גבוה– ניתן לראות את זה במגן וקשת בע"מ נגד טמפו תעשיות.  "לתובענה הייצוגית משמעות כלכלית וחברתית גדולה ביותר. היא נועדה לאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, שנזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, לתבוע בשם כל הנפגעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. פסק הדין בתובענה כזו מהווה מעשה בית-דין לגבי הנמנים על הקבוצה (שאינם מודיעים על אי רצונם להיכלל בה). יש בה כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה, שחלקם בהון אינו עומד לעתים בשום יחס לכוח שליטתם ולמנוע מניפולציות על חשבון "המשקיע הקטן"; יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות…".

לעניין רשות ציבורית או ארגון– נאמר כי די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה לכך.

נזקי בנקאות- הקיים שוני?

סעיף 15 לחוק הבנקאות– קובע כי דין נזק שנגרם לפי חוק הבנק אות (שירות ללקוח) כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי פקודת הנזיקין".  הסעיף מצביע על קשר סיבתי שנחוץ לעניין קביעת הנזק.

אבל סעיף 3 לחוק הבנקאות קובע שדי במעשה או במחדל העלולים לגרום להטעיה כדי ליתן סעד.

פס"ד עם הסילקון בחלב– הסתבר שתנובה הזריקה לתוך החלב סיליקון. הסיליקון לא גורם לנזק, אבל הצליחו להוכיח שאנשים קיבלו חלחלה מעצם המחשבה. התעוררה השאלה מה ניתן לעשות עם זה? בית המשפט קבע שאם לא מגלים את מלוא המידע לצרכן, יש פה פגיעה באוטונומיה. הוחלט שזה נכנס לתוך פקודת הנזיקין.

הפרוצדורה לתובענה  בית המשפט דן קודם כל בבקשה לאשר הגשתה של התביעה כתובענה ייצוגית.  רק אם התקבל האישור, יתקיים השלב השני שהוא דיון והכרעה. כיום הפרוצדורה לפי ס' 5 לחוק זה להגיש בש"א ללא תיק עיקרי, וכשתאושר, תוגש התובענה העיקרית.

ישנו פנקס התובענות הייצוגיות- וכל אחד שרוצה להגיש תביעה הוא צריך לעיין בפנקס לראות אם כבר הוגשה תובענה כזאת, ואם כן יהיה עליו לציין את זה. ותהיה קיימת סמכות לבית המשפט להעביר כמה תביעות לבית משפט אחד ידון בכולן ביחד.

תנאים מקדמיים לאישור תביעה כייצוגית:

  1. יש לו עניין אישי בתובענה
  1. מדובר בתובענה אשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה
  2. קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות יוכרעו לטובת הרבוצה
  3. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
  4. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות- מהות התובענה הייצוגית היא שהפרט מייצג את הרבים. החידוש היה בסעיף 12 לחוק אשר קובע אפשרות כי הקבוצה תכלול רק את מי שהודיע לבית המשפט בכתב על רצונו להצטרף. סעיף 12 הוא החידוש והופך את ברירת המחדל – מי שרוצה להיות חלק מהקבוצה צריך להודיע. הדבר יחול בשתי נסיבות

  1. קיימת אפשרות סבירה של תביעה ע"י שאר חברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.
  2. סכום התביעה הוא ניכר לרבות בתביעה לנזקי גוף.

חריג למתן אישור  סעיף 8(ב)(2) לחוק– קובע כי בתביעה כנגד תאגיד בנקאי ואח' אם שוכנע כבית המשפט כי "עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק.. רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית".

צמצום החריג: לפני החוק פטור מעין זה חל רק על בנקים,לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

כיום הבנקים מושווים עם שירות חיוני לציבור; לא ברור מה לא נכלל בהגדרה זו. סעיף 13 לחוק מאפשר אישור תובענה תוך שינוי. אחד השינויים יכול להיות הקטנת סכום התביעה נגד הבנקים,כדי לא לגרום לפגיעה ביציבות הכלכלית שלהם.

סוגי הסעדים– חוק התובענות אינו מגביל את טיב הסעדים למעט בתביעה כנגד רשות שהיא השבה. חוק הבנקאות מגביל לפיצויים אך הוא בא להוסיף על כל דין ולכן ניתן לדרוש גם פס"ד הצהרתי, ביטול חוזים מסויימים (רלוונטים למשל לערבים).  חוק הבנקאות מעניק סעד של פיצויים (סעיף 15) בקובעו שהוראות החוק באו להוסיף על הוראות כל דין (סעיף 18).

מוצע לאחר כניסת החוק לתוקף:

התובעים – בעל חשבון וערב ;

משתתף בדיונים -המועצה לצרכנות, או גוף צרכני מתאים.

היקף התביעה – ניתנת להפחתה בהתחשב בפגיעה אפשרית ביציבות הכלכלית של הבנק(או חברה גדולה לאור ההגדרה של שירות חיוני לציבור).

הסעד –אפשרות דחיה של פיצויים  אם הנזק שייגרם רב מהתועלת.

מיני בודק לעניין פשרה-

סעיף 19 (ב)(1)– אם הצדדים רוצים להתפשר הם צריכים למנות בודק שהוא יבדוק את הפשרה.

מי זה הבודק? משהו שאין לו קשר לאחד מהצדדים, יש מחלוקת בין שופטי בית משפט המחוזי ועוד לא עבר לעליון. הבודק צריך לבדוק את הצעת הפשרה, את הנתונים, כתבי הטענות  וכו'. לפעמים למשל מדובר בחישובי ריביות מסובכים לאורך שנים שדורשת כלכלן. בית המשפט לא חייב למנות בודק- החוק לוקח את זה כברירת מחדל ראשונה.

ניתן להחיל פטור מבודק, ולקבוע שחוות הדעת לא נדרשת והטעם המיוחד הוא כי המדובר בענייני חשבון גרידא. אם למשל מדובר בתביעה על עמלת שורה מדובר בחישוב פשוט כמה גבו יותר (מכפלת העמלה בלקוחות) ובתי משפט מוותרים. הרעיון שבודק דיי מעכב את התהליך.

מה קורה אם היועמ"ש או המועצה לצרכנות מצטרפים ומביעים עמדההאם יש צורך במקרה כזה במינוי בודק?

אם מדובר בגופים שבאים לטעון לטובת הציבור, אין צורך למנות בודק לקבוע אם הדבר נועד לטובת הציבור אם לא.

החוק תובענות ייצוגיות משלב פרוצדורה ומהות– בקשר לפרשנות של לקוח ולתוספת ומה שאפשר להוסיף בהגדרה (חוקים אזרחיים ופליליים).  בית המשפט לא התנתק מהעבר ונראה כי פסיקה קודמת בעיקר בנושא תנאים מקדמיים, עשויה להיות רלבנטית.

הוראות כלליות נוספות

סעיף 15 לחוק– דן בדבר השתתפות בדיונים של חבר קבוצה/ רשות. המרצה מדבר על עו"ד שייצג קבוצה שהתנגדה לבקשה אך השתתפותו הביאה לשיפור ההסדר הסופי ונקבע כי הוא זכאי לשכר טרחה מכיוון שתרם לדיון. לדעת המרצה זה עלול לגרום לדיונים נוספים והתערבות מוגזמת בהליך מצד עו"ד שאינם מייצגים את הקבוצה התובעת.

המשמעות של הסתלקות– אחרי שאני מקבל את התגובה של הבנקים ואני רואה שאין לי עילת תביעה או שאני מתחרט אני יכול להגיש הסתלקות מנומקת בתצהיר מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מהי הגדרת לקוח לענין תאגיד בנקאי, שנגדו ניתן להגיש תובענה יצוגית?

מה קורה אם מגיע צד שלישי והוא רוצה לתבוע את הבנק

פס"ד יהב– שפירא ואח' הינם זוכים בתיקי הוצל"פ שונים. כל אחד מהם פנה ללשכת ההוצל"פ לגבות את חובו, במסגרת זו הגישו שפירא ואח' בקשה לעיקול כספי צד ג ' שנמצאים אצל

הבנקים, וכן מסירת מידע בקשר לכספי חייבים שנמצאים אצלם.הפרוצדורה היא: הגשת בקשה למערכת הממוחשבת של ההוצל"פ,  זו שולחת אותם ג"כ באותה מערכת, לצד ג', לעניננו. לבנקים.

כל בקשה כזו מחוייבת בסכום של 9 ₪ (אח"כ הופחת ל-7 ₪). טענות הבנקים: צד ג' אינו לקוח של הבנקים, יש להגביל את התוספת לחוק התובענות הייצוגיות רק ללקוחות הבנקים בלבד, אין להפוך זוכה ללקוח של הבנק בעל כורחו של האחרון והבנק אינו נותן שירות לצד ג' אלא ממלא הוראת הדין. בית המשפט העליון , השופט רובינשטיין ובהסכמת השופטים ג'ובראן ופוגלמן, נתן רשות ערעור, דחה את הערעור ופסק כי:  בדרך כלל יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ולא בדיון מקדמי, קל וחומר לבקשות רשות ערעור המכוונות כלפי דחיית בקשה לסילוק בקשת אישור על הסף, שעה שהבקשה לאישור עצמה טרם נדונה והוכרעה. בנוגע לבקשות רשות ערעור שעניינן אי דחייתה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, כבענייננו, צריכה היד להיות קפוצה יותר. ככלל, יש לשקול בקשת רשות ערעור, בהתאם לתבחינים שנקבעו בפסיקה, רק אחרי שבימ"ש המחוזי הכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולא בהליכי ביניים, במסגרת הליך אישור הבקשה. חרף האמור, שיקולי יעילות תומכים לדון ולהכריע בבקשות לגופן.  יש לפרש את המונח שבסעיף 3 לתוספת השנייה לחוק – "בקשר לעניין שבינו לבין לקוח"  באופן שכולל ציות לצו עיקול. בנידון עסקינן בלקוח. יש ליתן פרשנות מרחיבה של מסגרת פעולתם של הבנקים, נוכח ייחודיותם במערכת הכלכלית אל מול האדם ה"קטן". ציות לצווי עיקול הוא עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק. בנק חייב לציית לצווי עיקול, והוא עושה זאת בכובעו כבנק. מדובר בשירות הניתן על ידי תאגיד בנקאי, ולפיכך יוצר יחסי בנק-לקוח. הבנק נותן שירות זה במהלך העסקים הבנקאי הרגיל. מדובר בגוף המחזיק נתח אדיר מכספי הציבור ולכן כאשר השירות ניתן על ידי בנק יש לראות בזוכה משום "לקוח" לעניין זה. סיפת הסעיף לפיה "בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" משמעו כי הלקוח אינו חייב להיות מי שקשר את "גורלו" לצורך פעילותו הפיננסית בבנק, ואף לא מי שערך עסקה מזדמנת, אלא גם מי שנזקק לשירותי הבנק במובן הרחב.  מנגנון התובענה הייצוגית הולם. קביעה כי לעניין החוק מתקיימים בין מעקלים ובנקים יחסי בנק-לקוח, מגשימה את מטרות החוק. פרשנות תכליתית, ויישום תכליתי של מטרות החוק והגדרותיו, בנסיבות דנא, מאפשרות לראות בציות לצווי העיקול משום שירות שמספקים הבנקים, ואין עילה לדחות את בקשת האישור על הסף. במישור תכלית הדין אין מקום, לענייננו, להבחין בין הבנקים וקופות הגמל.  לסיכום, לעניין החוק, ציות לצווי עיקול בא בגדרי שירות בנקאי בגדר "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח". כך שלמעשה תביעה המוגשת על-ידי נושה שהטיל עיקול על חשבון הבנק של החייב, נגד הבנק, נכנסת בגדר תביעה "נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו", כאמור בסעיף 3 לתוספת השנייה לחוק.

תרמית והטעייה

כאשר אדם מציג מצג שווא בין במעשה או במחדל, אני מסתמכת על מצג זה, ואני ניזוקתי.

בנק שהטעה לקוח, מה הבנק עשה? נדרש מעשה או מחדל שהלקוח הסתמך עליו וכתוצאה מזה שינה את מצבו לרעה. זו ההגדרה הקלאסית בדיני חוזים.

בפס"ד ברזני- חוק הגנת הצרכן סעיף2 קובע שאסור לעוסק לפרסם פרסום מטעה .

–          בזק יצאה במסע פרסום לגבי שיחות לחו"ל, היא פרסמה שהחיוב יהיה לפי זמן אך למעשה הוא היה לפי פעימות מונה.(אין ספק לגבי זה)

–          מר ברזני תבע את בזק על כל ההפרשים שהיא גבתה ממנו, הפרשי גביה.

–          מר ברזני מעלם לא נחשף לפרסומת והוא לא הסתמך על הפרסומת

–          למר ברזני נגרם נזק, חסר הקשר בין הנזק שנגרם לברזני לבין ההתנהגות הפסולה של בזק, קשר סיבתי: הוא עיקרון בפקודת הנזיקין ולא רשום בחוק להגנת הצרכן.

–          בזק טענה שיש להחיל את העקרונות הכללים לעומת זאת ברזני טען שלא צריך.

–          חוק הגנת הצרכן סעיף 31 קובע שמעשה עוולה לפי חוק הגנת הצרכן הוא כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין.

–          (רציו) דעת רוב, השופט חשין: החוק בעצמו קובע שהעוולת בחוק ההגנה על הצרכן הן כמו העוולות בפקודות הנזיקין, כאילו הושתלו בפקודת הנזיקין. ולכן העקרונות הכללים חלים, אין קשר סיבתי, מר ברזני לא הוכיח שההטעיה בפרסום גרמה לו לקנות את המוצר(כתוצאה מכך נגרם לו נזק), התביעה נדחית.  (גישה פורמלית)

–          (אוביטר) כמו כן השופט חשין מציין שגם ללא סעיף 31, ההגיון אומר שכן צריך להחיל את העקרונות הכלליים על העוולה.

–          דעת מיעוט, מצא,שטרסברג-כהן: חוק הגנת הצרכן, יש לו תכלית מיועדת, נכון שהוא בא מדיני הנזיקין אבל הוא בא להגן על אוכלוסיה מיוחדת, הוא בא לאפשר לצרכן לתבוע ולהגן על זכויותיו. כאשר מלבישים את העקרונות הכלליים על העוולה מחוק הגנת הצרכן, אנחנו פוגעים בצרכן ובחוק עצמו.דרישה של קשר סיבתי במקרה זה של הטעיית הצרכן לא עולה בקנה אחד עם המטרה של הסעיף שאוסר על פירסום מטעה. מאוד קשה להוכיח שבגלל הפרסומת ותכניה קנו את המוצר, יש שוני מהותי ואי אפשר להחיל באופן אוטומתי. (גישה מהותית).

–          חוק הגנת הצרכן אחד האמצעים להגנה הוא תובענה ייצוגית, מאפשר להגיש תביעה בשם הרבה אנשים, לפרט קשה להגיש תביעה נגד החברה הגדולה ולהרבה אנשים מאוחדים יותר קל.

–          אם ברזני היה מנסה לתבוע תביעה ייצוגית, התביעה הייתה חסרת ערך כי הוא היה צריך להוכיח עבור כל אחד קשר סיבתי

רחמן נוני נ' בנק לאומי – "יש מקום לבטל את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הוכיחו המערערים קיומו של קשר סיבתי. בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהמערערים ידעו אודות עמלת הפירעון המוקדם לפני שפרעו את ההלוואה השנייה מנתקת את הקשר הסיבתי בין העדר הגילוי לבין הנזק שנגרם להם. זאת הואיל וסבר שהמערערים היו יכולים למנוע את הנזק, לו בחרו להימנע מהפירעון המוקדם. במילים אחרות, לשיטת בית משפט קמא הידיעה המאוחרת של המערערים ריפאה את הפגם שבהעדר הגילוי מצידו של הבנק. ואולם קיימת אפשרות כי למערערים נגרם נזק מעצם העובדה שנטלו את ההלוואות מבלי לדעת על קיומה של עמלת פירעון מוקדם. כך למשל, אילו ידעו המערערים על קיומה של עמלת פירעון מוקדם ייתכן שהיו בוחרים ליטול הלוואה אחרת ו(למשל, הלוואה לטווח קצר יותר). אפשרות זו יש לברר לגופה, ואף למטרה זו מושב התיק לבית המשפט המחוזי. כמו כן נראה כי גם שאלת עצם דרישת הוכחות של קשר סיבתי במקרה דנא, ראויה לשיקול נוסף. ענין זה מעורר שאלות לא פשוטות. הראשונה בהן היא האם יש להחיל את ההלכה שקבע בית משפט זה לענין עילת ההטעיה… גם כשמדובר בעילה של אי-גילוי."

 

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי…
עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד…
עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים
עו"ד נועם קוריס – חובת האמון הכללית של בעלי מניות …
נועם קוריס עו"ד – מגע משלים


עו"ד נועם קוריס – ס.א.ל
נועם קוריס עו"ד – ניופאן
עו"ד נועם קוריס – עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס – מד"א
עו"ד נועם קוריס – עמותת ידיד
משרד עורכי דין נועם קוריס – ל.א לאלימות נגד נשים
נועם קוריס -עיגולי שמחה
משרד עורכי דין נועם קוריס המלצה עמותת "מגע משלים"
ירידה בכמות העסקאות – מחירי הנדל"ן קורסים…
עו"ד נועם קוריס – "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
עו"ד נועם קוריס – בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי…
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים – שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / …
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס

על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו…
היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
בין המעולה למושל בנפשו – עו"ד נועם קוריס…
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם…
ערכים במבחן התיאולוגיה והאתיקה / עו"ד נועם קוריס…..
עו"ד נועם קוריס – מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות-…
משפט עברי – סקירה של סוגי מערכות השיפוט…
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
על סדרי הדין במשפט העברי / עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

ם קוריס- שיעור בחדלות פרעון, בר אילן

שיעור בחדלות פרעון, בר אילן 2016

עו"ד נועם קוריס – מעורבות משרד עו"ד נ. קוריס ושות' בקהילה…

בשנים האחרונות יש גם חיבור של תחום חדלות הפרעון לתחום המשפט הפלילי מכיוון שהמשפט הפלילי שולח את זרועותיו גם לרכוש העבריינים דרך חילוט. רכוש של העבריינים או רכוש שנצבר עקב עבירות. לא פעם כשעסק נכנס לפירוק אם יש שם גם רקע של התנהגות פלילית (ברוב המקרים אין) יש חיכוך גדל והולך בין התחומים. שאלה אחת היא שאלת סמכויות החקירה – מתח בין מפרקי חברות שמבקשים לחקור התנהלות בעבר כדי להצמיח עילות אזרחיות לבין המשטרה שחוקרת. הגבול בין תיאום לחיכוך מאוד דק. מעבר לחקירה, בקשר לנכסים הנתפסים יש מתח בין רשויות האיפה הפליליות שמבקשות להניח יד על הרכוש מתוקף דיני החילוט לבין המפרקים, הנאמנים והנושים שטוענים לזכות ברכוש מכוח הרכוש והשאלה ידו של מי תהיה על העליונה מעוררת לא מעט שאלות משפטיות.

יש שני שחקנים בסיסיים: חייב ונושה. בעולם האמיתי לרוב יש מספר נושים. הקושי העיקרי הוא חוסר היכולת לשלם, ופחות מחלוקת על שיעור החוב והאם יש בכלל יחסי חייב-נושה. כמובן שגם הנושים יריבים אחד של השני. יש גם צורך לזהות את האינטרסים שביסוד היריבויות. הזכות המשפטית היא הכסות הרשמית. אם נמפה טוב יותר את האינטרסים נוכל להשיג פשרה טובה יותר, פתרון טוב יותר. הזכות לפרעון של הנושים גם היא בדר"כ בזמנים שונים. אחד זכאי להיפרע כעת ורוצה כעת. אחר מוכן לחכות שנה. השאלה גם מה האינטרסים של החייב שמתחשבים בהם. האם נאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו. אם זו חברה – האם ראוי להקל במשהו לצורך שימור העסק ומניעת התמוטטותו הסופית. המרצה מביא כדוגמא את בי"ח הדסה שמעניק שירותי רפואה לאזור ירושלים, או חברות גדולות שאלפי משפחות מתפרנסות מהן. לפעמים המחשבה איננה רק איך לחלק את העוגה, אלא גם איך ניתן להגדיל אותה.

מבחינת התיאוריה הכלכלית של המשפט, המוצר המרכזי שזורם בין הצדדים הוא כסף שניתן באשראי. הלוואות. המציאות מוכיחה לנו שפעילות מבוססת אשראי מגידלה את העושר העולמי.

למה מסוכן להשאיר את הסיטואציה לנושים עצמם? בין נושים יש דילמת אסיר. נגיד שיש שני נושים, לכל אחד חוב של 4000:

לנקוט פעולה מיידית למימוש לחכות ולפעול בצורה קולקטיבית
לנקוט פעולה מיידית למימוש 1500,1500 0,4000
לחכות ולפעול בצורה קולקטיבית 4000,0 2500,2500

אם אחד גובה והשני מחכה – אחד יקבל הכל והשני כלום. מהחשש שכל אחד יגבה באופן מיידי שניהם יפעלו מייד., למרות שאם היו מתאפקים היו מקבלים יותר. איך ה4000 יהפכו רק ל3000? כל הדיונות והמאבקים יפחיתו את הכסף הקיים. לכן צריך התערבות של החוק, כדי לאפשר השאת הערך בפעולה קולקטיבית. נמכור את העסק כעסק חי, נמנע מרוץ גבייה שיפחית את הערך ועלויות של הליכי גבייה מקבילים. נפחית גם עלויות פיקוח.

הגישה החברתית: יעילות כלכלית איננה המטרה היחידה. התערבות תבטיח חלוקה הוגנת של נכסי החייב, הבטחת תעסוקה (לא פשוט להגיד שמי שיפוטר ימצא עבודה), צמצום הנטל על הקופה הציבורית, דאגה ללקוחות ולספקים. מניעת אפקט דומינו. ישנה עדיפות לשימור החברה והבראתה. ביטוי למגמה זו והעדפתה מצוי ברע"א 8797/08 אי.סי.אי. ייעוץ והכוונה בע"מ ואח' נ' שרון פאוור: " בעשורים האחרונים ניכרת בעולם המערבי מגמה לפיה כאשר ניתן להמנע מפירוק, ולפנות למסלול של שיקום – מסלול זה עדיף, שכן הוא מביא לשיפור הרווחה המצרפית הכללית, במיוחד בתקופות של משבר כלכלי." גישה זו גם מצאה ביטוי בתזכיר החוק החדש הקובע את מטרת החוק ולא שם כמטרה רק להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים:

1. חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1)             להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2)             להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)             לקיים הליכים השומרים על כבודו של חייב שהוא יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.

הביקורת על גישה זו: האם כל הבראה היא יעילה? מהי הבראה יעילה? מדוע על הנושים "לשלם את החשבון"? האם לבית המשפט הכלים להכריע בשאלות אלו?

כדי לדבר על התחום הזה צריך להכיר מינוח בסיסי. יש להבהיר מה המשמעות של הביטוי: "פירוק", מהי "הבראת חברה"? כמו כן, יש להבהיר מהי המסגרת המשפטית שעליה התחום מתבסס – מהם מקורות החקיקה? מה היחס בין חקיקה לפסיקה? באיזה סטאטוס של חקיקה אנחנו נמצאים? וכו'…

סקירת רקע של חקיקה בתחום – המסגרת המשפטית:

מדובר במסגרת שהיא מסגרת מאוד מיושנת. בשונה מתחומי משפט שונים בישראל שברבות השנים זכו לחקיקה עדכנית יחסית ומודרנית שמתמודדת עם אתגרי הקידמה ועם אתגרי השעה בצורה ראויה, הבסיס הכללי של התחום הזה נותר עד לעצם היום הזה בסיס מנדטורי. כלומר, כמו בתחומי משפט אחרים אנחנו עוסקים בקרקע שנחרשה עבורנו בימי המנדט בשני דברי חקיקה מרכזיים:

  1. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1936.
  2. פקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1929.

ישנו אדן שלישי שדיני פירוקים וחברות נשענים עליהם היום מלבד שני החוקים לעיל והוא – חוק החברות התשנ"ט – 1999 – בתוכו ישנם סעיפים שעוסקים בעיקר בחלק של הבראת חברות.

פקודת פשיטת הרגל, על פניו, עוסקת בקשיים הכלכליים, בעיית חובות של אדם בשר ודם (להבדיל מחברה) אם וכאשר הוא נקלע למשבר של חובות אז מסלול משפטי להתמודד עם היריבות בינו לבין הנושים שלו הוא הליך של פשיטת רגל והפקודה היא דבר החקיקה שמסדיר את כל ההתנהלות של ההליך הזה, הן בהיבטים הדיוניים שלו והן בנקודות המהותיות בבחינת הזכויות המהותיות בין החייב לנושה.

נרחיב על הפקודה כאשר היא תשתלב בתוך החברות.

פעמים רבות מזכירים גם את מערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל מטרתה גביית חובות. מדובר בהליך אינדיבידואלי. פש"ר לעומת זאת היא הליך קולקטיבי. ישנם בעלי תפקידים – הקניית הנכסים לנאמן. ישנה חלוקת נכסים לפי דין קדימה וישנו הפטר בסופו של יום. המטרה רחבה בהרבה: כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך יעילה ושוויונית + מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש. בעבר היה קשה להיכנס להליכי פש"ר. תיקון משמעותי בשנת 76' הקשה על הכניסה להליך כי יש לבחון תועלת לנושים. העליון פירושו תנאי זה באופן מצמצם – שאם אין תועלת לנושים אין טעם לנהל הליכי פש"ר. באותו זמן היה מקובל גם לאסור חייבים בהוצאה לפועל. בתחילת שנות ה-90 ניתן בג"ץ פרח שם צומצמה סנקציה זו באופן משמעותי. ב-94' בתיקון לחוק ההוצאה לפועל הוסיפו פרק של חייב מוגבל באמצעים. למעשה מדובר בחייב חדל פרעון. לגבי חייב כזה נוקטים באיחוד תיקים.

במקביל ב-96' תיקון מס' 3 לפש"ר הוסיף את סעיף 18ה המאפשר לתת הפטר. לצאת בלי החובות. מאפשרים להתחיל דף חדש. כיוון הפוך לחלוטין. מה היחס לחייב מוגבל? לדעת המרצה חייב מוגבל באמצעים התייתר. במסלול של הוצל"פ אין שחרור מחובות, רק בפש"ר. ב09' תוקן חוק ההוצל"פ והוסמכו ליידע את החייב באפשרותו לקבל הפטר כי היה פער מאוד גדול במציאות בשטח שפטור לא הכירו את האפשרות להפטר.

צו כינוס מתחיל את ההליך השיפוט. לאחר מכן יש דיון שבו מוחלט האם להכריז על החייב כפושט רגל. שלב ההכרזה. בין הגשת הבקשה לבין ההכרזה מגישים תביעות חוב. נאמן בודק את תביעות החוב. מה קורא אחרי הדיון? לא ברור. המרצה מדבר על רפורמה שעשו בהליכים – היה כשל בכל הנוגע לבדיקת תביעות החוב וזה המתין, גם שנים. נאמנים לא בדקו כי לא קבלו כסף. הנושים לא קבלו כלום. החייב נשאר עם סימן שאלה מעל לראשו. אין גם צבירת ריביות תוך כדי ההליך. לכן ניסו לתחום את ההליך – דין והכרעה אחרי 18 חודש ועוד כ-3 שנים ליישום תוכנית הפרעון ולאחר מכן הפטר. כרגע ההגעה להפטר היא אקראית. לפי התוכנית החדשה נותנים אור בקצה המנהרה וכך יש תמריץ לפעול כדי להגיע ליעד. אם אין תקווה – החייב הופך לאדיש.

הרבה גורמים התנגדו ובראשם איגוד הבנקים. אמרו שזה יהיה גן עדן לחייבים והם ישתחררו אח"כ ע"י הפטר.

המרצה מציין שכיום בשלוש השנים הראשונות, ב68% מהמקרים נצבר רק עד 5% מסך החובות. מזה ירד שכר בעלי התפקידים, נושים מובטחים ולא ישאר כמעט כלום. אחרי 3 שנים נוספות נצברים בממוצע כ-50,000 ש"ח. כלומר אין תוחלת כלכלית בלהשאיר את התיק פתוח ולכן לדעת המרצה יש מקור בהפטר. לדעת המרצה מדובר בנקמה נטו. אף אחד לא ירצה לנצל זאת ולהיות 3 שנים במשטר פיקוח של בית משפט, בלי כרטיס אשראי ובלי יכולת לצאת מהארץ. לדעת המרצה אין שוב הרתעה בהליכים מתמשכים אלא נקמה נטו בלי שום תועלת כלכלית. 79% מהתיקים הם של מליון ש"ח ומעלה. 20% מהחייבים מחזיקים ב80% מהסכומים. בשנה כ-17,000 תיקים פש"ר שנפתחים. סך החובות כולם לדעת המרצה שווה ל2.5 הסדרי חוב של החברות הגדולות. לדעת המרצה זה לא פרופורציונאלי. מוותרים לחברות על מליארדים ואז לא מוותרים לחייב הקטן על עשור אלפים.

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

נועם קוריס עו"ד – "אל סם" האגודה למלחמה בסמים

 משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress