הורשע בגניבת רכבים וישב בבית הכלא

הורשע בגניבת רכבים וישב בבית הכלא

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים: הנשיא (כתוארו דאז) י' אלרון, י' ליפשיץ, ו-א' וינשטיין) מיום 31.5.2016 בעפ"ג 35213-03-16,במסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיא א' קנטור) מיום 16.2.2016 בת"פ 8712-12-14, והושתו על המבקש 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן שנתיים מאסר על תנאי, לפי המפורט בגזר הדין. במקביל, הופעלו נגד המבקש עונשי מאסר מותנים, בני 12 חודשים כל אחד, שהוטלו עליו ב-ת"פ 9706-10-13 ביום 11.02.2014, וב32205-11-11 ביום 31.05.2012 (להלן: תיק התנאי), באופן שמכל עונש מאסר מותנה יופעלו שישה חודשים במצטבר ושישה חודשים בחופף, כך שבסך-הכל יופעלו כנגד המבקש 12 חודשי מאסר מותנים, במצטבר לעונש שהוטל עליו. סה"כ תקופת המאסר שעל המבקש לרצות הינה 24 חודשים.

 

עונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המבקש עוכב על ידי בית משפט העליון, עד למתן החלטה אחרת.

 

רקע והליכים קודמים

 

ביום 4.12.2014, הוגש לבית משפט השלום כתב אישום נגד המבקש ונאשם נוסף. בהמשך תוקן כתב האישום ואלו עובדותיו:

 

(א)     באישום הראשון נטען כי ביום 25.11.2014 סמוך לשעה 5:00 גנבו המבקש והנאשם הנוסף, יחד עם אחרים, רכב באמצעות ניפוץ שמשת חלונו הימני הקדמי, וכן גרמו חבלה במתנע, גרמו נזק ללוח המחוונים, עקרו את מחשב הרכב ממקומו, התניעו את הרכב והעבירו אותו למקום אחר, שם עצרו אותו.

 

(ב)     באישום השני נטען כי באותו המקום ובאותה השעה, המבקש והנאשם הנוסף סייעו בצוותא וביחד עם אחרים, לגנוב רכב. בנוסף, לפי הנטען, השניים ניפצו את שמשת חלונו הימני של הרכב ועקרו את חובק ההגה שלו ובכך סייעו לאחרים לחבול ברכב ולפרוק את חלקיו.

 

(ג)      באישום השלישי נטען כי באותו המקום ובאותה השעה, המבקש והנאשם הנוסף סייעו בצוותא וביחד עם אחרים, לגנוב רכב נוסף, לחבול בו, ולפרק חלקים ממנו, ולאחר מכן, נכנסו לרכב והעבירו אותו ממקום חנייתו לרחוב אחר. לפי הנטען, שוטר שהגיע למקום מצא את המבקש ואת הנאשם הנוסף כשהם ישובים בתוך הרכב שהוזכר באישום הראשון. לאחר שהוזעקה למקום ניידת משטרה, המבקש והנאשם הנוסף יצאו מהרכב והחלו בבריחה, שבסופה נעצרו לאחר מרדף, כשהם מסתתרים בשיחים. בעת מעצרו השליך המבקש מכשיר פלאפון שהיה ברשותו ובעט בו עד שהמכשיר פורק וכרטיס ה-SIM שלו אבד. לפי הנטען, במהלך מעצרם של המבקש והנאשם הנוסף, החזיקו השניים ברשותם, בין היתר, משחזת זווית נטענת, 5 מברגים, שני קטרים, מפתח צינורות וסכין יפנית.

 

בשל כל אלו יוחסו למבקש עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב ופירוק חלקים מרכב וכן סיוע לעבירות אלו. בנוסף יוחסו לו עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה לרכב.

 

ביום 16.04.2015 הורשעו המבקש והנאשם הנוסף במיוחס להם בכתב האישום הנ"ל, זאת על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

 

בשני תסקירים שהוגשו לבית משפט השלום עמד שירות המבחן על עברו הפלילי של המבקש ועל קשייו בנטילת אחריות על מעשיו. יחד עם זאת, לאור שיתוף הפעולה מצד המבקש ורצונו להשתלב בהליך טיפולי, המליץ שירות המבחן על העמדתו בצו מבחן למשך שנה יחד עם שירות לתועלת הציבור.

 

ביום 16.02.2016 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש. במסגרת גזר הדין, קבע בית משפט השלום כי יש לראות את האירועים המתוארים בכתב האישום המתוקן כאירוע עברייני אחד, הכולל מספר מעשים, וזאת לנוכח העובדה שמדובר בפעולות עברייניות שבוצעו ברצף זמן קצר, באותו אזור גיאוגרפי ובמסגרת אותה תכנית עבריינית. בית משפט השלום קבע, בהתחשב בעקרון ההלימה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ובמידת הפגיעה בערכים המוגנים, כי מתחם הענישה ההולם למעשים בהם הורשע המבקש, נע בין 15 חודשי מאסר לבין 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

באשר למיקום עונשו של המבקש במתחם הענישה שנקבע, פסק בית משפט השלום כי לאור תסקיר שירות המבחן, קיימות אינדיקציות לכך שהמבקש שיקם את חייו, או למצער, לכך שקיים סיכוי של ממש שישתקם. משכך, מצא בית המשפט לנכון לחרוג לקולא ממתחם העונש ולהטיל על המבקש צו מבחן למשך 18 חודשים, צו של"צ בהיקף 250 שעות. בנוסף, האריך בית המשפט בשנתיים את המאסר המותנה שהושת על המבקש בת"פ 9706-10-13 ביום 11.02.2014 וחייב אותו בתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח, או 45 ימי מאסר תמורתו.

 

בית משפט השלום הוסיף וקבע כי המאסר המותנה שהושת על המבקש בתיק התנאי איננו בר הפעלה, שכן נראה כי כוונת בית המשפט אשר הטיל את המאסר המותנה הייתה כי הוא יחול על עבירות אלימות כנגד גופו של אדם, ולא על עבירות אלימות כלפי רכוש, שבהן הורשע המבקש.

 

המשיבה הגישה ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש ועתרה הן להחמרת העונש והן להפעלת המאסר המותנה בתיק התנאי.

 

ביום 31.05.2016, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה. בפסק הדין נקבע כי העונש שהושת על המבקש על-ידי בית משפט השלום, איננו הולם דיו את חומרת המעשים שביצע ואת ריבויים כמו גם את חשיבות הערכים המוגנים שנפגעו בשל התנהגותו. וזאת, בשים לב לעברו הפלילי המכביד של המבקש, לפער הקיצוני בין עונשו לבין עונשו של הנאשם הנוסף, שנדון ל-21 חודשי מאסר, ולכך שהמבקש ביצע את העבירות חודשים ספורים לאחר שחרורו ממאסר בעודו "אסיר ברישיון", והכל – כאשר מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדו.

 

עוד נקבע כי בעניינו של המבקש יש להעדיף את אינטרס ההרתעה והגמול על פני אינטרס השיקום. מה גם, שתסקירי שירות המבחן בעניינו של המבקש כלל אינם חיוביים באשר עולה מהם כי הוא מתקשה לקחת אחריות על מעשיו, מצוי בסיכון להישנות ביצוע העבירות ואף טרם השתלב בקבוצה טיפולית.

 

בית המשפט המחוזי קבע עוד כי גם המאסר המותנה שהושת על המבקש בתיק התנאי, הוא בר הפעלה. בסיכום הדברים, ובשים לב לכך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם וכן לנוכח חלוף הזמן, אורך תקופת מעצרו של המבקש, נכונותו להליך טיפולי והפעלה אפשרית של תקופת היותו אסיר ברישיון, החמיר בית המשפט בעונשו של המבקש, כפי שפורט לעיל.

 

טענות הצדדים

 

לטענת המבקש הפעלת עונש המאסר המותנה, שהושת עליו בתיק התנאי איננה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה. לגישת המבקש, עונש התנאי הוטל עליו לאחר שהורשע בעבירות של תקיפה בצוותא בנסיבות מחמירות ונהיגה בזמן פסילה, ונועד להגן על ערך השמירה על שלמות הגוף, ואילו הערך שנפגע כתוצאה מהמעשים שבגינם הורשע בהליך דנן הוא ערך השמירה על הקניין ועל שלמות הרכוש. יתרה מכך, השוואה בין יסודותיה של עבירת התנאי לבין יסודות העבירה שבה הורשע בפועל, מעלה כי הפעלת העונש המותנה בגין הרשעתו בתיק דנן מהווה הרחבה בלתי סבירה של התנאי, לאור מיקומן השונה של שתי העבירות בחוק העונשין.

 

המבקש טען גם כי בית המשפט המחוזי שגה משלא חרג לקולא ממתחם הענישה שנקבע לו, וזאת בשים לב להליך השיקומי שאותו עבר ולתסקיר החיובי של שירות המבחן. לטענתו, שליחתו למאסר תקטע את ההליכים הטיפוליים שאותם הוא עובר ותגרום לנסיגה בהליך שיקומו, דבר המעלה שאלה אנושית-מצפונית המצדיקה מתן רשות ערעור. עוד הלין המבקש כי בית המשפט המחוזי סירב לבקשותיו לקבלת תסקיר משלים ובכך הוציא תחת ידו פסק דין הנשען על מידע חלקי בלבד.

 

לבסוף, טען המבקש כי עצם קיומו של פער הענישה הגדול בין העונשים שהטילו עליו שתי הערכאות השונות מצדיק, על פי הלכת בית משפט זה, מתן רשות ערעור.

 

מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות משום שעניינה הוא ביישומן של הלכות קיימות על עניינו הקונקרטי של המבקש ולא בשאלות עקרוניות. זאת ועוד, נטען כי השגותיו של המבקש על חומרת העונש שהושת עליו, אינן מקימות עילה לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

 

יתרה מכך, לשיטת המשיבה דין העתירה להידחות גם לגופה. בית המשפט המחוזי יישם נכונה את ההלכות הרלוונטיות לפיהן נקבע כי עבירת החבלה במזיד ברכב מקיימת את היסודות הנדרשים לפעולה אלימה ומשכך, מעשיו של המבקש מקיימים את התנאי שנקבע בתיק התנאי,לפיו על המבקש להימנע מעבירות אלימות מסוג פשע.

 

בנוגע לשיקולי השיקום ולסוגיית הפער בענישה – נטען כי חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט וכן כי אין חובה לקבלת תסקיר בעניינם של בגירים, ודאי שלא קבלת תסקיר משלים שלישי במספר. לשיטת המשיבה בית המשפט המחוזי איזן בצורה נכונה בין שיקולי השיקום לבין יתר שיקולי הענישה וכי בשים לב לנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש ולעונשי המאסר המותנה שהושתו עליו, פער הענישה בין הערכאות אינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי", שהרי בכל מקרה שבו תקבע ערכאת הערעור כי שגתה הערכאה הדיונית בהחלטתה לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום, יהיה פער גדול. מה גם שהעונשים שהושתו על המבקש אינם חורגים ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות כגון דא.

 

דיון והכרעה

 

לאחר עיון בבקשה, בחומר שצורף לה, ובתגובת המשיבה, קבע בית המשפט העליון כי דין הבקשה להידחות.

 

הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה – משפטית או ציבורית – בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007)) או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)).

 

נקבע, שהבקשה איננה עומדת באמות המידה הנ"ל. המבקש לא טען כי עניינו מערב נושאים אשר טרם הוכרעו בפסיקה, אלא כי בית המשפט המחוזי לא יישם נכונה הלכות שכבר נקבעו. משכך, חרף ניסיונותיו של המבקש להציג את בקשתו כבקשה עקרונית, טענתו ממוקדת בעניינו הפרטני.

 

זאת ועוד – הבקשה נסובה כולה סביב חומרת העונש שהושת על המבקש, וכפי שנפסק על ידי בית משפט העליון, השגה על חומרת העונש איננה מקימה עילה לדיון ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים בהם מתגלה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת בעבירות דומות (רע"פ 8987/16 אבו חסין נ' מדינת ישראל (21.11.2016); רע"פ 8531/15 עליה נ' מדינת ישראל (14.12.2015)). בענייננו, העונש שהושת על המבקש איננו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה והמקובלת במקרים כגון אלה (ראו, למשל רע"פ 867/16 אבו מוסא נ' מדינת ישראל(19.9.2016)).

 

דין הבקשה להידחות גם לגופה. בית המשפט העליון קבע כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נפל פגם בדרך יישומו של הדין על עניינו של המבקש. ברע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל נקבע בהקשר זה כדלקמן:

 

"אין מחלוקת של ממש בדבר האפשרות, כי גם אלימות נגד רכוש אלימות היא. … בפעולת שבירת חלון הרכב מתקיימים כל היסודות הנדרשים לפעולה אלימה, החל מתוקפנות ושימוש בכוח הזרוע כלפי מושא כלשהו – רכב, וכלה בכפיה על עצמיותו של הקרבן באמצעות פגיעה בקניינו, הבאה לידי ביטוי אף בעצם הניסיון לגניבת הרכב". (ההדגשה שלי – ג'.ק.)

 

ברי, אפוא, כי הפעלת המאסר על תנאי, מושא תיק התנאי, נעשתה, בנסיבות, כדין.

 

כמו כן, חריגה לקולא ממתחם הענישה שנקבע במקרה בו הנאשם השתקם או שיש סיכוי ממשי לשיקומו מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט (סעיף 40ד לחוק העונשין) בענייננו, התמונה העולה מתסקירי שירות המבחן היא כי המבקש מתקשה לקחת אחריות על מעשיו וכי טרם החל בהליך שיקומי. בנסיבות אלה, אין לומר כי המדובר בסיכוי ממשי כי ישתקם, כנדרש על פי תנאי הסעיף והחלטת בית המשפט המחוזי מקובלת עלי (רע"פ  7681/13 דקה נ' מדינת ישראל(21.01.2014)).

 

לבסוף, גם דינה של טענת המבקש לפער ענישה המצדיק מתן רשות ערעור  – להידחות. כבר נקבע בפסיקתנו כי הגם שככלל, ראוי כי העונש המוטל על-ידי ערכאת הערעור לא יחרוג באופן מופרז מהעונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, עקרון זה יכול שיאוזן על-ידי שיקולים אחרים, ובייחוד התאמת העונש למדיניות הענישה ולרמת הענישה (רע"פ 2114/10 בדראן נ' מדינת ישראל (1.6.2010), רע"פ 1658/14 פלוני נ' מדינת ישראל (24.11.2014)). בענייננו, אמנם מתקיים פער ענישה בין העונשים שהושתו על המבקש בשתי הערכאות הקודמות, המתעצם בשל המאסרים המותנים שהופעלו, אך לנוכח הנמקותיו של בית המשפט המחוזי, ובשים לב לעברו הפלילי המכביד של המבקש,  אין בפער זה כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"פ 4194/12 ציאש נ' מדינת ישראל (19.8.2012)).

 

בהתחשב בכל אלו, בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המבקש והוא ירצה את עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

מודעות פרסומת

רשומות מעניינות

Noam Kuris

נ. קוריס עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נ. קוריס ושות' עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

עורכי דין

מומלצים

העליון: צו על תנאי לשר האוצר ושר הפנים

בית המשפט העליון דחה תביעה אזרחית בעניין סילוק המסתננים

בית המשפט העליון דחה תביעה אזרחית בעניין סילוק המסתננים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט בבקשה שהוכרעה בימים אלו על ידי בית המשפט

בית המשפט העליון דחה תביעה אזרחית בעניין סילוק המסתננים

בית המשפט העליון דחה תביעה אזרחית בעניין סילוק המסתננים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט בבקשה שהוכרעה בימים אלו על ידי בית המשפט

המעסיק סירב לשלם לגבר עבור 'חופשת לידה'

המעסיק סירב לשלם לגבר עבור 'חופשת לידה'

שאלה: אשתי ילדה ויש לי מקום עבודה במשרה חלקית. במשך שבוע וחצי לאחר הלידה לא הגעתי לעבודה (ע"פ בקשתי לא שובצתי למשמרת) והבאתי למעסיק אישור לידה, אך הוא לא שילם לי עבור שבוע הלידה, מה

ייצג בבית המשפט רגע לפני שקיבל רישיון עו"ד ונענש על כך בהשעייה

ייצג בבית המשפט רגע לפני שקיבל רישיון עו"ד ונענש על כך בהשעייה

כבוד השופט מני מזוז מבית המשפט העליון הכריע לאחרונה בערעור שהגיש עו"ד יורם דדיה כנגד הרשעתו בבית הדין של לשכת עורכי הדין והשעייתו מלעסוק בעריכת דין מאחר והתחזה לעו"ד זמן קצר לפני שקיבל רישיון עו"ד.

עו"ד נועם קוריס: לפני שמגישים תביעת לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: לפני שמגישים תביעת לשון הרע

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט במשרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' שהקמתי בשנת

הפלסטיני משך את העתירה נגד המפקד

הפלסטיני משך את העתירה נגד המפקד

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית. העתירה הוגשה בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם

הורשע בגניבת רכבים וישב בכלא

הורשע בגניבת רכבים וישב בכלא

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה למתן רשות

הוא דרש: כתב אישום – בג"צ דחה

הוא דרש: כתב אישום – בג"צ דחה

מתלונן שביקש שיוגש כתב אישום נגד מי שלטענתו ביצע נגדו עבירה, סיפק לטענתו את הראיות המתאימות למשטרה ואף פנה מספר פעמים לפרקליטות על מנת שיוגש כתב אישום, פנה אל בית המשפט העליון בבקשה שיורה לפרקליטות

16 שנות מאסר על הריגה ושיבוש מהלכים

16 שנות מאסר על הריגה ושיבוש מהלכים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט ביום 23.11.2016 הורשע המערער על-פי הודאתו – במסגרת

הארכת מעצר נוספת בפרשת טרור ברשת

הארכת מעצר נוספת בפרשת טרור ברשת

בית המשפט העליון התבקש לאחרונה להכריע בהארכת מעצר נוספת עד תום ההליכים, במסגרת פרשת טרור ברשת בה על פי החשד פרסמו שלושה נאשמים אלפי עמודי אינטרנט מכפישים ומטרידים כנגד מאות קורבנות. ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

בוטלה ההגנה מן הצדק על עבירות על חוק המע"מ

בוטלה ההגנה מן הצדק על עבירות על חוק המע"מ

לאחר שזוכה בבית המשפט מעבירות על חוק המע"מ ואף הוער לגביו לגבי הגנה מן הצדק הפך בית המשפט המחוזי את ההכרעה לגביו ובית המשפט העליון דחה את בקשתו לערער על הרשעתו. ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

מהו המחיר לאחזקת נשק ללא רישיון?

מהו המחיר לאחזקת נשק ללא רישיון?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

גשר רמת אלחנן: נדחה ערעור הקב"ט

גשר רמת אלחנן: נדחה ערעור הקב"ט

הפלת גשר קוקה קולה על ידי משאית בשנה שעברה הגיעה הפעם אל בית המשפט העליון במסגרת ערעורו של קצין הבטיחות שהיה אחראי על המשאית שפגעה בגשר, על התליית רישיונו לעסוק כקצין בטיחות למשך שנה

נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל

נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל

בית המשפט העליון אישר בימים אלו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה כי נהג שנהג ללא רישיון נהיגה ירצה מאסר בפועל. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם

הסיע שישה שב"חים ויישב שנה בכלא

הסיע שישה שב"חים ויישב שנה בכלא

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעורו של מבקש, אשר נשפט לשנה בכלא על ידי בית המשפט המחוזי, לאחר שבית המשפט השלום סבר שי בעניינו עונש של 6 חודשי עבודות שירות. ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

אחת ולתמיד: כמה כוכבים יש למלון הזה?

אחת ולתמיד: כמה כוכבים יש למלון הזה?

עורך הדין נועם קוריס משיב לשאלות הקוראים • והשבוע: הזמנתם מקום במלון שאוייר בפרסום עם 5 כוכבים…. כמה כוכיבם במאת יש לו, ואיך קובעים כמה כוכבים יש לבית מלון?

יצאת לנופש? אולי זכאי להחזר

יצאת לנופש? אולי זכאי להחזר

עוד" נועם קוריס בסיקור מבקשה המתנהלת נגד חברת התיירות ישראייר בכוונה לנהל תביעה ייצוגית על ששלחו לכאורה 218 ישראלים לחופשה במלון אחר מזה שפורסם

בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט חוזר

בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט חוזר

בית המשפט העליון נדרש בימים אלו להכריע בבקשה לניהול משפט חוזר, לאחר שהמבקש הורשע שלא בפניו על ידי בית המשפט בפתח תקווה. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת עו"ד

10 חודשים בכלא בגלל הודעת sms

10 חודשים בכלא בגלל הודעת sms

1500 ש"ח פיצוי למתלוננת ועשרה חודשי מאסר בפועל בגין הודעת sms בה נאמר 'אני ארצח אותך' – הנאשם ערער לעליון וגם שם נדחה ערעורו

"אמירות מרושעות" בבית המשפט

"אמירות מרושעות" בבית המשפט

השכן מלמעלה לא תיקן נזילה במקלחת וכל הזמן יש לי רטיבות מהתקרה. בכתב ההגנה הוא כינה אותי בכינויי גנאי וכתב כזבים מרושעים – שאלתם? העורך דין משיב

אתה לא יכול לעמוד פה ולהגיד לא זוכר – אין עילה לפסלות שופט

אתה לא יכול לעמוד פה ולהגיד לא זוכר – אין עילה לפסלות שופט

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

נ. קוריס -עלם

_____ ____00001

נ. קוריס עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נ. קוריס ושות' עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

עורכי דין

מומלצים

בג"צ דחה עתירה שביקשה לחייב את הפרקליטות להגיש כתב אישום

בג"צ דחה עתירה שביקשה לחייב את הפרקליטות להגיש כתב אישום

מתלונן שביקש שיוגש כתב אישום נגד מי שלטענתו ביצע נגדו עבירה, סיפק לטענתו את הראיות המתאימות למשטרה ואף פנה מספר פעמים לפרקליטות על מנת שיוגש כתב אישום, פנה אל בית המשפט העליון בבקשה שיורה לפרקליטות להגיש כתב אישום בעניינו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

השופט י' עמית הכריע לאחרונה בעתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, כאשר מתלונן הגיש עתירה התוקפת את ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד מי שלטענתו תקף אותו, בעילה של היעדר ראיות מספיקות.

במוקד העתירה, תלונה למשטרת ישראל שהגיש העותר ביום 2.8.2012 נגד המשיב 2, בגין תקיפה הגורמת חבלה שלטענתו התרחשה ביום 10.5.2012. העותר טען כי נזקק לטיפול רפואי בעקבות האירוע, והעביר למשטרת ישראל מסמכים רפואיים התומכים לכאורה בטענתו. לשאלת החוקרים, טען העותר כי התעכב בהגשת התלונה בשל חשש לאבד את מקום עבודתו. לאחר שזומן המשיב 2 לחקירה והכחיש את דבר התקיפה, החליטה היחידה החוקרת ביום 29.10.2012 לסגור את תיק החקירה בעילה של היעדר ראיות מספיקות.

 

העותר הגיש ביום 11.4.2013 ערר על החלטה זו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה (להלן: מחלקת העררים), ועררו התקבל במובן זה שהוחלט על ביצוע השלמות חקירה בתיק שכללו גביית הודעות נוספות. ביום 3.12.2014 החליטו גורמי התביעה במשטרת ישראל בשנית לסגור את תיק החקירה בעילה של היעדר ראיות מספיקות. העותר הגיש ערר על החלטה זו ביום 14.5.2015, וזה נדחה ביום 13.4.2016 תוך ציון כי קיים ספק סביר בנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין פציעתו של העותר לבין האירוע המתואר בתלונה. העותר פנה למחלקת העררים פעמיים נוספות ונענה כי לא קיימת זכות ערר על החלטה בערר.

 

על כך נסבה העתירה, שהוגשה כעבור כשנה מהחלטת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה.

 

העותר טען בעתירתו כי סיפק ליחידה החוקרת מספר ראיות התומכות בתלונתו, וכי "מעבר למארג הראייתי הקיים אשר לעניות דעתו של העותר די בו כדי להביא להחלטה לפיה יש להגיש כתב אישום כנגד המשיב 2, הרי שעולות תמיהות בכל הנוגע להתנהלותה של המשיבה 1 וכן משטרת ישראל בכל הנוגע לטיפול בתלונתו של העותר". במסגרת זו, טען נגד התמשכות השלמות החקירה ואופן ניהול חקירתו של המשיב 2, ולבסוף רמז כי תיק החקירה נסגר אך בשל מעמדו הבכיר של המשיב 2 בנמל אשדוד.

 

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות, משלא מתעוררת עילה להתערבותו.

ההלכה הידועה לפיה בית משפט ימעט להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לגורמי האכיפה בסוגיות הנוגעות להליך ההעמדה לדין בכלל ולדיות הראיות בפרט (ראו לדוגמה, בג"ץ 142/14 עמר נ' פרקליטות מחוז ת"א (5.5.2014); ופסקי דיני בבג"ץ 2540/15 פלוני נ' מדינת ישראל (17.8.2015) ובג"ץ 199/18 בן טובים נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (20.3.2018) פסקה 5 והאסמכתאות שם).

לפי החלטת בית המשפט הגבוה לצדק נקבע, כי הפרקליטות בחנה באופן יסודי את תלונתו של העותר ואת החומר הראייתי הנוגע לאירוע, ואף נאותה לבחון אותו בשנית לבקשתו של העותר. היא הפעילה את שיקול דעתה המקצועי בהגיעה למסקנה כי לא ניתן לבסס סיכוי סביר להרשעה במקרה דנן, וההחלטה בנסיבות העניין אינה לוקה בחוסר סבירות המצדיק את התערבות בית המשפט.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

נ.קוריס- פתחון-לב

_____ ____00002

נ. קוריס עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

נ. קוריס ושות' עורכי דין

נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים

עורכי דין

מומלצים

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.

העתירה הוגשה בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

ביום 22.2.2018 הגיש העותר 1, עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, עתירה נגד המשיב בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית. במסגרת עתירתו, הלין העותר 1 על היעדר מענה מטעם המשיב להשגה שהגיש בעניין, וזאת על אף פניותיו הנשנות בנושא. לשיטתו, מדובר בחריגה "בוטה" מהמועדים שנקבעו בנהלי המשיב בנוגע למענה על השגות כגון זו של העותר 1.

 

ביום 12.3.2018 הגיש העותר 1 את הבקשה דנן, ובה מבקש מבית משפט זה להורות על מחיקת עתירתו, החזר אגרת בית המשפט ופסיקת הוצאות.

 

לפי הבקשה, ביום 7.3.2018 מסר המשיב לעותר 1 כי הוא עומד על התנגדותו ליציאת האחרון לחו"ל.

 

בעקבות קבלת המענה מטעם המשיב, ביקש העותר 1 למחוק את עתירתו, כאמור, בין היתר, בשל "הקושי העצום והמוכר שבניהול דיון במעמד צד אחד כשהחומר חסוי מפניו ומפני באי כוחו", כלשונו.

 

בהתייחס לפסיקת ההוצאות, טען העותר 1 כי הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד המבוקש, היינו קבלת מענה להשגתו, וזאת לאחר השתהות המשיב במשך למעלה מארבעה חודשים. בתוך כך, הדגיש העותר 1 את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות בדבר איסור יציאה לחו"ל, הנוגעות לזכויות אדם.

 

לנוכח בקשת העותר 1, הורה בית המשפט על מחיקת העתירה. לעומת זאת, באשר לבקשתו לפסיקת הוצאות, בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

בעת פסיקת הוצאות במקרה בו העותר החליט לחזור בו מעתירתו, יתחשב בית המשפט בארבעה שיקולים עיקריים, והם: קיומו של צידוק בהגשת העתירה; מיצוי הליכים טרם הגשת העתירה; היעדר שיהוי בהגשת העתירה; הגשת העתירה גרמה למשיבים להעניק לעותרים את הסעד המבוקש (בג"ץ 842/93 סלימאן אל נסארה נ' שר הבינוי והשיכון ואח', מח(4) 217 (25.5.1994)).

 

במקרה דנן התעורר ספק בדבר הצידוק להגשת העתירה, וזאת לנוכח הותרת איסור יציאת העותר 1 לחו"ל על כנו, ואי עמידתו על הסעד העיקרי בגינו הוגשה העתירה, שנועדה להוביל לשינוי עמדת המשיב בנושא. משכך, לא נפסקו הוצאות.

 

לצד זאת, נבקש לשוב ולהדגיש את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות מסוג זה, תוך עמידה בנהלי המשיב שנקבעו בעניין, לנוכח השפעתן על זכויות אדם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.