ארכיון חודשי: דצמבר 2016

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

29 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

בלוג, בלוגר, גוגל, וואלה, יומן רשת, כללי, לשכת עורכי הדין, מאמרים, משפט, משרד נועם קוריס, עו"ד נועם קוריס, עורך דין, עורכי דין, קוריס, תוצאות, תל אביב

תגובות

השארת תגובה

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב': צו חדלות פירעון לגבי תאגיד ותוצאותיו – עו"ד נועם קוריס

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב': צו חדלות פירעון לגבי תאגיד ותוצאותיו – עו"ד נועם קוריס

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015  חלק ב': צו חדלות פירעון לגבי תאגיד ותוצאותיו 
פרק א': תחולה
(א)            הוראות חלק זה יחולו על צו חדלות פירעון הניתן לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה – התאגיד).
(ב)            לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו חדלות פירעון, אחד מאלה:
(1)            הוא רשום בישראל כתאגיד;
(2)            יש לו מקום עסקים בישראל;
(3)            יש לו נכסים בישראל.
פרק ב': בקשה לצו חדלות פירעון והדיון בה
אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו חדלות פירעון לגבי תאגיד:
(1)            התאגיד;
(2)            נושה;
(3)            היועץ המשפטי לממשלה, וייראו את בקשתו כבקשת נושה.
(א)            התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו חדלות פירעון בהתקיים שניים אלה:
(1)            הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו;
(2)            סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים.
(ב)            בקשת התאגיד יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו.
(א)            תאגיד רשאי, במסגרת בקשה לצו חדלות פירעון, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלת התאגיד לצורך הכנת תכנית לשיקומו הכלכלי.
(ב)            בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לתכנית לשיקומו הכלכלי ויפרט את מקורות המימון להפעלת התאגיד.
(ג)             השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.
(א)            נושה רשאי להגיש בקשה לצו חדלות פירעון אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון.
(ב)            נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו חדלות פירעון אלא אם הוכיח כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו או להבריח את נכסיו.
(א)            בבקשה לצו חדלות פירעון שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה:
(1)            הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)            אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי תשלום החוב;
(ב)            בדרישת התשלום ציין הנושה כי אם התאגיד לא ישלם את החוב, יפתח נגדו הנושה בהליכי חדלות פירעון;
(ג)             הנושה הגיש את הבקשה לצו חדלות פירעון בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
(2)            מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
(3)            הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל  או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 25,000 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
(4)            צו חלוט של בית משפט לתשלום סכום לטובת נושה של התאגיד לא קוים כולו או מקצתו ובלבד שהסכום שנותר לתשלום עולה על 25,000 שקלים חדשים.
(ב)            בבקשה לצו חדלות פירעון המתבססת על חזקת חדלות הפירעון, יפרט הנושה מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב.
(ג)             חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה.
בקשתו של נושה תאומת בתצהיר; השר רשאי לקבוע מסמכים שעל המבקש צו חדלות פירעון לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה.
(א)            הודעה על הגשת בקשה לצו חדלות פירעון תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)            מגיש בקשה לצו חדלות פירעון ימציא העתק ממנה לכונס הרשמי מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא הנושה – גם לתאגיד.
(ג)             כל אדם העלול להיפגע ממתן צו חדלות פירעון רשאי לעיין בבקשה במשרדי הכונס הרשמי ולהעתיקה; השר יקבע הוראות לעניין זה.
(א)            אדם העלול להיפגע ממתן צו חדלות פירעון רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו חדלות פירעון.
(ב)            השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.
(א)            שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו חדלות פירעון הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה לפצות את מי שניזוק בשל הגשתה על הנזק שנגרם לו.
(ב)            בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לא יאוחר משנה מהמועד בו נדחתה הבקשה למתן צו חדלות הפירעון.
(א)            דיון בבקשה לצו חדלות פירעון ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם.
(ב)            בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם, לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.
ביקש התאגיד בבקשה לצו חדלות פירעון להורות על הפעלת התאגיד, כאמור בסעיף 8, וסבר בית המשפט כי אין די במתווה הראשוני לתכנית השיקום הכלכלי שהגיש התאגיד כדי לתת על בסיסו צו חדלות פירעון המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.
(א)            מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו חדלות פירעון, ייתן צו חדלות פירעון.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי הוא לדחות את הבקשה למתן צו חדלות פירעון:
(1)            מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)            אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים.
פרק ג': סעדים זמניים
(א)            הוגשה לבית המשפט בקשה לצו חדלות פירעון, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו חדלות פירעון כאמור בסעיף 17:
(1)            איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית המשפט;
(2)            מינוי נאמן זמני לשם הבטחת ניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; נאמן כאמור ימונה מתוך רשימה שגיבש הכונס הרשמי כאמור בסעיף 32 ושמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהונה והעדר ניגוד עניינים לפי אותו סעיף; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
(3)            איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור –
(א)            יורה בית המשפט על מינוי נאמן זמני לפי פסקה (2);
(ב)            יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הגדרת "חוב עבר" ולעניין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, כמועד מתן צו חדלות הפירעון.
(ב)            בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר:
(1)            את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
(2)            האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
(ג)             סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
(ד)            אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
(א)            בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהייה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –
(1)            לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 18(א)(1) עד (3);
(2)            לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע עסקה מסוימת או התניית ביצועה באישור בית משפט, כאמור בסעיף 18(א)(1).
(ב)            הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.
(ג)             ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בהליך למתן סעד זמני לפי פרק זה.
(א)            הוגשה בקשה לצו חדלות פירעון לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה.
(ב)            היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום – תידון הבקשה בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
(ג)             בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 18(ב).
(ד)            הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.
פרק ד': תוכנו של צו חדלות פירעון ותוצאותיו
(א)            בצו חדלות פירעון יורה בית המשפט על אחד מאלה:
(1)            פירוק התאגיד – אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי הפעלתו תפגע בנושים;
(2)            הפעלת התאגיד לשם הכנת תכנית לשיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי הפעלתו לא תפגע בנושים.
(ב)            לעניין סעיף זה, חזקה כי הפעלת התאגיד תפגע בנושים אם ההוצאות הכרוכות בהפעלתו עולות על ההכנסות הצפויות ממנה, אלא אם כן הוכח אחרת.
(ג)             הפעלת התאגיד תהיה לתקופה הנדרשת לשם הכנת התכנית לשיקומו הכלכלי ולא יותר מתשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה חיונית לשם הכנת התכנית.
(א)            סבר בית המשפט כי אין בפניו את מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטה על הפעלת התאגיד או פירוקו כאמור בסעיף 22, יורה על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית על מצבו הכלכלי של התאגיד.
(ב)            חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים ובה יפרט הנאמן את הערכתו לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד ולעניין אפשרות הפגיעה בנושים בשל הפעלתו; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.
(ג)             בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם, לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן;
(א)            עם מתן צו חדלות פירעון –
(1)            לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד אלא מנכסי קופת הנשייה ובהתאם להוראות חוק זה;
(2)            יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה';
(3)            בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד בהתאם להוראות פרק ו'.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), אין בצו חדלות הפירעון כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר שקיומה יפגע בסדר הפירעון.
(א)            הודעה על מתן צו חדלות פירעון לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)            מבקש הצו ימציא העתק מהצו לכונס הרשמי, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט בדרך ובמועד שיורה.
ניתן צו חדלות פירעון, יצוין כי התאגיד נמצא בהליכי חדלות פירעון בכל מסמך מטעם התאגיד.
מיד עם מתן צו חדלות פירעון, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך  הערה במרשם.
פרק ה': הקפאת הליכים
הקפאת ההליכים נגד התאגיד עם מתן צו חדלות הפירעון משמעה כי –
(1)            לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת  התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;
(2)            מימוש נכס משועבד וגיבוש שעבוד צף שניתנו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות הקבועות בסעיפים  225, 231 ו-233;
(3)            לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד ולשכלל שיעבוד כאמור שטרם שוכלל לפי הוראות הדין החלות עליו;
(4)            לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, וכל עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן צו חדלות הפירעון, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה)  – בטל;
(5)            לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד החייב, אלא באישור בית המשפט; אישור כאמור יינתן בנסיבות חריגות אם מצא בית המשפט שנתן את צו חדלות הפירעון כי מחמת טבעו ומורכבותו של ההליך המשפטי ראוי לנהלו בנפרד מהליכי חדלות הפירעון.
הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד או בעל שליטה בו, בהתקיים כל אלה:
(1)            ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד;
(2)            הקפאת ההליכים חיונית לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(3)            התועלת שתצמח מהקפאת ההליכים עולה על הנזק שייגרם לנושים של אותו אדם.
הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים למעט הליכי גבייה.
התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958[1].
פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
סימן א': מינוי הנאמן
(א)            בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן צו חדלות הפירעון או בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ב)            הכונס הרשמי ימליץ לבית המשפט על מספר מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימה שיגבש; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמד לתפקיד הנאמן, גם אם אינו כלול ברשימה שגיבש הכונס הרשמי.
(ג)             בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו כלפיו זיקה אישית או כלכלית.
(ד)            בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל מורכבות ההליך; מינה בית המשפט כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם.
(ה)           השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תנאי הכשירות למינוי נאמן, וסייגים למינויו, וכן הוראות לעניין גיבוש הרשימה בידי הכונס הרשמי ופרסומה.
בית המשפט רשאי למנות את הכונס הרשמי לנאמן אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך.
(א)            בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.
(ב)            מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה מפקח עליו, ויקבע את סמכויותיו וחובותיו, אלא אם כן שוכנע כי המינוי אינו נדרש בנסיבות העניין.
(ג)             השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נאמן ומינוי מפקח לפי סעיף זה.
(א)            עד למינוי הנאמן רשאי בית המשפט למנות נאמן זמני לתקופה שלא תעלה על  30 ימים.
(ב)            כל עוד לא מונה נאמן או נאמן זמני, יהיה הכונס הרשמי הנאמן.
נאמן יפקיד ערובה להבטחת מילוי תפקידו, להנחת דעתו של בית המשפט.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה ההליך לקביעתם.
מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.
סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו
(א)            הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
(ב)            הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(א)            תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול להכנת תכנית לשיקומו הכלכלי וליישומה, הכל בהתאם לצו חדלות הפירעון.
(ב)            במסגרת תפקידו, הנאמן –
(1)            יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד';
(2)            יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד';
(3)            לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד';
(4)            לגבי תאגיד שאושרה לגביו תכנית לשיקום כלכלי – יפעל ליישום הוראות התכנית ולחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.
עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הנדרשת לו לצורך ביצוע תפקידו.
(א)            הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד:
(1)            תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;
(2)            העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו;
(3)            פירעון חוב של נושים מסוג מסוים;
(4)            פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו;
(5)            כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית משפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.
(ב)            אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד, להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(א)            הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
(ב)            הייתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 233.
(ג)             מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
היה נכס של התאגיד נכס משועבד המוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.
לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד שהתאגיד או נושאי משרה בו היו רשאים לקבלו.
(א)            על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, לתת צו המורה לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 46, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת לצורך בירור מצבו הכלכלי של התאגיד והנסיבות שהובילו למצבו:
(1)            לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של התאגיד כפי שיפורט בצו;
(2)            לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.
(ב)            בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי אין במסירתו כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
(ג)             בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)            מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים למסירתו גם לנושים.
(ה)           השר ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות – יקבע בית המשפט בצו הוראות כאמור.
(ו)              צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון טענותיהם בפניו.
(א)            הנאמן, באישור בית המשפט, רשאי לזמן לבירור את מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בתאגיד, לשם בחינת מצבו הכלכלי של התאגיד והנסיבות שהובילו למצבו.
(ב)            הכונס הרשמי יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמן, בין השאר כדי להבטיח כי ניהול הבירור אינו פוגע בכבודו ובפרטיותו של המוזמן במידה העולה על הנדרש.
(ג)             מי שזומן לבירור לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש כי הבירור ייערך בידי עובד הכונס הרשמי או בנוכחותו והכונס הרשמי יחליט בבקשה.
(ד)            השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה בין השאר כדי להבטיח שמירה על כבודו ופרטיותו של המוזמן, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין המקום שבו ייערך בירור, מועד הבירור ואופן ביצועו, וכן הוראות לעניין תיעוד הבירור ושמירת המידע שהושג בבירור.
הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו או על פי צו של בית משפט.
הנאמן ינהל רישומים מפורטים בנוגע להליכי חדלות הפירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הרישומים והפרטים שייכללו בהם.
(א)            הנאמן יגיש לבית המשפט ולכונס הרשמי דוח תקופתי על נכסי קופת הנשייה, על תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות ועל הפעולות שביצע במסגרת תפקידו.
(ב)            הדוח התקופתי יוגש פעם בשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך בית המשפט או הכונס הרשמי.
(ג)             בית המשפט או הכונס הרשמי רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
(ד)            הדוח יאומת בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)           כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.
מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו.
מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
(א)            בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או  אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)            הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)            נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)            חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)            החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)             התקבלה באסיפת נושים החלטה המבקשת להעביר את הנאמן מכהונתו, יורה בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן, אלא אם כן מצא כי הפסקת כהונתו תפגע בהליכי חדלות הפירעון.
(ד)            נתפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו, ועד למינויו יהיה הכונס הרשמי הנאמן.
(א)            סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולכונס הרשמי דוח מסכם של פעילותו; הדוח יאומת בתצהיר.
(ב)            נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הכונס הרשמי, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד, כי החיסול נרשם כדין, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
(ג)             הכונס הרשמי ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו של הנאמן.
פרק ז': הפעלת התאגיד והכנת תכנית לשיקומו הכלכלי
סימן א': הפעלת התאגיד
סימן משנה א': כללי
ניתן צו חדלות פירעון לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בסימן זה – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן זה.
הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 23, יופעלו הסמכויות לפי סימן זה ככל שהן דרושות להפעלה הזמנית ובמידה שהן דרושות.
סימן משנה ב':  פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה
הנאמן לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקום התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.
היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים משועבדים, גיבוש שיעבוד צף ומסירת נכס שיש לגביו זכות עיכבון, בידי נושה, ועל קבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 225, 231, ו-233.
(א)            הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –
(1)            לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס משועבד, נכס שחל עליו שיעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(א)            השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(ב)            לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)            למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שיעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);
(3)            למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס משועבד, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
(א)            הנושה המובטח הסכים לכך;
(ב)            בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מקיימים שניים אלה:
(1)            המכירה נדרשת לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)            יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי) כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ב)            אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.
(א)            נאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס משועבד, נכס שחל עליו שיעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
(1)            הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;
(2)            בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 60(א)(3)(ב).
(ב)            אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 58.
נמכר נכס לפי סעיפים 60 או 61 (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי.
(א)            בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה, או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכל למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).
(ב)            דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א), כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ג)             שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי-תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
(ד)            שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.
(ה)           שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ד), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, בדרגת עדיפות גבוהה מהשעבוד הקיים או מזכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.
(ו)              בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותם סעיפים קטנים, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; לעניין הגנה הולמת לגבי נכס משועבד לפי סעיף קטן זה רשאי בית המשפט לקבוע כי ערך הבטוחה יחושב באופן שונה מהאמור בהגדרה "הגנה הולמת" שבסעיף 4, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ז)             הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כולם או חלקם, כפי שיורה בית המשפט.
סימן משנה ג': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה
בסימן משנה זה, "חוזה קיים" – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו שמועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי חדלות הפירעון של התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד מתן צו חדלות הפירעון.
הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים, גם אם לא הופר בידי הצד השני לו, לפי הוראות סימן משנה זה.
(א)            חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות סימן משנה זה.
(ב)            פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון לא יביאו לבטלותו של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה יהיה בטל בנסיבות אלה.
הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.
(א)            ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו זכות לבטלו בשל הפרתו בידי הצד השני לחוזה, כאמור בסעיף 65, יודיע על כך לצד השני לחוזה.
(ב)            לא הסכים הצד השני לביטולו בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 60 ימים ממועד מתן צו חדלות הפירעון לגבי התאגיד; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון.
(ג)             לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ד)            בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול יביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ה)           משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה, יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחבויות של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.
(א)            הייתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.
(ב)            מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 70 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה);בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)             לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.
(א)            הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 69(ב), רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
(ב)            בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי.
(ג)             הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט.
(א)            לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 70, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן צו חדלות הפירעון ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ב)            בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן צו חדלות הפירעון ועד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ג)             על אף הוראות סעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים, לנאמן, בבקשה שיודיע לו האם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 69(א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(א)            בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.
(ב)            הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 70 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני החלטת בית המשפט, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר, ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן צו חדלות הפירעון.
(א)            על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969[2], רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה, לפי חוזה קיים, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
(ב)            בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.
לעניין סימן זה יראו כחוזה קיים גם חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו ושבוטל כדין בסמוך לפני מועד תחילת הליכי חדלות הפירעון אם מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי חדלות הפירעון של התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו; על חוזה כאמור יחולו הוראות סימן משנה זה, בשינויים המחויבים.
סימן משנה ד': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה
(א)            בסעיף זה –
"ספק תשתיות" – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;
"שירותי תשתית" – שירותי חשמל, שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית.
(ב)            סיפק ספק תשתיות לתאגיד, שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב תחילתם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.
(ג)             הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן צו חדלות הפירעון.
(ד)            על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשיקומו הכלכלי של התאגיד.
(ה)           לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן צו חדלות הפירעון או שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.
(א)            בסעיף זה, "שירות או מצרך חיוני" – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית כהגדרתם בסעיף 75.
(ב)            סיפק אדם לתאגיד, שירות או מצרך חיוני, שלא מכוח חוזה קיים, ערב תחילתם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:
(1)            המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)            בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
(3)            הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:
(א)            היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
(ב)            קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
(ג)             אי-תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
(4)            בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור ובכלל זה מתן ערובה.
(ג)             הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ושלא תעלה על 60 ימים מיום מתן צו חדלות הפירעון, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
(ד)            בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (ב).
דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים 75 ו-76 כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.
סימן ב': תכנית לשיקום כלכלי
במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן להכנת תכנית לשיקומו הכלכלי של התאגיד ולאישור התכנית בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, הכל בהתאם להוראות סימן זה.
לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.
(א)            הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי, שגיבש לפי סעיף 79.
(ב)            הצעת תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה, ותתייחס בין השאר לאלה:
(1)            הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו;
(2)            התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד.
(ג)             השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.
(א)            הוגשה לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים, ואם סך נכסיו של התאגיד עולה על סך חובותיו – גם לאישור חברי התאגיד.
(ב)            על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי יש בהצעה משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.
(א)            אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באספות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אספות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד.
(ב)            לצורך כינוס אספות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; השר יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הגשת בקשה לנאמן ואופן ההכרעה בה.
(ג)             הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באספות, יובאו כל ההצעות יחד להצבעה לפני כל אסיפה; לא אושרה אף הצעה ברוב הדרוש לפי סעיף 83, יכנס הנאמן מחדש את אספות הסוג לצורך הצבעה חוזרת על הצעת התכנית שתמכו בה, בכל האספות יחד, המחזיקים במצטבר בכוח ההצבעה הגבוה ביותר.
(ד)            נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באספות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ה)           על אף האמור בסעיף קטן (א), יסווג הביטוח הלאומי, לבקשתו, כאסיפת סוג נפרדת אם תביעת החוב שלו נובעת מתשלום גמלה לפי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי.
(א)            הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאספות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1)            בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
(2)            המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב)            בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
(א)            אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 83,  יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב)            בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא בנוסף לשקול שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.
על אף הוראות סעיפים 83 ו-84, רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה באספות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 83,  אם מתקיימים שניים אלה:
(1)            בהצעה תמכו, בכל אספות הסוג יחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האספות; לעניין זה "מצביעים" – למעט מי שנמנע בהצבעה;
(2)            בית המשפט שוכנע כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בפסקה זו – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(א)            אם לא תאושר ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(ב)            ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד מבלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת, תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה;
(ג)             לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך מהחוב המובטח או משווי הנכס המשועבד לטובתו, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד במועד אישור ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו.
בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.
(א)            תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, חברי התאגיד והנושים.
(ב)            תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד מתשלום עונשי.
(א)            הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.
(ב)            בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.
אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 41, לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.
סימן ג': מעבר להליכי לפירוק
(א)            הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם הכנת תכנית לשיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר שהתכנית תאושר וכי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.
(ב)            החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.
פרק ח': פירוק
ניתן צו חדלות פירעון והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן במהירות האפשרית למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים.
לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 64 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 65, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 67, 68, 71 ו-72(א), בשינויים המחויבים.
(א)            בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו.
(ב)            על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן א' לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות.
הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי הפעלתו לא תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם הכנת תכנית לשיקומו הכלכלי.
לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
(א)            מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם.

(ב)            בית המשפט יורה כיצד לנהוג בפנקסים של התאגיד ושל הנאמן לאחר חיסול התאגיד ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים.
לעניין ביטול החיסול יחולו הוראות סעיף 351מז לחוק החברות לעניין תאגיד שהוא חברה.

[1] ס"ח התשי"ח, עמ' 112.

[2] ס"ח התשכ"ט, עמ' 250.

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

27 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

kurislaw, noam kuris, NRG, אינטרנט, אסון הכרמל, בלוג, בלוגר, גוגל, וואלה, כללי, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין

תגובות

השארת תגובה

חג חנוכה שמח ממשרד נועם קוריס ושות', עורכי דין

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

15 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

אינטרנט, כללי, מאמרים, משפט, משרד נועם קוריס, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין, עו"ד נועם קוריס, עורך דין, עורכי דין, פוסטים, קוריס

תגובות

השארת תגובה

עו"ד נועם קוריס סוקר את החקיקה בעניין חדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס סוקר את החקיקה בעניין חדלות פירעון

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%a5-2
סקירת רקע של חקיקה בתחום חדלות הפירעון:

מדובר במסגרת שהיא מסגרת מאוד מיושנת. בשונה מתחומי משפט שונים בישראל שברבות השנים זכו לחקיקה עדכנית יחסית ומודרנית שמתמודדת עם אתגרי הקידמה ועם אתגרי השעה בצורה ראויה, הבסיס הכללי של התחום הזה נותר עד לעצם היום הזה בסיס מנדטורי. כלומר, כמו בתחומי משפט אחרים אנחנו עוסקים בקרקע שנחרשה עבורנו בימי המנדט בשני דברי חקיקה מרכזיים:

  1. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1936.
  2. פקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1929.

ישנו אדן שלישי שדיני פירוקים וחברות נשענים עליהם היום מלבד שני החוקים לעיל והוא – חוק החברות התשנ"ט – 1999 – בתוכו ישנם סעיפים שעוסקים בעיקר בחלק של הבראת חברות.

פקודת פשיטת הרגל, על פניו, עוסקת בקשיים הכלכליים, בעיית חובות של אדם בשר ודם (להבדיל מחברה) אם וכאשר הוא נקלע למשבר של חובות אז מסלול משפטי להתמודד עם היריבות בינו לבין הנושים שלו הוא הליך של פשיטת רגל והפקודה היא דבר החקיקה שמסדיר את כל ההתנהלות של ההליך הזה, הן בהיבטים הדיוניים שלו והן בנקודות המהותיות בבחינת הזכויות המהותיות בין החייב לנושה.

נרחיב על הפקודה כאשר היא תשתלב בתוך החברות.

פעמים רבות מזכירים גם את מערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל מטרתה גביית חובות. מדובר בהליך אינדיבידואלי. פש"ר לעומת זאת היא הליך קולקטיבי. ישנם בעלי תפקידים – הקניית הנכסים לנאמן. ישנה חלוקת נכסים לפי דין קדימה וישנו הפטר בסופו של יום. המטרה רחבה בהרבה: כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך יעילה ושוויונית + מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש. בעבר היה קשה להיכנס להליכי פש"ר. תיקון משמעותי בשנת 76' הקשה על הכניסה להליך כי יש לבחון תועלת לנושים. העליון פירושו תנאי זה באופן מצמצם – שאם אין תועלת לנושים אין טעם לנהל הליכי פש"ר. באותו זמן היה מקובל גם לאסור חייבים בהוצאה לפועל. בתחילת שנות ה-90 ניתן בג"ץ פרח שם צומצמה סנקציה זו באופן משמעותי. ב-94' בתיקון לחוק ההוצאה לפועל הוסיפו פרק של חייב מוגבל באמצעים. למעשה מדובר בחייב חדל פרעון. לגבי חייב כזה נוקטים באיחוד תיקים.

במקביל ב-96' תיקון מס' 3 לפש"ר הוסיף את סעיף 18ה המאפשר לתת הפטר. לצאת בלי החובות. מאפשרים להתחיל דף חדש. כיוון הפוך לחלוטין. מה היחס לחייב מוגבל? לדעת פרופ' דוד האן חייב מוגבל באמצעים התייתר. במסלול של הוצל"פ אין שחרור מחובות, רק בפש"ר. ב09' תוקן חוק ההוצל"פ והוסמכו ליידע את החייב באפשרותו לקבל הפטר כי היה פער מאוד גדול במציאות בשטח שפטור לא הכירו את האפשרות להפטר.

צו כינוס מתחיל את ההליך השיפוט. לאחר מכן יש דיון שבו מוחלט האם להכריז על החייב כפושט רגל. שלב ההכרזה. בין הגשת הבקשה לבין ההכרזה מגישים תביעות חוב. נאמן בודק את תביעות החוב. מה קורא אחרי הדיון? לא ברור. פרופ' דוד האן  מדבר על רפורמה שעשו בהליכים – היה כשל בכל הנוגע לבדיקת תביעות החוב וזה המתין, גם שנים. נאמנים לא בדקו כי לא קבלו כסף. הנושים לא קבלו כלום. החייב נשאר עם סימן שאלה מעל לראשו. אין גם צבירת ריביות תוך כדי ההליך. לכן ניסו לתחום את ההליך – דין והכרעה אחרי 18 חודש ועוד כ-3 שנים ליישום תוכנית הפרעון ולאחר מכן הפטר. כרגע ההגעה להפטר היא אקראית. לפי התוכנית החדשה נותנים אור בקצה המנהרה וכך יש תמריץ לפעול כדי להגיע ליעד. אם אין תקווה – החייב הופך לאדיש.

הרבה גורמים התנגדו ובראשם איגוד הבנקים. אמרו שזה יהיה גן עדן לחייבים והם ישתחררו אח"כ ע"י הפטר.

פרופ' דוד האן מציין שכיום בשלוש השנים הראשונות, ב68% מהמקרים נצבר רק עד 5% מסך החובות. מזה ירד שכר בעלי התפקידים, נושים מובטחים ולא ישאר כמעט כלום. אחרי 3 שנים נוספות נצברים בממוצע כ-50,000 ש"ח. כלומר אין תוחלת כלכלית בלהשאיר את התיק פתוח ולכן לדעת המרצה יש מקור בהפטר. לדעת פרופ' דוד האן מדובר בנקמה נטו. אף אחד לא ירצה לנצל זאת ולהיות 3 שנים במשטר פיקוח של בית משפט, בלי כרטיס אשראי ובלי יכולת לצאת מהארץ. לדעת פרופ' דוד האן אין שוב הרתעה בהליכים מתמשכים אלא נקמה נטו בלי שום תועלת כלכלית. 79% מהתיקים הם של מליון ש"ח ומעלה. 20% מהחייבים מחזיקים ב80% מהסכומים. בשנה כ-17,000 תיקים פש"ר שנפתחים. סך החובות כולם לדעת פרופ' דוד האן שווה ל2.5 הסדרי חוב של החברות הגדולות. לדעת פרופ' דוד האן  זה לא פרופורציונאלי. מוותרים לחברות על מליארדים ואז לא מוותרים לחייב הקטן על עשור אלפים.

 

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק.

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

15 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

kurislaw, noam kuris, NRG, אינטרנט, בלוג, בלוגר, גוגל, כללי, משרד נועם קוריס, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין, קוריס, תל אביב

תגובות

השארת תגובה

השמים של תל אביב – עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר      

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז         

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק.

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

5 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

כללי

תגובות

השארת תגובה

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 – עו"ד נועם קוריס

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015

חלק א' – כללי
חלק א' – כללי
פרק א': עקרונות יסוד
מטרת החוק 1. חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1)            להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2)            להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)            לקיים הליכים השומרים על כבודו של חייב שהוא יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.
חדלות פירעון 2. חדלות פירעון היא מצב כלכלי של חייב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.
הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון 3. (א)            הכריז בית המשפט או הכונס הרשמי, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון (בחוק זה – צו חדלות פירעון), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה.
(ב)            פתיחה בהליך להכרזה על חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב או הנושה.
פרק ב': הגדרות
הגדרות 4. בחוק זה –
"אורגנים" של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בתאגיד אחר;
"בית משפט" –
(1)            לעניין חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
(2)            לעניין חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום  כאמור בסעיף 331 במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
"הגנה הולמת" –
(1)            לגבי נכס משועבד, נכס שחל עליו שיעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון– שמירת ערך הבטוחה; לעניין זה, "ערך הבטוחה" – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס במסגרת פירוק התאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד – במסגרת הפסקת פעילות עסקו, אילו בית המשפט היה מורה על הפירוק או הפסקת הפעילות במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת;
(2)            לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהייתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
"הוצאות הליכי חדלות הפירעון" – כמשמעותן בסעיף 212;
"החלטה מינהלית" –החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין;
"הליך גבייה" – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, חוק המרכז לגביית קנסות או פקודת המסים (גבייה)[1];
"הליך מינהלי" – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך משפטי הנובע מהחלטה מינהלית של הרשות המינהלית;
"הליכי חדלות פירעון" – הליכים לפי חוק זה החל ממועד הגשת הבקשה למתן צו חדלות פירעון ועד למועד כמפורט להלן:
(1)            לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור תכנית השיקום הכלכלי או מועד חיסולו;
(2)            לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;
"הסדר חוב" – כמשמעותו בחלק י';
"הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג';
"הקפאת הליכים" – לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב', ולגבי חייב שהוא יחיד  – כמשמעותה בסעיף 118(2);
"חבר", בתאגיד –
(1)            בחברה – בעל מניה;
(2)            בשותפות – שותף;
"חדלות פירעון" – כאמור בסעיף 2;
"חוב" – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
"חוב בדין קדימה" – כמשמעותו בסעיף 213;
"חוב דחוי" – כמשמעותו בסעיף 216;
"חוב כללי" – כמשמעותו בסעיף 214;
"חוב מובטח" – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס;
"חוב עבר"- חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)            החייב חב בו במועד מתן צו חדלות הפירעון;
(2)            הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן צו חדלות הפירעון, גם אם זמן פירעונו חל לאחר מתן הצו;
(3)            הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן צו חדלות הפירעון, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
"חובות שאינם בני הפטר" – חובות כאמור בסעיף 175;
"חוק הביטוח הלאומי" –  חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[2];
"חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[3];
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט -1999[4];
"חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[5];
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[6];
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[7];
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[8];
"חייב" – יחיד או תאגיד החב חוב;
"הכונס הרשמי" –  מי שמונה לפי סעיף 245;
"המרשם", לגבי תאגיד מסוים – המרשם המתנהל לפי דין לרישום תאגידים מסוגו;
"נאמן" – מי שמונה לפי סעיפים 32 או 122;
"נושא משרה" –
(1)            בחברה – כהגדרתו בחוק החברות;
(2)            בשותפות – שותף כהגדרתו בפקודת השותפויות, למעט שותף מוגבל.
"נושה" – מי שהחייב חב לו חוב;
"נושה מובטח" – כמשמעותו בסעיף 222;
"נכס" – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות, בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
"נכס הכפוף לשיור בעלות" – כמשמעותו בסעיף 230;
"נכסי קופת הנשייה" –כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד';
"סדר הפירעון" –  כמשמעותו בסעיף 210;
"פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975[9];
"צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד ולשיקומו הכלכלי, כמשמעותו בפרק ז' לחלק ג';
"קרוב" –
(1)            לגבי יחיד – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של היחיד;
(2)            לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
(א)            תאגיד הנשלט על ידו, בעל שליטה בו ותאגיד אחר הנשלט בידי בעל השליטה בו;
(ב)            נושא משרה בתאגיד או קרובו;
(ג)             לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות– בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;
(ד)            לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-65א לפקודת השותפויות;
(ה)           לגבי כל תאגיד שאינו כאמור בפסקאות משנה (ג) ו-(ד)– חבר התאגיד;
"רשות מינהלית" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
"הרשם" – הרשם המנהל לפי דין את המרשם;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
"שעבוד צף" – כהגדרתו בפקודת החברות[10];
"השר" – שר המשפטים;
"תאגיד" –
(1)            חברה, כמשמעותה בחוק החברות;
(2)            שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות;
(3)            כל תאגיד אחר או חבר בני אדם שהשר החיל עליהם, בצו, הוראות חוק זה.
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981[11];
"תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון כמשמעותה בסימן ב' לפרק ז' בחלק ב';
"תשלום עונשי" – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי.

[1] חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399

[2] ס"ח התשנ"ח, עמ' 210.

[3] ס"ח התשכ"ז, עמ' 116.

[4] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.

[5] ס"ח התשנ"ח, עמ' 170.

[6] ס"ח התשכ"ח,  עמ' 234.

[7] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[8] ס"ח התשכ"א, עמ' 192.

[9] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 28, עמ' 549.

[10] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, עמ' 761.

[11] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

4 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

kurislaw, noam kuris, אינטרנט, גוגל, חופש הביטוי, יומן רשת, כללי, משפט, משרד נועם קוריס, נ. קוריס, נ. קוריס ושות', נ. קוריס ושות' עורכי דין, נ. קוריס עורכי דין, נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין, נועם קוריס עורכי דין

תגובות

השארת תגובה

פירוק והבראה לאור דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס

פירוק והבראה לאור דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס

ישנן שתי מגמות מנוגדות – אחת היא לשקם את החייב והשניה היא לשיא פרעון לנושים. אלו מגמות סותרות. כדי לשקם צריך להקל. כדי להשיא פרעון צריך לנסות לסחוט כמה שיותר. דין שמתיימר להגשים את שתי המטרות חייב למצוא נקודת איזון כלשהיא כי כל מטרה מושכת לכיוון שלה.

ראינו שכאשר ההליך הפש"ר מתנהל 3 שנים הכסף שמצטבר (מעבר לנכסים קיימים), ב68% מהמקרים, הוא מתחת ל5%. כלומר חלוף הזמן לא יצמיח משהו שלא קיים כבר עכשיו (אא"כ נכס הוברח וברור שצריך זמן מסוים כדי להתחקות אחר נכסים שהוברחו בתכנון מוקדם). ואז מתעורר הדיון העקרוני לאן צריך לנתב את ההליך – או שצריך להמשיך עוד את ההליך כדי לגבות עוד משהו, או שעדיף לחדול את המצב הזה אם לא יצא מזה כלום. ככל שחולפות יותר שנים תוחלת הגביה הולכת ופוחתת. הנתח העיקרי נגבה בהתחלה. גם כשבוחנים כמה בממוצע לאורך כל חיי התיק הצטבר והגיעו לתוצאה של כ50,000 אש"ח מתשלומים תקופתיים. המרצה אומר שבפרקטיקה בעולם העסקי יש תמריצים שונים, והבעיה שזה הופך למטרה עצמה ולא מרפים. אם גורם מסוים יזכה לבונוס לפי השאלה כמה גביה הביא, הרי שמחיקת חובות מתנגשת עם האינטרס של התגמול. אפילו אם לארגון לא יצא מזה הרבה. העובדים לא ימהרו לוותר כי זה יפגע בכיס האישי שלהם. יש גם כאלה שבאמת שוקלים אם מיצו את יכולת ההחזר של החייב או לא אבל זה עוד שיקול משמעותי ברקע. דבר נוסף שפגע בהליך הוא חוסר האחידות, האקראיות, בין ההליכים השונים. תלוי על מי נפלת – על נאמן חרוץ או לא. הבעיה שנאמן היה גובה שכר תקופתי גם אם השלים פעולות וגם אם לא. הכנ"ר הפכו זאת לרשימת מטלות ברורה יותר שניתן לפקח עליה ולראות אם הנאמן באמת ביצע את מטלותיו.

[בתגובה לשאלה: מהוצאה לפועל תמיד ניתן לעבור לפש"ר. זו כות של החייב. הבעיה הייתב שרבים לא היו מודעים לכך. התיקון לכך שיש סמכות לרשם ליידע את החייב בכך ואז התיק בהוצאה לפועל מוקפא. יש הבדל קריטי שבפש"ר יש הפטר. סטאטוס בהוצאה לפועל של חייב מוגבל אמצעים לא נותן זאת. הכניסו הוראת שעה של תיקים שמתנהלים למעלה מ5 שנים יוסמך רשם ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייב מוגבל אמצעים מבלי החייב לפנות לבית משפט ולפתוח תיק פש"ר. זה נועד להתמודד עם מצב של עשרות אלפי תיקים שהיו תקועים בהוצל"פ ולא ידעו על האפשרות ללכת למסלול פש"ר ולקבל הפטר]

המצב הקיים בפש"ר – הליך ארוך-תשואה נמוכה; מרבית ההדיינויות המשפטיות – טכניות.

לפי התזכיר החדש ההליך יתנהל כך שמעבר לטיפול המהותי כמה זמן ההליכים יקחו, הצעת החוק קובעת גם במובן הארגוני שינוי בסמכות הדיונית למתן הפטר בשני היבטים: כל הליכי חדלות פרעון מתנהלים כיום במחוזי. בחקיקה החדשה לגבי חברות זה נשאר במחוזי. לגבי פש"ר הסמכות תעבור ל-3 גורמים אחרים: תיקים שיפתחו מכניסת החוק לתוקף של חייב בהיקף חוב של 150 אש"ח ומעלה – אצל הכונס הרשמי. אלה יהיו צוים מנהליים ולא שיפוטיים. הכנ"ר יחליף שם ויהיה הממונה על חדל"פ. זה כדי לפתוח את ההליך (מתן צו חדלות פרעון), בדיקת הבקשה, הכרעה בבקשות ביניים והכנת תוכנית שיקום (מי שעורך בדיקה כלכלית לחייב, מוגשות לו תביעות החוב והוא בודק אותן ומגיש דו"ח לכנ"ר הוא בעל התפקיד – הנאמן. הוא גם אחראי על יישום תוכנית השיקום לכשתתקבל). משם ההליך ימשיך בביהמ"ש שלום, אשר ידון בתוכנית השיקום, ידון בסוגיות קנייניות ויתן צו הפטר. מתחת ל-150 אש"ח הסמכות תהיה בהוצאה לפועל (רשות האכיפה והגביה).

דו"ח ועדת חריס: הרעיון היה לנסות לגבש דרך אחידה לתשלום לנושים. ברור שיש מחיה בסיסית ולא כל ההכנסה החודשית תלך לנושים. כיום בחוק (סעיף 111) יש נוסחה לא מוצלחת שהסכום לא יפחת מהסכום שפטור מעיקול ותפיסה לפי חוק הגנת השכר. ברור שצריך שק"ד לבהמ"ש, השאלה אם יש כלים שיסייעו לכולם. השאלה מהי רמת החיים הראויה לפושט רגל? איזה תלויים מעדיפים על פני נושים? מה היחס עם דיני מזונות, האם יש להתייחס רק להכנסות בפועל או למיצוי פוטנציאל השתכרות, מהו הסכום הבסיסי הדרוש לחייב למחייה, מהן אמות המידה הראויות לקביעת התשלום החודשי, האם מדברים רק על ההכנסה שלו או גם של בת הזוג. הדו"ח הוגש בנובמבר 2015. המסקנות היו שצריך לשאוף למצות פוטנציאל השתכרות. צריך לתת לחייבתמריצים לשם כך. ב-6 חודשים ראשונים התשלומים לפי הכנסה בפועל, אח"כ לפי פוטנציאל. אי הפיצוי יאריך את תקופת פשיטת הרגיל לחייב. התשלום מנותק לגמרי מהיקף החובות. עם זאת, התשלום מהווה 100% מההכנסה הפנויה. לא נשאר לחייב כסף מעבר לסכומים הנדרישם לו למחייה. השאלה כמה החייב מסוגל לשלם. הותרת סכום למחייה הולמת תוך התייחסות לסל הוצאות ולא להוצאות פרטניות. ייחוס הכנסות והוצאות ממשפחתיות בין בניה זוג המשתכרים. אם ההכנסה גבוהה מכושר ההשתכרות – גם לכך יש תמריץ כך שיוכל לשלם יותר ולקצר את תקופת הפש"ר. הועדות מיושמות בדרך של הנחיית כנ"ר, ועם מערכת תומכת החלטות לחישוב אומדנים (כושר השתכרות, הוצאות מחיה בכבוד, הכנסות בעין ממגורים בדירה בבעלות עצמית).

נעבור כעת לפירוק חברות.  יש הליך הבראה והליך פירוק. בהבראה מנסים לחלץ את העסק ולהמשיך את פעילותו. השאלה כמובן היא מתי כדאי ללכת להליך כזה. נקודה משמעותית שהתחדדה בשנים האחרונות היא כיצד נפתחים ההליכים הללו. ברוב המקרים המקרה לא נפתר מחוץ לכותלי בהמ"ש. השאלה מי מביא את המקרה לבהמ"ש ומתי. יש שתי חלופות כמובן – החייב או הנושה. כל אחד מהם יכול לבקש פירוק או הבראה. מטבע הדברים החייב – החברה – תעדיף הבראה והנושה פירוק. במיוחד אם מדובר בנושה מובטח. אלו האפשרויות הדומניננטיות. אצל חברות השלב של הגשת בקשת הפירוק היא כשלעצמה שנויה במחלוקת. דבר שאיננו בפש"ר.   מי רשאי לפתוח הבליך? סעיף 259 לפק' החברות – החברה, בעל מניות או נושה. אם מדובר בנושה עתידי שמועד פרעון חובו טרם הגיע – גם לו זכות עמידה א עליו להפקיד ערובה מסוימת. גם לנושהמ ותנה זכות עמידה (כמו ערב שיש לו זכות חזרה כלפיו החברה. הוא נושה פוטנציאלי לחברה אם יפרע לנושה העיקרי).

מה העילה לפתיחת הליך? סעיף 257 לפק' – החברה קיבלה החלטה להתפרק בבית משפט, החברה חדל"פ או שבהמ"ש סבור שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק. העילה המרכזית והכמעט בלעדית בפרקטיקה היא כשהחברה בחדל"פ.

איך קובעים אם חברה חדלת פרעון? סעיף 258 מפרט מתי יש חזקת חדל"פ:

  1. רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה:

(1)   נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה;

(2)   צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו;

(3)   הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה.

בתזכיר שינו את סכום חמשת השקלים לחוב של 25,000. הנושה מבקש סכום זה והחברה לא משלמת – נחשבת חדל"פ. צו הוצל"פ – גם מדבר על חובת תשלום ברורה שלא מבוצעת.

החלופה השלישית היא שונה. לוקחים את כלל ההתחייבויות של החברה. לא מדובר בחוב מסוים. יש כאן בחינה קולקטיבית. השאלה מה אמות המידה לקבוע שחברה לא תוכל לשלם את חובותיה. יש שאלה אם מדובר במבחן תזרימי או מאזני (ע"פ 173/75 מ"י נ' בן ציון – הפרשיה הפלילית הייתה של גניבה ומעילה כשנטען שמעל בכספי בנק והפקידו אותם במקום אחר. טען שלא גנב אלא היה מדובר בהעברה זמנית. כדי להפריך זאת התביעה הראתה שהקבוצה אליה נותבו הכספים היה חדלת פרעון ולצפות שהכספים יושבו זה לא רציני. צוין שם כי הקביעה שם רלוונטית לפירוק). נקבע שכל אחד מהמבחנים מספק. מאזני: משווים סך הנכסים מול סך ההתחייבויות ונראה אם התוצאה חיובית או שלילית. במציאות זה מורכב יותר. NAV  חיובי – שווי נכסי נקי – לוקחים את כלל הנכסים לאחר התחייבויות ואם הNAV  חיובי איני חדל פרעון מבחינה מאזנית. יש כאן הרבה משתני עם שק"ד ולבצע זאת זו מלאכה מורכבת ולא מדויקת. יש כאן המון הערכות שווי. לכאורה התחייבות זה דבר ברור. מה עם התחייבות מותנת – החברה חתמה ערבות לטובת ערבות אחרת. לפי איזה שווי נשקל? לפי מקדם התסברות מסוים שיגבו ממני, או לפי הסכום המלא? ומה מקדם ההסתברות? אם הוגשה תביעה מסוימת – איך נעריך זאת? גם בצד הנכסים אפשר לפי שווי שוק אם נעמידו למכירה. יש צורך בהיוון תזרים מזומנים (DCF) – אם יש נכס מקרקעין השווי הוא בעיקר לפי הכספים שהוא מביא לי אם אשכיר אותו. זה השווי האמיתי. גם שום דבר לא ודאי. הכל הערכות כמה שכירות תקבל. כשאתה רוצה להוון השאלה כמה שנים קדימה תחשב וגם לפי איזו ריבית תהוון.

תזרימי: הרי לא הכל עומד לפרעון בבת אחת וכרגע יש נושים שמועד הפרעון הגיע ולא משלמים להם. זה מהבחן התזרימי – האם תזרים המזומנים מאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה בשוטף. לנושה שהגיע מועד פרעונו הכי קל להגיש בקשת פירוק בנימוק של חוב שלא שולם בלי להכינס למבחן התזרימי/מאזני. זה מסלול שגם אפשרי שעצם החוב לגביו איננו שנוי במחלוקת בין הצדדים. אם יש מח' על שיעור החוב זה משהו אחר. אם המחלוקת אם למשל אם חוזה הופר ומגיעים פיצויים – כאן לא ניתן להגיש בקשת פירוק במקום לבדוק בתביעה רגילה את החוב עצמו.

כדוגמה – נושים חוששים שאי.די.בי. פיתוח חדל"פ. המרצה מביא את תגובת החברה שעצם הגשת הבקשה יגרום נזק עצום. פוגעת ביכולתה לגייס אשראי, פוגעת בשווי הנכסים שמנסה למכור, גורמת לנושים נוספים לפעול במקום להגיע איתם להבנות, עוצר מהלכים עסקיים שונים. לכן בדר"כ רוצים דיון בהול כדי לצמצם נזקים.

הליכי הבראה בעקרון מוגשים ע"י החברה אבל לא בהכרח. גם נושה יכול. בהבראה אין עילה מוגדרת שרק בהתקיימה ניתן לדרוש הבראה. סעיף 350 לחוק החברות שותק בעניין. בהצעת החוק החדשה סעיף 7(א)(1) קובע תאגיד רשאי להגיש בקשה או כי הוא נמצא בחדל"פ או כדי למנוע את חדלות פרעונו.

יש לשין לב שבהצעה החדשה יש משפך אחיד בלי הבחנה בין הבראה לפירוק. הבקשה היא לצו פתיחת הליכים. הליך חדל"פ. לעיתוי פתיחת ההליכים יש סיכון. כמו לתת תרופות למישהו בריא. פתיחה מוקדמת תפגע בערך החברה ותאיץ את חדלות הפרעון. פתיחה מאוחרת מקטינה את סיכויי ההבראה ובנתיים ערך החברה יפחת עוד יותר. למה שתהיה פתיחה מאוחרת? הנהלה מפחדת לאבד שליטה, אופטימיות שווא, פחד מאובדן ערך (מפרשים את עצם הפניה לבהמ"ש ככשל של החברה בעולם העסקי).

רשומה רגילה

פורסם ע"י

נכתב ב:

4 בדצמבר 2016

פורסם בנושאים

כללי

תגובות

השארת תגובה

עו"ד נועם קוריס- התכנים שלנו בקפה דה מרקר…

משרד עו"ד נועם קוריס ושות' עוסק בהגנה מפני תביעות ייצוגיות לפי חוק הספאם (חוק דואר זבל).

‎0

אינטרנט והייטק   נועם קוריס

יום ראשון, 4/12/16, 12:48

משרד עו"ד נועם קוריס ושות' עוסק בהגנה מפני תביעות ייצוגיות לפי חוק הספאם (חוק דואר זבל). תום הלב הנדרש ממי שמבקש להיות תובע ייצוגי במסגרת תביעה ייצוגית. בתביעה הייצוגית בעניין עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (כאן) נקבע:…

קרא עוד | 0 תגובות | 46 צפיות

פעילות משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' עברה למשרדים החדשים שבדרך בן גוריון 19 בני ברק , מול המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן

‎0

משפט וחשבונאות   נועם קוריס

יום ראשון, 4/12/16, 12:31

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' החל מיום 17.3.2016 עוברת פעילות משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' למשרדים החדשים שבדרך בן גוריון 19 (בני ברק), קומה 2, מול המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. משרד נועם קוריס ושות' מעניק ללק…

קרא עוד | 0 תגובות | 47 צפיות

עו"ד נועם קוריס- מבוא לשוק ההון בעולם

‎0

יזמות ועסקים   עוד נועם קוריס מבוא לשוק ההון

יום חמישי, 1/12/16, 14:14

עו"ד נועם קוריס- מבוא לשוק ההון בעולם עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com עו"ד נו…

קרא עוד | 0 תגובות | 250 צפיות

פירוק מול הבראה- דיני חברות / עו"ד נועם קוריס

‎0

משפט וחשבונאות

יום חמישי, 1/12/16, 09:21

היתרונות היחסיים של הסדר מול פירוק המגדילים את הקופה: Ø מיסוי מקרקעין Ø הפסדים צבורים Ø המשכיות חוזים Ø מפעל מאושר Ø מוניטין Ø סיווגים Ø היסחרות בבורסה אמרנו שהניסיון מרא…

קרא עוד | 0 תגובות | 210 צפיות

איך מממנים חברות בקשיים? עו"ד נועם קוריס

‎0

יזמות ועסקים   נועם קוריס

יום חמישי, 1/12/16, 09:19

איך מממנים חברות בקשיים? כמוסכמת יסוד – צריך להבין את האמור בשיעור המבוא, אמרנו שאחד המקומות הבטוחים לעבוד, היא לעבוד מול בעל תפקיד בחברה בקשיים, כאילו יש חברה חדשה. מה זה אומר לגבי המימון שיועמד לחברה החדשה? זה א…

קרא עוד | 0 תגובות | 251 צפיות

עיגולי שמחה- עו"ד נועם קוריס

‎0

Café   עיגולי שמחה

יום רביעי, 30/11/16, 18:07

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות ' עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com עו"ד נועם קו…

קרא עוד | 0 תגובות | 209 צפיות

עו"ד נועם קוריס- תודה לעמותת קו לחיים המסייעת למאות ילדים נכים…

‎0

חברה וקהילה   נועם קוריס

יום רביעי, 30/11/16, 18:04

עו"ד נועם קוריס- תודה לעמותת קו לחיים המסייעת למאות ילדים נכים… עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלישיים שאינם בעלי מניות ו/או ערבים לתאגיד… עו"ד נועם קוריס- מבוא לשוק ההון בעולם עו"ד נועם קוריס- בג"צ 7…

קרא עוד | 0 תגובות | 258 צפיות

פירוק והבראה לאור דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס

‎0

משפט וחשבונאות   נועם קוריס, חדלות פירעון

יום שלישי, 29/11/16, 11:06

פירוק והבראה לאור דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי… עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד… עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים עו"ד נועם קוריס – חו…

קרא עוד | 0 תגובות | 253 צפיות

תודה לאגודה למלחמה בסרטן

‎0

אקטואליה   נועם קוריס

יום שלישי, 29/11/16, 11:04

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com עו"ד נועם קוריס בבלוגר עו"ד נועם קוריס בלינקד…

קרא עוד | 0 תגובות | 180 צפיות

מהו מכתב החרגה מותנה / עו"ד נועם קוריס…

‎0

יזמות ועסקים   מכתב החרגה מותנה, נועם קוריס

יום שלישי, 29/11/16, 10:59

מכתב החרגה מותנה:- עו"ד נועם קוריס – המרכז ללימודי מוזיקה משרד עו"ד נועם קוריס – חב' ניופאן בע"מ עו"ד נועם קוריס הערכה והמלצה חברת עזריאלנט עורכי ד… עו"ד נועם קוריס – האגודה לסוכרת נעורים עו"ד נועם קוריס מד"א משרד עורכ…

קרא עוד | 0 תגובות | 340 צפיות

ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם קוריס…

‎0

Café   נועם קוריס, נועם קוריס משרד עורכי דין

יום חמישי, 27/10/16, 08:22

ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם קוריס… עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי… עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד… עו"ד נועם קוריס – עיכוב והקפאת הליכים עו"ד נועם קורי…

קרא עוד | 0 תגובות | 202 צפיות

עו"ד נועם קוריס – על עיכוב והקפאת הליכים בחדלות פרעון

‎0

משפט וחשבונאות   עוד נועם קוריס, חדלות פרעון

יום ראשון, 25/9/16, 22:34

עו"ד נועם קוריס – על עיכוב והקפאת הליכים בחדלות פרעון המשאבים הרבים הנדרשים לחברה חדלת פירעון ו/או על סף חדלות הפירעון בהגנה מול תביעות רבות של נושים יכולים כשלעמם להביא לקריסתה של החברה ולפגיעה מצרפית בנושים, במשתתפים …

קרא עוד | 0 תגובות | 1253 צפיות